על פי פרסומים בניו יורק פוסט ביום ו' האחרון, האשים בנק גולדמן-זאקס את סוכנות המידע הפיננסי בלומברג, בכך שכתבים שלה עשו שימוש בטרמינלים הממוחשבים שבלומברג סיפקה לבנק, כדי לדלות מידע עסקי, ולרגל אחר עובדי הבנק. וגם לקוחות אחרים.
מדובר בחשיפה נוספת בתוך שרשרת של חשיפות אחר הנעשה מאחורי הקלעים של העולם הפיננסי (כמו תיאום לכאורה של שערי ריבית הלייבור) שצריכה להטריד את כולנו.
מהפרסומים בתקשורת עולה כי חשדות הבנק התבססו על שורה של מקרים בהם התבקשו בכירים בגולדמן זאקס להגיב על מידע שהגיע לידי כתבי בלומברג.
בלומברג אישרה לאחר המקרה שונו נהלי הגישה של הכתבים ועובדי הסוכנות לטרמינלים. בנוסף פרסמה הסוכנות התנצלות בה היא מכה על חטא ומודה כי הענקת הרשאות גישה כה נרחבות לכתבים הייתה "טעות".
פורסם כי לבלומברג 300 אלף לקוחות, ביניהם הגופים מהגדולים והמשפיעים על הכלכלה העולמית, כמו בנקים, קרנות הון סיכון, חברות בינלאומיות, חברות ביטוח, משקיעים פרטיים, ועוד רבים אחרים. המסופים, מספקים מידע פיננסי שוטף.
בשלב זה יש להתייחס לפרסומים על חשיפתם של עובדי בלומברג למידע שזרם תחת ידיהם בזהירות רבה, היות ולא נפתחה כל חקירה רשמית בנושא, ועל כן כל מה הנאמר פה אינו אלא בבחינת מידע כללי.
חשוב רק להדגיש שאם תיפתח חקירה של ה-SEC, (הרשות לניירות ערך האמריקאית), היא ודאי תתמקד לא רק בחשדות על המעקב העיתונאי אחר בכירים בעולם הפיננסי, שגם הוא, אם התקיים בפועל, מהווה עבירה על החוק, אלא גם בשאלה האם נעשה שימוש בטרמינלים של החברה ובמידע הרב שנאסף בהם, לצרכי מסחר בניירות ערך ושימוש במידע המהווה מעין מידע פנים.
למרות שסערה זו מתרחשת כביכול מעבר לים, בחברת השקעות בינ"ל, עלולים להיות לה נפגעים רבים במדינות רבות, כולל גם בישראל.
על פי עו"ד דניאל ארנסט (שופט בדימוס) הציבור הרחב בישראל, אינו מודע לכך שכאשר מתבצעת עבירה בינלאומית, כלומר עבירה שהמעשים והתוצאות הישירות שלה חלות בכמה ארצות, היא נחשבת גם לעבירה המבוצעת בטריטוריה של המדינה שבה הקורבנות.
כך למשל הוסגרה לא מזמן לארה"ב קבוצה של ישראלים שביצעה הונאת טלפון טראנס-אטלנטית כלפי פנסיונרים בארה"ב.
אם יימצא כי יש אמת בפרסומים בתקשורת לגבי בלומברג, יתכן שגם תושבי הארץ יימצאו את עצמם נפגעים פוטנציאליים.
בישראל יש חוקים רלוונטיים רבים שיתכן ויחולו על המעשים המתוארים כגון חוק ניירת ערך, החוק הגנת הפרטיות, חוק מאגרי מידע, וחוק העונשין.
כמו כן המעשים המדווחים, למרות שאינם מתאימים בדיוק להגדרת שימוש במידע פנים עלולים להביא לתוצאות דומות כאשר נעשה ניצול של מידע שהושג שלא כדין כדי להשיג רווחים בשוק ההון.
כמובן, שלצורך הגשת תביעה יש להביא ראיות מתאימות שאין ודאות שניתן יהיה למצוא אלא אם בלומברג תאשר את האמור לרבות מעקב אחר משקיעים שישבו בישראל, וסחרו בני"ע, או בחנו מידע פיננסי.
קשה לדעת איזה שימוש נעשה במידע שנתקבל, אם בכלל, אך אם יתברר בהמשך, שגורמים קיבלו מידע מרוכז, בזמן אמת, והיו מסוגלים לנתח אותו, אם בעצמם ואם באמצעות מחשבים, ובאופן כזה לצפות התנהגות של בנקים, גופים פיננסיים, או חלק מהשוק כולו, ובאופן כזה להפיק רווחים, יהווה הדבר בוודאי התנהלות שאינה חוקית שתאפשר הליכים עונשיים ותביעות אזרחיות.
בנסיבות מסוימות ניתן יהיה להגיש תביעה ייצוגית בארץ נגד הסוכנות הבינ"ל בגין נזקים פיננסיים ואחרים שנגרמו, לכאורה, עקב המעקב.
אם החשדות יתבררו כמוצקים, וגם במקרה בו לא יהיו עילות להגשת תביעה בארץ, ניתן יהיה לתבוע את הסוכנות בארה"ב, ולפי חוקי ארה"ב, שאף הם אוסרים ההתנהלות שמתוארת מתלונתו של גולדמן סאקס.
חשוב להדגיש שמכיוון שהפרטים שפורסמו הם ראשוניים בלבד, יש להתייחס למידע שהתפרסם בזהירות רבה, וכל האמור אינו אלא הסתכלות ראשונית וכללית על התופעה, וללא שיש באמור כדי להאשים או להניח שהפעילות המתוארת אכן התקיימה בפועל.