נראה כי באוסטרליה לפחות, התיאוריה הכלכלית/עסקית של מיזוגים ורכישות כאמצעי התפשטות נתקלת במחסום תרבותי קשיח במיוחד – הזדהות לאומית של הצרכנים עם המותג.
כבר הזכרתי פעמים רבות כי האוסטרלים עם גאה, או לפחות יהיה רוצה לראות עצמו ככזה. על כל מוצר שעשרה אחוז ממנו יוצר או גדל באוסטרליה מצוין באותיות קידוש לבנה כי הוא אוסטרלי, ואם המוצר יוצר בסין? אין בעיה, יהיה כתוב כי החברה המייצרת בסין היא בבעלות אוסטרלית (משמע הרווחים נשארים במולדת האהובה). על מוצרים המובאים בתפזורת, תה לדוגמא, יהיה כתוב נארז באוסטרליה ואפילו מוצר זר המיוצר בחו"ל ומיובא ליבשת יהיה כתוב כי היבואן הוא חברה אוסטרלית (כאילו שיש אפשרות אחרת) העיקר להראות לצרכן הפטריוט הגאה כי חלק מכספו נשאר בקהילה במובנה הרחב (אוסטרליה).
(בתמונה שלט ברשת המרכולים Coles המפרסם כי 96% מהמוצרים הטריים הנמכרים ברשת גדלו באוסטרליה)
מותגים אוסטרלים אהובים וידועים מסמלים עבור האוסטרלים את ילדותם התמימה והאבודה. כמו הישראלים הנסחבים בחו"ל עם קופסאות פח של נס קפה עלית כי "הקפה הזה מזכיר לי את הבית" (אל אף שאף איטלקי בר דעת לא היה קורא לאבקה התפלה הזו קפה).
כך מותגים כגון וג'מייט 
של Kraft קרקרים של Arnolts ובירה של XXXX 
מסמלים ל"אוזי' את ביתו האהוב בפרברים המזרחיים על גבעה צופה לבונדי ביץ' אפילו אם הוא גדל במערב סדני בשכונת מהגרים פקיסטאנים וריחות ילדותו היו שישקבאב ואבקת קארי ולא 'פיש אנד צ'יפס'.
בעשור האחרון ספגו מותגי הבית האוסטרליים מכה אחר מכה. זה התחיל במכירת Arnott יצרנית קרקרים וחטיפים שמותג הדגל שלה הינו ואפל 'טים טם' אף ערך סיבוב הופעות בישראל. זה המשיך במכירת מותג הוג'מייט ,הבטחתי לעצמי כי הדבר הזה שנקרא וג'מייט שווה לפחות פוסט אחד נפרד אבל בוא נסכם שזה המקבילה האוסטרלית המלוחה (מאד) של שוקולד למריחה השחר העולה. ועכשיו הבירה XXXX !! ועוד למשקיעים זרים יפאנים (בריטים הם עוד היו מוכנים לקבל).
התגובות של הרחוב האוסטרלי לא התמהמהו, "אם הכסף שלי הולך ליפאנים אני מפסיק לשתות בירה" אומר מעל דפי העיתון 'אוזי' מסוקס במלגמת בירה באזור פארמאטה בסדני (רח המסגר?) כן כן ספר למשהו אחר אני חושב לעצמי, אתה תפסיק לאכול הרבה לפני שתפסיק לשתות בירה, אבל את המותג אולי תחליף.
בשוק מוגבל (אוסטרליה "רק" 20 מליון איש) אפשרויות ההתפשטות של מותגי מזון הם יצוא ובניית המותג בשווקים הבין לאומיים (מדובר על הון עתק) או מכירת המותג לקבוצה מקומית או בין לאומית. אוסם הישראלית בחרה בדרך השניה, לאחר שכבשה כל בית בישראל נמכרה החברה לענקית המזון 'נסטלה' השווצרית. אוסם שומרת על שם המותג בישראל ומשתמשת בצינורות השיווק של נסטלה בחו"ל. נסטלה משווקת את מוצריה הבין לאומים בישראל באמצעות אוסם. גם 'עלית' בחרה להבלע אם כי על ידי שותף מקומי (שטאוס) ולפחות מנקודת המבט של צרכן שאינו בקיא בפרטים אני מתרשם שמדובר בצלחה.
נראה כי באוסטרליה לפחות, התיאוריה הכלכלית/עסקית של מיזוגים ורכישות כאמצעי התפשטות נתקלת במחסום תרבותי קשיח במיוחד – הזדהות לאומית של הצרכנים עם המותג. מכירת המותג לחברה זרה נתפסת כבגידה במולדת- לא פחות. מעניין יהיה לראות כיצד יפתרו סמנכ"לי השיווק את הבעייה וכמה זה יעלה להם – או במילים אחרות כמה שווה לנו הזדהות לאומית.
[…] • צרכנות פוליטית / לאומית: הצרכן האוסטרלי מפגין דפוסי צריכה המעדיפים השארת ערך מוסף בכלכלה האוסטרלית – קרי מיוצר באוסטרליה או בבעלות אוסטרלית (למידע נוסף). […]