פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על שרידות העסקים מעניינים בגלל מה שלא נאמר בהם.
- האוכלוסייה המבוגרת, שלא לומר המזדקנת, של ישראל גורמת לענפי הסיעוד והרווחה להיות היציבים ביותר (ואני מוסיף הרווחיים ביותר) במשק הישראלי. מרביתנו נזדקן ונזדקק לשירותים אלו, אם זאת לא כולם יושבים במסעדות ובתי קפה כל היום. למרות שזה הרבה יותר נחמד להיות בעלים של בית קפה אופנתי מאשר של שירותי אמבולנס פרטי השרידות של שירותי האירוח והאוכל מאד קשה.
- התחום הצומח ביותר הוא כמובן שירותי מידע ותקשורת.
המשמעות של סעיפים א+ב: אם אתה בתחום המיחשוב וקשור באיזה אופן לשוק האוכלוסייה המבוגרת- אתה מסודר!
מה עוד? מחצית מהעסקים בישראל לא מעסיקים שכירים!
- זה בהכרח לא אומר שהמצב של עסקים אלו גרוע, וגם לא שמצבם טוב (אי אפשר לדעת מנתון זה על מצב העסקים שום דבר). המשמעות היא -אם צוללים להגדרות המראות שיש למעשה רישום כפול של עובדים העובדים ביותר ממקום עבודה אחד – שמרבית מבעלי עסקים אלו עובדים בעבודות כפולות והעסק ללא השכירים זו עבודה צדדית, שנייה. קרי בישראל עובדים רבים מרגישים צורך לעבוד ביותר ממשרה אחת והם מחזיקים עסק פרטי קטן נוסף בין אם מסיבות פרנסה או אחרות (ולפקידי מס הכנסה: מרביתם רושמים עסק זה כחוק).
- יתכן ועקב רגולציה מכבידה על העסקים הקטנים, מעסיקים רבים מעדיפים התקשרות בצורה של קבלנות ביצוע ולא יחסי עובד מעביד. בטווח הארוך זה מאד לא טוב כי ההפרשות לביטחון סוציאלי ופנסיה אינן מספקות.
בגרף (למ"ס ועיבוד שלנו) שרידות העסקים משנת 2005 לפי ענף כלכלי:
