קלף המיקוח הנמצא בידי רוסיה כיום מול המערב הוא המאבק בדאע"ש. מסתמן כי במוסקווה גוברת הכרה בכך שיש לחתור להבנה עם מעצמות המערב, שבמסגרתה תוסר מערכת הסנקציות ויתואם הסדר למשבר באוקראינה, בתמורה להצטרפות רוסיה ללחימה בדאע"ש. כך טוען צבי מגן מהמכון למחקרי בטחון לאומי
לא כל המדינות, הנחשבות שותפות פוטנציאליות בקואליציה הלוחמת בדאע"ש, ששות לקחת חלק במאבק. רוסיה ביניהן. על אף מה שנראה כמתבקש, רוסיה לא הצטרפה (עדיין) לשורות הקואליציה, שבהובלת ארצות הברית, ודובריה הרשמיים אינם חוסכים ביקורת מהתנהלות המאבק. מהם שורשיה של מדיניות רוסית זו?
מצבה הבינלאומי של רוסיה אינו במיטבו. בעת הזו, הנהגתה מחפשת דרך לצאת בכבוד, ואולי אף להרוויח הישגים כלכליים ומדיניים, משני המשברים הנמצאים בראש סדר היום הבינלאומי – אוקראינה והמזרח התיכון. בשתי זירות משבר אלה בא לידי ביטוי העימות המתמשך בין רוסיה למערב, שהחמיר במיוחד על רקע ובגין המשבר באוקראינה. בראיית רוסיה, היה זה המערב, קרי ארצות הברית, אשר יזם את המשבר המתמשך באוקראינה – מה שמציב את רוסיה בעמדה בעייתית. חרף הכחשותיה היא נטלה בו חלק פעיל ומעורבותה גרמה לה נזקים מוחשיים. הפסקת האש באוקראינה רעועה, סכנת ההסלמה המתחדשת עודה קיימת, ולמרות סיפוח חצי-האי קרים, אוקראינה התנתקה ממעגל ההשפעה הרוסי. אמנם, טרם נאמרה המילה האחרונה ורוסיה עוד צפויה לשוב ולהפעיל על אוקראינה לחצים על מנת להשיבה לחיקה, אך לפי שעה נפגעו תכניותיה של רוסיה לעצב ולגבש מחדש את האינטרסים שלה במרחב ברית המועצות לשעבר.
בעוד רוסיה טרודה בסוגיית אוקראינה והשלכותיה, התפתח במזרח התיכון משבר בעקבות רדיקליזציה מואצת של ארגונים אסלאמיים-סוניים, ששיאו במתקפה שמוביל דאע"ש בסוריה ובעיראק ובהתארגנות הקואליציה הבינלאומית, שתכליתה מאבק ישיר בארגון.
קלף המיקוח הנמצא בידי רוסיה כיום, הוא המאבק בדאע"ש. מסתמן כי במוסקווה גוברת הכרה בכך שיש לחתור להבנה עם מעצמות המערב, שבמסגרתה תוסר מערכת הסנקציות ויתואם הסדר למשבר באוקראינה, בתמורה להצטרפות רוסיה ללחימה בדאע"ש. האם מעבר לדיון הציבורי בעניין, אכן מתגבש במציאות מהלך בכיוון זה של "החלפות" בין רוסיה למערב, נדע בקרוב. מכל מקום, נראה שהמזרח התיכון, על האתגרים המורכבים שהוא מציג, מזמן לרוסיה לא רק סיכונים, אלא גם סיכויים והזדמנויות.
השלכותיהם של המשברים, שרוסיה מעורבת בהם כך או אחרת, ניכרות גם במישור היחסים בינה לבין ישראל. מערכת היחסים בין המדינות, שהיא לרוב חיובית, זכתה לחיזוק נוסף כאשר שתיהן נמנעו מביקורת הדדית; מצד ישראל נגד רוסיה – בעת שיאו של המשבר באוקראינה, ומצד רוסיה נגד ישראל – בעת מבצע 'צוק איתן'. עתה, נוכח מצוקתה הגוברת של רוסיה בעקבות הסנקציות הכלכליות כלפיה מצד המערב, ניכר עניינה בהרחבת שתוף פעולה כלכלי עם ישראל. זאת, על רקע נכונותה של רוסיה להרחיב את התאום ואת שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ישראל, במסגרת שאיפתה להגביר את השפעתה על המתרחש במזרח התיכון.