יחסי ישראל ואמריקה הלטינית ידעו עליות ומורדות בשבעים השנה האחרונות. בסוף שנות ה-40', כאשר נלחמנו על זכותנו להקמת מדינת ישראל, היו מדינות אמריקה הלטינית מהתומכות הגדולות של ישראל בעולם.
אנקדוטה מעניינת היא, שאוסוולדו ארניה (Osvaldo Euclides de Sousa Aranha), פוליטיקאי ודיפלומט ברזילאי, אשר על-שמו נקרא רחוב בעל "שיק" במתחם רחוב הארבעה בת"א, הציל במו ידיו את ההצבעה על הקמת מדינת ישראל ממפלה. ארניה שימש ב-1947כראש משלחת ברזיל לאו"ם ושימש במקביל כנשיא העצרת הכללית. ארניה, אשר נוכח לדעת שההצבעה על החלטת החלוקה של פלסטין לא תעבור, דחה אותה ב-3 ימים מלאי חשיבות, אשר במהלכן נשיא ארה"ב, טרומן, זימן את ראשי המדינות המתנדנדות ושכנע אותם להצביע בעד. בהצבעה עצמה, רובן המוחלט של מדינות אמריקה הלטינית הצביעו בעד החלוקה, והשאר – היסטוריה.
התמיכה הפוליטית הבלתי-מעורערת של ישראל החלה לצנוח עם השנים, במקביל לעליית המתיחות הבין-גושית באמריקה הלטינית בימי המלחמה הקרה. מתיחות זו, בשילוב עם תקופות השפל והשגשוג הכלכלי שהיבשת ידעה, הובילו לשינויים דרסטיים ביחסי הסחר בין ישראל למדינות האזור.
תקופתנו, אשר מאופיינת ביציבות פוליטית וכלכלית ברוב מדינות אמריקה הלטינית, מאופיינת גם בקיפאון של היצוא הישראלי לאזור, כאשר סך היצוא בשנת 2014 למדינות אמריקה הלטינית עמד על 2.5 מיליארד $, המהווים 5% בלבד מסך היצוא הישראלי.
אומנם, כאשר נכנסים לעובי הקורה ובוחנים את הנתונים עצמם רואים שינויים מרחיקי לכת ביצוא של חלק מהמדינות, כגון עליה של 36% ביצוא בין השנים 2010-2014 בצ'ילה ועלייה של 46% ביצוא בתקופה זו במקסיקו. עם זאת, כאשר לוקחים בחשבון את ברזיל, אשר היצוא אליה הכיל מעל לשליש מסך כל היצוא לאמל"ט בשנת 2014, סך הגידול ביצוא בשנים 2010-2014 עמד על סך של 0.8% בלבד.
האם המצב הקיים הוא "גזירת גורל"? לא בהכרח.
עפ"י התחזית של זרוע הייעוץ הכלכלי של חברת רו"ח העולמית PwC, בעוד שבשנת-2010 הייתה רק מדינה לטינית אחת – ברזיל (מקום 7), שייכת ל- 7 הכלכלות הגדולות ביותר, ב-2050 צפויות לכלול 7 הכלכלות הגדולות בעולם פרט לברזיל (תעלה למקום 4 אחרי ארה"ב, סין והודו) גם את מקסיקו (מקום 7, אחרי רוסיה ולפני גרמניה).
מעבר לכך, אם לוקחים בחשבון את המבנה הדמוגרפי של אמריקה הלטינית, אשר כולל אוכלוסייה צעירה ברובה ומיעוט מבוגר ובהינתן העושר הטבעי במדינות אלו ומעבר לתעשיות מתקדמות יותר, אשר יובילו להתבססות גדולה יותר ויותר של מעמד בינוני, צפוי כי אמריקה הלטינית תתפוס מקום רב יותר בעוגה הכלכלית העולמית.
אמריקה הלטינית מהווה חלופה אמיתית לשווקי היצוא המסורתיים של ישראל, ארה"ב ואירופה. בהינתן העובדה, שאירופה עומדת בפני שוקת פיננסית שבורה (או לפחות דולפת) הכוללת משבר פיננסי ופנסיוני מתמשך, צמיחה שלילית ומבנה דמוגרפי מאתגר, יחד עם האתגרים הכלכליים, שחווה ארה"ב, הקושי המהותי של חברות ישראליות ביצירת ערוצי הפצה ומכירות בשווקי אסיה -הרי שאמריקה הלטינית יכולה לשמש כערוץ נוסף לגיוון הסחר ליצואניות ישראליות. כך, למשל, כלכלה חזקה באמריקה הלטינית כמו קולומביה, בה הוקמה שם נספחות מסחרית של משרד הכלכלה בשנת 2012, הובילה לצמיחה אדירה ביצוא הישראלי אליה בשיעור של 245% בין השנים 2004-2014. כמו כן, גם בפרו ובצ'ילה, בהן משרד הכלכלה מתעתד להקים נספחויות מסחריות בקיץ הקרוב, היצוא מישראל עלה בעשור האחרון בשיעורים של 252% לצ'ילה ו-367% לפרו בהתאמה.
בנוסף לפתיחת נספחויות מסחריות, הוקמה עם השנים גם התשתית ההסכמית לסחר עם מדינות אמל"ט. ישראל ומקסיקו חתמו על הסכם סר חופשי עוד בסוף שנות התשעים (ההסכם נכנס לתוקפו בשנת 2000) ובנוסף לישראל הסכם סחר ייחודי עם ארגון מדינות מרקוסו"ר (המונה את ארגנטינה, ברזיל, פרגוואי, אורוגוואי וונצואלה). בימים אלו נמצאת ישראל בעיצומו של משא ומתן על הסכם סחר חופשי עם פנמה, הסכם האמור לפתוח דלתות לסחר הישראלי בכל מרכז אמריקה.
אין לטעות, שוקי אמריקה הלטינית מאתגרים במבנם הייחודי, המחייב תהליכי כניסה מאתגרים, רגולציה שונה מזו של ארה"ב ואירופה והתאמה מקומית למוצרים. עם זאת, הנספחויות המסחריות של משרד הכלכלה, אשר מוצבות במרכזי הסחר של היבשת; סאו-פאולו וריו דה ז'ניירו בברזיל, מקסיקו, קולומביה ומהקיץ הקרוב גם צ'ילה ופרו, יכולות לסייע ליצואן הישראלי אשר רוצה לחדור לשוק במיפוי וזיהוי שותפים מקומיים, חיבור אליהם וליווי החברה הישראלית בתהליכי הרגולציה המקומית.
סך יצוא המוצרים לאמל"ט עמד על למעלה מ-2.5 מיליארד דולר (לא כולל יהלומים), עלייה של יותר מ-168 מיליון דולר (6.28%) בהשוואה ל-2013. סך היבוא עמד על למעלה מ-1.9 מיליארד דולר (לא כולל יהלומים), ירידה של 5.42% מהשנה שעברה. לסיכום, המאזן המסחרי עמד על למעלה מ-582 מיליון דולר, ירידה של 9% בהשוואה ל-2013.
