אז מי האוניברסיטה הטובה ביותר באוסטרליה? ומי הכי גרועה?

הרשויות האוסטרליות השלימו לאחרונה סקר מקיף של רמת המחקר באוניברסיטאות במדינה בהשוואה בין לאומית (ותודה לרעות אברמוביץ Phd על הלינק המעניין). הסקר שערך כשלוש שנים דרג את 41 האוניברסיטאות המוכרות של אוסטרליה על פי מדדי השוואה  בין לאומיים ואף ערך השוואות רוחביות של מקצועות שונים לרוחב האוניברסיטאות האוסטרליות.

התוצאות אינן משביעות רצון, כשני שליש מהאוניבסיטאות דורגו ככאלו שנמצאות מתחת לממוצע העולמי בתחומן. אם זאת יש גם כמה נקודות אור כגון רמת המחקר הגבוהה באוסטרליה במדעים מדוייקים ומדעי החיים.

מוסדות מחקר אקדמיים הם עסק גדול באוסטרליה, הן למעשה עסק גדול בכל מדינה לאור תקציבי הענק המופנים אלהם (בכל מדינה מודרנית מדובר בסדרי גודל של מיליארדים) ובעיקר לאור ההשפעה העצומה שלהן על מראה החברה והכלכלה בעוד דור. הסטודנטים של היום הם המורים, המדענים, המנהלים והמהנדסים של מחר. המחקר האוסטרלי שהיה מקיף מאד (41 אוניברסיטאות, 8 דיסיפלינות, 22 תחומים, 157 נושאי מחקר) בדק בדיוק את הנקודה הזאת – ההחזר על ההשקעה הציבורית, ההשואה בין לאומית הייתה רק הכלי.

אוניברסיטאות לאומיות הן מוסדות ללא כוונת רווח – וטוב שכך. אולם גם מערכת שאינה לכוונת רווח עדין צריכה לפעול על פי עקרונות כלכליים. תקציב התמיכה הממשלתי בהן עצום (ה מגיע כזכור ממשלם המיסים) וחייבים לקבוע פרמטרים שיבחנו האם ההשקעה העצומה הזו מחזירה עצמה למשק. ההחזר אינו דוקא ברווח כספי אלה בכל פרמטר שבו בוחרים הפוליטיקאים למדוד את ההשקעה. אוניברסטיאות הנמצאות בפריפריה הרחוקה ימדדו על פי התרומה שלהם לפיתוח האזור בעוד שמוסד מחקר ממשלתי בתחום הרפואה יכול להמדד פשוט במספר התרופות/ מכשירים רפואיים שפותחו בו ולעיתים ממש במספר האנשים שנהנו מהם.

באוסטרליה בחרו מחברי הדוח בפרמטר רחב המכסה על כל מגוון האפשרויות והוא פרמטר ההשואה האקדמית הבין לאומי. אפשר להתווכח אם זהו פרמטר מספיק אך אני בספק אם ניתן לחשוב על פרמטר אחר שיכול להוות מכנה משותף למגוון כה רחב של תחומים אקדמים, גאוגרפיות שונות, קהילות הטרוגניות, ותק של המוסד וכו'. אני מסכים לחלוטין על מדדי השואה בין לאומיים (זה חלק גדול מהעיקרון המנחה את ארגון OECD לדוגמא – קביעת מדדי השואה בין מדינות) אם כי אליבא רעות אברמוביץ היה מקום לבחון תחת סעיף זה פרסומים בין לאומים ופחות אלמנטים שהם יותר 'אוסטרליים באופיים', ואני בהחלט מזדהה עם ההערה הזו.

אז באלו תחומים אוסטרליה מצטיינת על פי הדוח? פיזיקה, ביולוגיה, סביבה ורפואה, ואילו בתחומים ההומניטרים ומדעי החברה הביצועים מתחת למוצע העולמי.

ההמלצה הכללית של המועצה להשכלה גבוהה באוסטרליה לאוניברסיטאות היא לזנוח את התחומים בהם ביצועי האוניברסיטה היו נמוכים ולהתמקד בתחומים בהם האוניברסיטה קרובה עו מעל הממוצע העולמי, "אני ממליץ לאוניבסיטאות לא לבזבז משאבים חומריים ואנרגיה על תחומים אלו" אמרה יו"ר המועצה מרגרט שייל, אך הוסיפה כי היא "מסופקת אם אכן האוניברסיטאות ינהגו כך….".

המועצה להשכלה גבוהה באוסטרליה, על פי מיטב המסורת הציבורית באוסטרליה, פרסמה את עבודתה במספר דוחות מקיפים בני מאות עמודים בפורמט PDF , עמוסי מלל, טבלאות וגרפים (למי שממש חייב לדפדף זה הקישור), רציניים האוסטרליים הללו אין מה להגיד, אולם דוקא הנתונים המעניינים לא התפרסמו באופן חד משמעי ובולט כגון מדרג סופי ומשוכלל של כל האוניברסיטאות באוסטרליה או חלוקה של חוזקות על פי מדינות (חלוקה שהייתה חושפת באופן ברור את החולשות של הפריפרייה האוסטרלית- דבר בעל השלכות מהותיות בדיון הציבורי בנושא המיעוט באבוריג'יני). אבל בימנו הרי אי אפשר להחביא מידע או להתעלם ממידע מהותי וכל העיתונים היומים הושיבו אנליסטים שעברו על הדוח וחיברו את הטבלה שבעצם אומרת את הכל –מטריצה של המוסדות והתחומים.

להלן 10 מוסדות המחקר המובילים באוסטרליה, לצפייה בטבלה המלאה בלינק כאן

 

8 התחומים שנבדקו  (C1-C8) בטבלה:

• Cluster One—Physical, Chemical and Earth Sciences

• Cluster Two—Humanities and Creative Arts

• Cluster Three—Engineering and Environmental Sciences

• Cluster Four—Social, Behavioural and Economic Sciences

• Cluster Five—Mathematical, Information and Computing Sciences

• Cluster Six—Biological and Biotechnological Sciences

• Cluster Seven—Biomedical and Clinical Health Sciences

• Cluster Eight—Public and Allied Health Sciences

(*) הבהרה: הדוח מכסה רק אות מוסדות המחקר האקדמיים הממשלתיים/מדינתיים באוסטרליה ולא חקר את המכללות ושלוחות האוניברסיטאות הזרות באוסטרליה.

|

5 תגובות

  1. מיקי הגב

    ומה קורה באיי פיג'י?

  2. הלה, סידני, אוסטרליה הגב

    אני מופתעת במקצת ש UNSW מעל סידני
    וחיפשתי בעבר לימודים קוגניטיביים, רציונליות לתואר שני בפסיכולוגיה, ולא מצאתי
    הייתכן שמדעי החיים והמדעים המדויקים יותר גבוהים כי בסופו של דבר באים הרבה תלמידי חו"ל ללמוד אותם כאן, ולכן מלכתחילה יש להם יותר משאבים?

    • רעות הגב

      הי הילה, התשובה הפשוטה לשאלתך היא לא. יחסית לענפים ההומניים ומדעי החברה, יש הרבה פחות סטודנטים בינלאומיים במדעי החיים ובמדעים המדוייקים. לתחומים אלו יש אכן תקציבים רבים – אבל בעיקר בגלל שינוי במבנה התקציב הפדרלי ומיני תוכניות ארוכות טווח כמו "אוסטרליה 2020" שבהם החליטו על העברת תקציבים רבים לתחומי מדעי החיים, רפואה, והמדעים המדוייקים.

  3. עומר הגב

    ומה לגבי המחירים? מה העלות של לימודי רפואה באוסטרליה לעומת העלות באיטליה, בישראל, באנגליה ובארה"ב? תנו כמה דוגמאות. ההסתכלות צריכה להיות כוללת – החל ממספר הפירסומים, דרך מספר הסטודנטים, הדירוג הבינלאומי והעלויות. זהו מדד משולב שבודק את כדאיות הלימוד במקום זה או אחר.

    • udigonen הגב

      תודה עומר, הדוח לא עוסק בכדאיות מבחינת הסטודנט, יותר באיכות האקדמית מהבחינה של תוצאה כלכלית למשק. מלבד מקצועות הדורשים רישיון כגון רפואה (שאתה ציינת) יש רבית הרואים בלימודים משהו שאינו כדאי כלל מבחינה כלכלית. חלק גדול מהסטודנטים אינם עוסקים לבסוף במה שלמדו – זה נכון למרבית מקצעות במדי הרוח והחברה פחות להנדסה ומדעים מדוייקים.
      בכל מקרה מידע על עלויות תוכל למצוא כאן:
      http://studyinaustralia.gov.au/Sia/Splash2.aspx

השארת תגובה