יש יהלום סינטטי בתכשיט שלי

לאבנים יקרות יש הילה של מיסתורין ושל יכולות וכוחות על טבעיים עוד מימי לוח החושן של הכוהנים במקדש. נדירותם היחסית של המינראלים וצבעהן שאינם נפוצים בטבע הפכו אותם למשהו מיוחד ונדמה שאין סמל מיוחד יותר מאשר היהלום. סיפורו של היהלום טופח במשך מאות שנים על ידי מכונות שיווק משומנות היטב כסמל לעושר ומכאן הדרך קצרה להפיכתו לסימן של מחויבות ואהבה. נדמה כי הנראטיב של היהלום כמינראל הקשה ביותר, כמי שעמד בלחצים בבטן האדמה ושוב נדירותו וצבעיו הופכים אותו לסמל אידאלי במתנה שמעניק גבר לאישה. הסוציולוגים מנגד, בעיקר אלו הדוגלים בגישה הדרויניסטית יטענו שהזכר מראה לנקבה את עושרו על ידי הענקת יהלום ובכך מעלה את ערכו כמי שיוכל לתמוך בעתיד בצאצאים משותפים (ובכך מעמיד עצמו כמועמד לכל התהליך הפיזיולוגי הקשור בהבאת צאצאים אלו) , תהיה הסיבה הפסיכולוגית אשר תהיה יש חשיבות עצומה לסיפור שמאחורי היהלום שהרי מבחינה ויזואלית בלבד מרביתנו נתקשה להבחין בין ענק יהלומים לבין חיקוי של ענק דומה המשובץ אבני זכוכית.

לכן הדבר האחרון שתעשיית היהלומים העולמית צריכה הם יהלומים סינטטים שיוצרו במעבדה ועומדים כהפך הגמור לכל הסיפור של היהלום האמיתי. הם מלאכותיים, יצירי אדם בהליך מעבדתי, לפיכך אינם נדירים, לא כרו אותם במקום אקזוטי – בקיצור כל יחודם נגזל מהם.

היהלום הוא גביש העשוי פחמן כמעט טהור, אותו הפחמן בדיוק בסידור כימי שונה יוצר גרפיט – כן אותו חומר אפור הנמצא בכל עיפרון. ההבדל בין גרפיט ויהלום הוא בסידור המרחבי של הפחמן ובקשרים שבין אטומיו – זה הבסיס (כמובן מופשט) לתעשיית היהלומים הסינטטים המשמשים (או אמורים לשמש) בעיקר בתחום התעשייתי.

אבל היכן שיש כסף גדול יש גם מוטיבציה גדולה לנוכלות ומסתבר כי יהלומים סנטטים שערכם נמוך בהרבה מאלו הטבעיים, מוצאים דרכם לשיבוץ בתכשיטים רגילים ללא שהצרכנים יודעים על מקורם.

מכון היהלומים הישראלי פרסם לאחרונה פרטים על סקטור נחבא זה לדבריו  "…שוק היהלומים הסינתטיים מוערך כיום בלא יותר מ-500 מיליון דולר (במחירי מלוטש סיטונאיים), מתוך שוק עולמי של יהלומים מלוטשים המסתכם ב-21.7 מיליארד דולר לשנה. מדובר בכ-2%-3% מכלל הביקוש העולמי למלוטש…

באותה סקירה מסופר כי שוק היהלומים התעורר לפתע – אך מתקשה להתמודד עם המצב. אם תשאלו כמה שחקנים גדולים בארה"ב, הם עשויים לספר בסודי סודות כי רבים מהספקים שלהם לא מוכנים לחתום על מחויבות כי "יספקו רק יהלומים טבעיים". עושה רושם ששום ספק הודי שמכבד את עצמו לא ייקח על עצמו את הסיכון שטמון בהבטחה כה גורפת – מפני שאין לו באמת שליטה על התהליך. כמה קמעונאיות מרכזיות – כולל טיפאני'ס (Tiffany’s) וקרטייה (Cartier) – הקימו מעבדות גמולוגיות משלהן, כדי לשרת שתי מטרות עיקריות: לבדוק האם האבנים אמיתיות, ולאמת את דירוגי הצבע והניקיון שלהן…

החשיפות של ה-DIB בשנה שעברה, בדבר מכירות מסיביות (לא מדווחות) של יהלומים סינתטיים כיהלומים טבעיים, הובילו לחקירה משטרתית בניו יורק ובבלגיה. רבים נקראו לחקירה, אך עד כה לא הוגשו כתבי אישום – מבחינתן של רשויות אכיפת החוק, הנושא לא סקסי מספיק כדי לגרום לדאגה רבה מדי".

השארת תגובה