הסבירות להצלחת חרם על היצוא הישראלי

באחרונה הצליחו ארגונים פרו פלשתינאיים בבריטניה לתפוס בחכתם דג שמן במיוחד – סטיבן הוקינג אחד הפיזיקאים הידועים ביותר בעולם. הוקינג הצטרף לחרם אקדמי על ישראל, שגורמים שונים בבריטניה מנסים להוציא אל הפועל מזה תקופה ארוכה. חרם אקדמי, במידה ויצליח והרבה תלוי בהיקפו ובמדינות ובארגונים המצטרפים אליו, הוא דבר "לא נחמד" העשוי לפגוע בטווח הארוך בשיתופי פעולה מסוימים בתחומי המדע.

השאלה המטרידה יותר, עם כל הכבוד לאקדמיה הישראלית, הינה האם חרם מסוג כזה יכול לפגוע בתעשיית היצוא הישראלית ובעקבות כך לפגוע ברווחיות החברות ולהביא לפיטורים המוניים במשק. על מנת לענות על שאלה זו, צוות מצומצם בחברת חיסונים פיננסים* החליט לחשוב כמו הצד השני ולראות כיצד ניתן לפגוע ולהטיל חרמות על היצוא הישראלי.

מספר ד"ר אדם רויטר – מנכ"ל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים, "… לשם כך, נכנסנו לאתרי אינטרנט המציעים דרכים כיצד להטיל חרם על תוצרת ישראלית. ישנם מספר אתרים כאלו המופעלים למיטב ידיעתנו ע"י גורמים פלשתינאים, בעיקר בלונדון. הגענו למספר מסקנות ומעבר להן יש לנו תובנות מסוימות הקשורות באופי היצוא של המשק הישראלי.

בלא לספק יותר מדי מידע לגורמים המעוניינים לגרום נזק לישראל נסתפק בזאת: רשימת החברות "המומלצות" ע"י אתרים אלו שאין לקנות את תוצרתן הינה כה גדולה, עד כי אדם בלונדון המעוניין להטיל חרם כלכלי על ישראל, אמור להפסיק לקנות כמעט כל דבר…

איך זה? מבחינת מטילי החרמות, על כל חברה מקומית או בינלאומית באירופה או ארה"ב הקשורה בקשר ישיר או עקיף עם ישראל, יש להטיל חרם. מכאן, שברשימת המומלצים ישנן אלפי חברות שמהוות פחות או יותר את השדרה המרכזית של כמעט כל מוצר או שירות שעולה על דעתכם, הנמכר ברחבי הגלובוס.

בכל הנוגע לשמות של חברות ישראליות ספציפיות, כאן כבר מטילי החרם מתקשים הרבה יותר. מדוע? הסיבה לכך הינה שיש מעט מאד חברות ישראליות שהינן ידועות בעולם ואין כמעט מותגים ישראליים בינלאומיים המופצים ונמכרים ברשתות ובסופרמרקטים ברחבי העולם.

למעשה, רוב החברות הישראליות מצויות לחלוטין מתחת לראדאר של מטילי החרמות וזאת ממספר סיבות:

א.      המוצר או השירות שלהן מהווה רכיב קטן בתוך מוצר בתהליך או מוצר מוגמר של חברות שאינן ישראליות.

ב.      הסכמי OEM.

ג.        היותן של חברות ישראליות חברות בנות של חברות בינלאומיות גדולות וידועות. מה יעשה מטיל החרם, לא יקנה מוצר של ג'נרל אלקטריק כי חברה נכדה של הקונצרן חובק העולם הזה יושבת בישראל ומייצרת רבע אחוז מתוך מוצר אלקטרוני שג'נרל אלקטריק מוכרת?

ד.       לא ניתן "לסמן" את המוצר, מכיוון שהוא עובר דרך סיטונאים ומתווכים עד הגיעו לדוכני המכירות.

ה.      על המוצר לא כתוב Made in Israel וגם אם כן, לא באופן בולט.

ו.        חברות ישראליות רבות מוכרות חלק ניכר מתוצרתן תחת שמות מותג של חברות בנות שלהן בארצות היעד, שקשה לקשר אותן עם ישראל.

בנוסף, העובדה שהחברות הישראליות פועלות בענפים רבים מאד, בתחומי נישה, במגוון רחב של מוצרים ושירותים מקשה מאד על מטילי החרמות לסמן ענף ספציפי (למשל בעבר, כאשר תפוזים היו ענף יצוא עיקרי של ישראל וניתן היה שלא לרכוש תפוזים כלל).

עד כמה חרמות לא מצליחות ואינן יעילות ניתן להבין גם מהיכולת של חברות ישראליות למכור למדינות כמו אינדונזיה, סעודיה, ירדן ועוד. לרבים מהרוכשים שם אמנם אין מושג שהם קונים תוצרת ישראלית אך יש גם רבים שיודעים, מעלימים עין או שהחוש העסקי שלהם חזק מכל זה והם סוחרים איתנו.

יש לציין שהתחום היחיד בו החרם אפקטיבי ומצליח הינו תחום חיפושי הנפט והגז. למכרזים של מדינת ישראל בתחום זה מגיעים מעט מאד מתמודדים בינלאומיים. לעומת זאת כאשר ממשלת לבנון הוציאה בתחילת השנה מכרז בינלאומי לחיפושי נפט וגז, עשרות חברות בינלאומיות הגישו מועמדות. אין להיות מופתעים מעובדה זו – ענף הנפט והגז הבינלאומי נשלט כמעט לחלוטין ע"י חברות המצויות בקשרים כלכליים נרחבים עם מדינות המפרץ, סעודיה, עיראק ואפילו איראן. הן לא מעוניינות לפגוע בקשרים אלו ולכן הן מחרימות דה פקטו את מדינת ישראל ולא מגישות הצעות למכרזים הללו.

לסיכום, אנו מעריכים שלא פחות מ- 98% מחברות היצוא הישראליות אינן חשופות כלל, למטילי החרמות ולפיכך היכולת לפגוע בהן ובמשק הישראלי בכלל – אפסית. מכאן, שהפחדים שמנסים להטיל עלינו עיתונאים לא אחראיים, אינם יותר מסיפורי אימה חסרי כל בסיס.

הדרך היחידה בה להערכתנו חרם על ישראל עלול להצליח, הינו כאשר מדינות תקבלנה החלטה פורמאלית שלא לרכוש תוצרת ישראלית. ההסתברות לתרחיש כזה היא להערכתנו נמוכה ביותר".