מתרבים הסימנים לכך, שאת המערכת הכלכלית של רוסיה פוקד משבר חמור. משבר זה מאיים על עתידו של השלטון ברוסיה ועל יציבותה. ללא ספק, הסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה הן בין גורמיו העיקריים של המשבר. גם צניחתם של מחירי הנפט, שעל פי דוברים רוסיים, היא תוצאה של פעילות אמריקאית אנטי-רוסית מגמתית, היא בין מחולליו של משבר זה. משבר זה קשור ישירות בהתפתחויות באוקראינה. המשבר האוקראיני, הנמשך עדיין בעצימות נמוכה, הפך בפועל להפסד רוסי בוטה. אוקראינה ניתקה עצמה מההשפעה הרוסית ומתקרבת למערב, מה שגרם לאבדן סיכוייה של רוסיה לכונן את האחוד המיוחל במזרח אירופה בהנהגתה. ואם לא די בכך, מדינות המערב, בהובלתה של ארצות הברית, הטילו על רוסיה סנקציות כלכליות מוחשיות בגין מדיניותה באוקראינה. כתוצאה מכך, רוסיה נקלעה למציאות כלכלית בעייתית ביותר, המחייבת אותה לנסות ולאתר דרך לבטל את הצעדים שננקטו נגדה. כך טוענים צבי מגן ושרה פיינברג מהמכון למחקרי בטחון לאומי.
מבחינת ארצות הברית, מצבה החמור של רוסיה נראה כמתאים ביותר זה מספר שנים כדי לנסות ולקדם את יעדיה האסטרטגיים- גלובליים. ואולם, לאמריקאים רשימת דרישות, שרוסיה תתקשה לקבלן. נכונותה של ארצות הברית להרפות מהלחץ התקיף והעקבי, המופעל על רוסיה, מותנית בוויתור של מוסקווה על מדיניותה האסרטיבית כלפי אוקראינה בכלל ומדינות במרחב ברית המועצות לשעבר בפרט. שהרי, המחלוקת לגבי אוקראינה אינה מקרית או מקומית. העימות הרוסי–אמריקאי (רוסי-מערבי, למעשה) מתנהל למעשה על ההשפעה הכוללת במרחב הפוסט–סובייטי והוא לא יסתיים בפשרה בעניין המשבר באוקראינה בלבד. לכן, סביר להניח שהסדר, אשר יניח את דעתו של המערב, יכלול גם רכיבים הנוגעים לאזורים נוספים השנויים במחלוקת.
במקביל למשבר באוקראינה ניכרה בחודשים האחרונים גם פעילות רוסית מוגברת במזרח התיכון. יחסיה של רוסיה עם מספר מדינות סוניות שודרגו, ביניהן מצרים, טורקיה, ערב הסעודית, מדינות במפרץ, וכן ירדן ולבנון. עם רוב המדינות שהוזכרו נחתמו עסקות נשק, חלקן רבות היקף, כמו עם מצרים, למשל. בה בעת, רוסיה שמרה על יחסיה הקרובים עם עראק ואיראן וכמובן נשארה גורם דומיננטי (ואולי קריטי) להישרדותו של משטר אסאד בסוריה. סוריה אינו סלע המחלוקת היחיד בין וושינגטון למוסקבה במזרח התיכון, אפשר לציין גם את התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני, וכן המשא ומתן עם איראן בסוגיית הגרעין. סביר, כי בתמורה להסרת הסנקציות, רוסיה תידרש לשתף פעולה עם ארצות הברית גם בנושאים אלה, נוסף על הנושא האוקראיני.
אפשר להעריך, כי משטר הסנקציות, שהוטל על כלכלת רוסיה, רחוק מסיום. אי לכך, קרוב לוודאי שגם המשבר הכלכלי החמור, הפוקד את רוסיה, לא הגיע עדיין לשיאו. מוקדם להספיד את שלטונו של ולדימיר פוטין. הוא נהנה עדיין מתמיכה ציבורית רחבה ומעביר מסר של שליטה במצב. אך מדובר במגמה משברית, שהמאפיין המרכזי שלה, הוא אי-וודאות. אין לדעת מה יהיו היקפה הכולל ומשכה של הנסיגה הכלכלית שרוסיה חווה ומה תהיינה השלכותיה השליליות האפשריות על היציבות השלטונית והחברתית במדינה. אי-וודאות זו, נוסף לקושי לגשר על פערי עמדות ומדיניות, מותירה בתוקף את פוטנציאל החרפתו של העימות בין רוסיה למערב. אפשר שהלחץ הכלכלי ידרבן את רוסיה לגלות גמישות ולפעול בתאום עם המערב לצמצום האתגר הכלכלי שבפניה ולהכלת השלכותיו הכלכליות והמדיניות הבינלאומיות. מנגד, אם רוסיה תתמיד במדיניות שאותה הובילה בשנים האחרונות בזירה הבינלאומית, לא זו בלבד שיחריף המשבר הכלכלי, הפוקד אותה, ויחריפו השלכותיו הבינלאומיות, גם הקושי לקדם מהלכים מתואמים בין המעצמות, שתכליתם שיכוך התחרות ויישוב משברים באזורי מחלוקת, בכלל זאת במזרח התיכון, ילך ויתעצם.