הסקטורים הכלכליים הקשורים לים כגון תחום הגז והנפט, הספנות והנמלים ועוד הינם סקטורים ששיטות העבודה בהן לא השתנו מזה תקופה ארוכה. אולם גם בתחומים שמרניים אלו חלה בשנים האחרונות מהפכה דיגיטלית המהווה הזדמנות עסקית בתחום. רוח היזמות הישראלית, והתושייה שמציאת פתרונות לא שגרתיים נחוצה מאד לתחום זה שמחד הינו אחד מהסקטורים הכלכליים הגלובליים ביותר ומהצד השני משווע לחדשנות וחדשנות.
מוזמנים לרשום את חברתכם בקטלוג הטכנולוגיות הישראליות באתר https://israelmaritime.org
מדינות רבות בעולם 'גילו' את חשיבות הסביבה הימית ומשקיעות משאבים משמעותיים בפיתוחה. מרבית מדינות OECD יצאו בשנים האחרונות ופרסמו מסמכי אסטרטגיה לאומית חדשה לתווך הימי. גם אצלנו, הים יכול להיות מנוע הצמיחה הבא של ישראל – כלכלה כחולה, ברת קיימא המביאה לידי ביטוי פיתוח כלכלי וטכנולוגי לצד שמירת ערכי הטבע והמורשת הימיים וזאת מכיוון שהים נמצא במרכזן של מספר מגמות עולמיות:
המחסור בשטח יבשתי בעיקר לאורך החופים מעודד 'יציאה' לים על ידי יבוש קרקע והוצאת מתקני תשתית לים על גבי איים מלאכותיים או אסדות ענק. גם בישראל תשתיות נמלי הים בנויות על קרקע מיובשת (רציף הכרמל בנמל חיפה יובש כבר בשנות ה 80) ולאחרונה התקבלה החלטת ממשלה ויצא מכרז בדבר בדיקות היתכנות להקמת אי מלאכותי מול חופי המרכז (לצרכי הקמת שדה תעופה).
הצמיחה בפעילות בתווך הימי מחייבת שמירה על עקרונות פיתוח בר קיימא וערכי הטבע לצד מחקר אקדמי המלווה והמנטר את הפעילות הימית ואכן התחום הימי מהווה קרקע חדשה לחברות בתחומי הסביבה האנרגיה והקיימות המתמחות בתווך ייחודי זה.
הצורך בגיוון מקורות החלבון לצד מגמות גידול האוכלוסייה מצד אחד והתדלדלות הדגה העולמית מהצד השני מגביר את הדרישה לחקלאות ימית, גם משרד החקלאות בארץ מקדם תוכנית להקמת חוות ימיות נרחבות.
המחסור במי שתייה מעודד פרויקטים גדולים ברמה הלאומית בתחום ההתפלה. בישראל מעל למחצית מהמים לשימוש ביתי הינם מים מותפלים.
התדלדלות המחצבים ביבשה 'דוחפת' את החיפוש וההפקה של אנרגיה ומינרלים לעבר קרקעית הים ולעומקים גדלים והולכים. מגמה זו מגדיל את התלות האנושית באנרגיה ומינרלים ממקורות ימיים. בישראל, אין צורך להכביר מילים על נושא הגז הטבעי מהמאגרים הנמצאים במים הכלכליים שלנו וחשיבותם, כמו גם הדיון הציבורי הער שהם מעוררים.
הסחר העולמי הולך וצומח ומוערך במעל 11 טריליון דולר ארה"ב בשנת 2017. כ 80% מסחר זה במונחי משקל הינו סחר ימי הנישא על גבי כ 150,000 כלי שיט הפוקדים כ 800 נמלים ברחבי העולם. בישראל כ 99% מהסחר (יבוא ויצוא) הינו סחר ימי כאשר בימים אלו הולכת ונשלמת הקמת שני נמלים חדשים (נמל המפרץ בחיפה ונמל הדרום באשדוד) ועם הפעלתם בצפויה בשנת 2021 יהיו בישראל 8 נמלים.[1]
מגמות אלו מבטיחות כי תחום הטכנולוגיות הימיות ייהנה מצמיחה מואצת בשנים הקרובות.
מוזמנים לרשום את חברתכם בקטלוג הטכנולוגיות הישראליות באתר https://israelmaritime.org
[1] נמלים: מפרץ, חיפה, אשדוד, דרום, קצ,א, חדרה, אילת, מספנות ישראל