תמצית דברי נגיד בנק ישראל בכנס הרצליה

בפתח דבריי אני רוצה לדבר על מצב המשק העולמי. קרן המטבע הבינלאומית עדכנה לפני שבוע את תחזיותיה לצמיחת הכלכלה  העולמית ל-2012, וכל התחזיות התעדכנו כלפי מטה, למעט הצמיחה בארה"ב שהתחזית עבורה לא השתנתה. הצמיחה העולמית צפויה לעמוד על 3.3%, וזכור לי שבעבר, כשעבדתי בקרן המטבע,  נהגנו להגדיר את הסף של צמיחה עולמית של 3.5% כגבול בין מיתון לבין צמיחה נורמלית. אציין גם את הירידה בצמיחה הצפויה בגוש האירו מ-1.1% לצמיחה שלילית של 0.5%, וירידה בצמיחה הצפויה בסחר העולמי, שאליו היצוא הישראלי מאוד רגיש, מ5.8% ל-3.8%.

קשה לנו מאוד לצפות מה יקרה בתרחיש של משבר פיננסי, אם זה יתרחש. ייתכנו אפשרויות שונות. ההיבט החיובי בכך הוא שגם מדינות אירופה הבינו שאין וודאות לגבי ההתרחשויות הצפויות במקרה של פרישה, רצונית או כפויה, של מדינה או מדינות מגוש האירו, ולכן הם הגבירו את המאמצים לפתרון הבעיה. כתוצאה מכך, וכתוצאה מהמאמצים של הבנק המרכזי האירופי והכלים המוניטריים שהוא מפעיל,  ההסתברות למשבר בגוש האירו, שבזמן פגישת קרן המטבע באוקטובר חשבתי שהיא גבוהה למדי, פחתה. אולם, למרות אי הוודאות לגבי האופן בו המשבר יתרחש אם יתרחש, ברור לנו לחלוטין שבישראל הוא ילבש פנים של פגיעה חדה ביצוא, ובהקשר זה שמחתי לשמוע את דבריו של מנכ"ל משרד התמ"ת, שדיבר לפניי, ובישר על התקדמות בחתימת הסכמי סחר עם משקים מתעוררים.  עם זאת, הירידה ביצוא כבר באה לידי ביטוי.

למצגת הנגיד (אתר בנק ישראל)

בנק ישראל החל להגיב באמצעות המדיניות המוניטרית, והפחית את הריבית שלוש פעמים בחודשים האחרונים. נמנענו עד כה מלהגיד את מה שאמרנו כאשר החלנו בתוואי העלאות הריבית בספטמבר 2009 – אז דיברנו על מתווה של הגעה לרמת ריבית נורמלית.  כעת איננו אומרים זאת – אנו מתקשים, כאמור, להעריך מה יקרה באירופה, ולכן איננו יכולים לדבר על תוואי ברור של הריבית. בכל אופן,התחלנו לקבל החלטות במסגרת הועדה המוניטרית החדשה, ועד כה ההתנסות היא מצויינת ורמת הדיונים השתפרה מאוד.  

פרופ' רפי מלניק, חבר הועדה המוניטרית שדיבר גם הוא לפניי,  דיבר על כך שהשווקים הפיננסיים מוכנים לקבל את העובדה שהגירעון גדל במסגרת פעולת המייצבים האוטומטיים.  אני מסכים איתו, ואני בטוח שהשווקים לא יקבלו בברכה הגדלה חריגה בגירעון, למשל במסגרת ניהול כלכלת בחירות. בכל אופן, אני משבח את עמיתיי באוצר על האופן בו הם מקפידים לשמור על המסגרת הפיסקלית.

יוסי בכר דיבר כאן והעביר לנו מסר באשר להגדלת הלימות ההון. אין ספק שעלינו להעלות את הלימות ההון במערכת הבנקאית, ואנו ערים לבעיה שתיגרם אם נטיל על הבנקים מגבלות שיקשו על מתן אשראי, ולוקחים אותה בחשבון. מעבר לכך, ישנה בעיה גם באשראי החוץ בנקאי, המהווה כמחצית מהאשראי למגזר העסקי. במשבר הקודם רשות ניירות הערך הייתה מוטרדת מהיעדר מנגנון שיאפשר לחברות להגיע להסדרי חוב, והמציאה את "קציני האשראי". ההמצאה הייתה כה מוצלחת, שלצערנו  כעת ישנן פירמות שמגיעות להסדרי חוב גם כשאין בכך צורך .

בשוק הדיור אנו עדים לרגיעה, ושמחתי לשמוע כאן תחזיות על פיהן המחירים צפויים לרדת, אולם במתינות. ישנם כאלו שטוענים שעליית המחירים הייתה תוצאה של הפחתת הריבית, והם תמהים אם איננו מודאגים שהפחתת הריבית הנוכחית תאיץ מחדש את עליית מחירי הדיור. התשובה היא לא – העובדה שבנק ישראל הגביל את חלק המשכנתא שניתן לקחת בריבית משתנה הפחיתה להערכתנו את התמסורת בין ריבית בנק ישראל לבין הריבית האפקטיבית על המשכנתאות ומחירי הדיור.

בהסתכלות על משתנים של הטווח הקצר, אם כן, יש לנו משק חזק, גמיש ואיתן. מאז שנכנסתי לתפקידי המשק עבר מבחני לחץ מאוד משמעותיים, וכמעט שלא נפגע מהם.  מסגרת המדיניות הכלכלית איתנה, ולאנשים בישראל יש ניסיון רב בהתמודדות עם בעיות קשות, ניסיון שמסייע בהתמודדות עם בעיות כשהן מגיעות.  אם יהיה משבר פיננסי באירופה, הוא יפגע בנו, אבל אני מאמין שנוכל להתמודד איתו.

מבחינת המשתנים של הטווח הארוך, אנו מתמודדים עם בעיות קשות בתחום הגידול בהיקפי העוני. הנתונים מראים, באופן לא מפתיע, שהעוני נפוץ אצל משפחות גדולות, שההסתברות לעוני גדולה יותר אם שני ההורים לא עובדים, ושהעוני פוחת עם הגידול בהשכלה. הנתונים מראים גם על היקפי עוני גדולים מאוד, שהולכים ועולים, בקרב האוכלוסיה הערבית והחרדית. העוני בקרב אוכלוסיות אלו גדול בגלל שיעור ההשתתפות הנמוך של אוכלוסיות אלו בכח העבודה, ואני סבור שמצב זה אינו בר קיימא. המצב מדאיג במיוחד כשמסתכלים על המגמות הדמוגרפיות: שיעור הריבוי של האוכלוסיה הערבית והחרדית גבוה בהרבה מזה של האוכלוסיה היהודית הלא חרדית, וחלקן של אוכלוסיות אלו באוכלוסיה הכללית הולך וגדל. אצל הערבים או עדים לירידה מסויימת בקצב הגידול של האוכלוסיה, אבל אצל החרדים דווקא להיפך. ברצוני לציין שאני מאוד מעריך את הציבור החרדי, אבל עליי לומר שהמשך הגידול בחלקה של האוכלוסיה אשר איננה משתתפת בכח העבודה לא יכול להימשך לנצח, ולכן הוא יהיה חייב להיעצר. אנו עדים למגמות חיוביות – אנו עדים למשל לשינוי אצל החרדים, שבא לידי ביטוי בעובדה שכיום יש כבר 6000 סטודנטים חרדים במכללות. במגזר הערב ישנה מגמה של הקמת עסקים עצמאיים, גם ללא סיוע ממשלתי.

בטווח הארוך, עלינו להתמודד כמובן גם עם בעיית הסכסוך הישראלי הערבי והצורך להגיע להסדר שלום. בעיניי המשק הישראלי הוא סוג של נס ,ויש לנו אנשים מוכשרים מאוד.  אם נצליח גם לפתור את הבעיות ביחסים עם שכנינו, נוכל לזכות בצמיחה, שגשוג ורמת החיים שאנו ראויים להם.