ישראל מארחת בימים אלו זו הפעם השנייה השנה את הכנס הבין לאומי החשוב ביותר בתחום מניעת סחר ביהלומי מריבה (או בשמו המקובל בתעשייה 'תהליך קימברלי'). מדינת ישראל נושאת בתואר, הנכבד יש לציין, של יושבת הראש התורנית של הארגון.
"תהליך קימברלי" החל לפעול בשנת 2003. מדובר בפורום של נציגי מדינות מפיקות ומדינות סוחרות ביהלומים אשר מהווה מערכת אמינה, המפקחת על הסחר ביהלומי גלם. המנדט של התהליך, כפי שהוגדר על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, הוא למנוע סחר ביהלומי גלם המגיעים באזורים שבשליטתם של מורדים במדינות במערב אפריקה המאפשר להם שימוש בכספים המתקבלים כתמורה ליהלומים אלה למימון פעילות ארגוני מחתרת, לסחר בנשק, להפיכות בממשלים חוקיים ולפעילות הפוגעת בזכויות האדם ובאזרחי חלק מהמדינות המפיקות יהלומי גלם. בתוך פרק זמן של שבע שנים הצליח תהליך קימברלי למזער את הסחר ב"יהלומי מריבה" מכ-15% מהסחר ביהלומי גלם לכדי פחות מ-1%. התהליך הינו שיתוף פעולה ייחודי בין ממשלותיהן של 75 מדינות (48 מדינות ושליח האיחוד האירופי המייצג את מדינות האיחוד), תעשיית היהלומים הבינלאומית, המיוצגת על ידי מועצת היהלומים העולמית (World Diamond Council), ונציגי ארגוני זכויות אדם.הישגי התהליך עד כה סייעו ביצירת והשכנת סדר ובטחון באזורים נרחבים ביבשת אפריקה. כמו גם, השבת ובניית המוניטין של תעשיית היהלומים האמונה על פרנסת מיליוני אנשים ברחבי העולם ובה תלויה כלכלתן של מדינות מתפתחות רבות.
תעשיית היהלומים היא סקטור משמעותי בכלכלה הישראלית (אתר מכון היהלומים הישראלי), אומנם רבים ממפעלי הליטוש עברו למזרח אסיה אולם עדין ליטוש אבנים מיוחדות וגדולות (מעל קרט אחד) נעשה בדרך כלל בישראל. בורסת היהלומים ברמת גן הינה הבורסה השניה בגודלה בעולם (אחרי בלגיה) ובתעשיה בישראל מועסקים אלפי עובדים המיצרים ערך של מילארדי דולרים בשנה, מרביתם ביצוא.
ליהלום היבט פסיכולוגי תרבותי הרבה מעבר למתכות או אבנים יקרות אחרות. חלק גדול מתעשיית היהלומים העולמית בנויה על טבעת האירוסין שמעניק הגבר האמריקאי לארוסתו. התפיסה המסורתית טוענת כי גודל הטבעת והאבן באלפי דולרים מראה את רצינות כוונותיו :- ) גם בסין ובמזרח מתנות יהלומים מקובלות יותר מאשר במערב אירופה, אלו אלמנטים תרבותיים. הסרט יהלומי הדמים אגב עורר פאניקה בתעשייה הזו כי החשש היה כי מתנות יהלומים יהפכו ליהיות כבר לא 'פוליטיקלי קורקט' – אלמנט חברתי/ תרבותי מובהק. ברכישת יהלומים יש גם אלמנט של צבירת עושר. כמו זהב, בעיתות משבר ישנם המשקיעים ביהלומים כהשקעה השומרת על ערכה לטווח ארוך מעבר לאירועים פוליטים ופיננסים, אינה תופסת מקום וקלה לטילטול בדרכים.
שני האלמנטים הללו מתנות והשקעה עומדים בניגוד אחד לשני. כאשר המצב הכלכלי פוליטי גרוע בני האדם נוטים להקטין קניית מתנות, אולם אחרים יטו להגדיל את צריכת היהלומים כאמצעי להשקעה. נראה כי במשבר הנוכחי באופן חד משמעי נושא שינוי הצריכה מהבט המתנות גבר על צבירת העושר ביהלומים. כך או כך תעשיית היהולמים העולמית ומכאן גם הישראלית הייתה בהאטה חריפה בשנת 2009 ורק בחודשים האחרונים נכירת התעוררות.
להלן מההודעה לעיתונות של משרד התמ"ת על הכנס:
מאות נציגי ממשלות, ארגוני זכויות אדם ותעשיית היהלומים הבינלאומית ישתתפו בכנס השנתי של "תהליך קימברלי" למניעת סחר ביהלומי מריבה בירושלים. במוקד הדיונים- מאבק על הזכות לייצא יהלומים בשווי מיליארדי דולרים מזימבבווה.
שר התמ"ת בן אליעזר בפתיחת כינוס המליאה של תהליך קימברלי:
"שבע שנים לאחר הנהגתו הרשמית, ניתן להכריז כי תהליך קימברלי אכן סלל את הדרך לשינוי חיובי. הקהילה הבינלאומית הינה כעת יותר מתמיד מודעת לצער ולשפיכות הדמים אשר הסחר הבלתי חוקי ביהלומים במחלוקת עלולים לגרום לחייהם של מיליוני בני אדם. דבר זה לכשעצמו מהווה תמריץ עבור הממשלות השונות לפעול על מנת להביא סוף לסחר זה"
"בשנה האחרונה ישראל החזיקה במעמד היו"ר של תהליך קימברלי. היה זהו כבוד וזכות עבור ישראל לקחת על עצמה את המשימה להוביל את התהליך המיוחד הזה – תהליך אשר נוסד, פשוטו כמשמעו, על מנת לשנות לטובה את חיי האדם." – כך אמר היום שר התעשייה המסחר והתעסוקה בנימין (פואד) בן אליעזר בכינוס המליאה של תהליך קימברלי שנפתח היום בבנייני האומה בירושלים ויתקיים בין התאריכים ה-1 עד ה-4 בנובמבר. עוד הוסיף בן אליעזר כי "הכהונה כיו"ר אפשרה לממשלת ישראל לעמוד על מחויבותה ליעדי תהליך קימברלי. מחויבות זו היא אשר הביאה אתכם לכאן היום. אל לנו לתת לאתגרים המפרכים אשר עומדים בפנינו למנוע מאיתנו לעבוד יחדיו למען מטרה משותפת. ארגון זה הינו חשוב מדי מכדי להיכשל".
שר התמ"ת בן אליעזר ציין כי "מדינת ישראל הינה חברה פעילה בתהליך קימברלי מאז הקמתו. ככוח מוביל במסחר הבינלאומי ביהלומים, מייחסת ממשלת ישראל חשיבות רבה לתהליך קימברלי, ומשקיעה את כל המאמצים הנדרשים כדי להמשיך את התהליך ולקדמו". עוד אמר בן אליעזר כי "כיום, שבע שנים לאחר הנהגתו הרשמית, ניתן להכריז כי תהליך קימברלי אכן סלל את הדרך לשינוי חיובי. לא פחות חשובה היא העובדה כי הקהילה הבינלאומית הינה כעת יותר מתמיד מודעת לצער ולשפיכות הדמים אשר הסחר הבלתי-חוקי ביהלומים במחלוקת עלולים לגרום לחייהם של מיליוני בני אדם. דבר זה לכשעצמו מהווה תמריץ עבור הממשלות השונות לפעול על מנת להביא סוף לסחר זה". "אף על פי שהדרך אינה נקייה מאי-הסכמות או מהשקפות שונות בקרב משתתפי קימברלי, הנני משוכנע כי כולנו מאוחדים באמונה אחת – האמונה כי יהלומי המחלוקת מזיקים לכל המעורבים בסחר היהלומים: תעשיית היהלומים, המדינות הסוחרות בהם, ובמיוחד מיליוני בני האדם אשר פרנסתם מושפעת מן הסחר הבלתי חוקי ביהלומים" – אמר בן אליעזר.
בן אליעזר סיים את דבריו בפתיחת הכנס ואמר כי "בהתכנסנו כאן היום, אני מפציר בכל המשתתפים לפעול יחדיו בהרמוניה רבה יותר על מנת להתגבר על האתגרים הקיימים. לפעול כדי לחזק את יכולותיו של תהליך קימברלי, ובפרט בנושאי אכיפה. כמו כן, אני קורא לשותפינו להמשיך לתרום ליישום מקיף ויעיל יותר ולניטור תוכנית ההסמכה".
סמנכ"ל סחר חוץ במשרד התמ"ת בועז הירש הממלא את תפקיד היו"ר מטעמה של מדינת ישראל אומר כי "אנו ניצבים בפני צומת קריטי עבור התהליך, עיניי העולם נשואות לעברנו ועלינו להוכיח כי התהליך עודנו אמין ורלוונטי וכי ביכולתו למנוע סחר ביהלומי מריבה ובכך למנוע פגיעה בזכויות אדם."
יצויין כי שנת 2010 עמדה בסימן כהונתה של ישראל כיו"ר תהליך קימברלי למניעת סחר ביהלומי מריבה ("יהלומי דמים"). מתוקף תפקידה זה תארח ישראל נציגי 75 מדינות החברות בארגון וכן נציגי ארגוני זכויות אדם ותעשיית היהלומים הבינלאומית. תהליך קימברלי הינו הגוף הבינלאומי הרחב ביותר אותו הובילה ישראל. על סדר יומה של המליאה יעמוד, בראש ובראשונה, הקשיים סביב דרישתה של זימבבווה – החברה ב"תהליך קימברלי" – לאפשר לה לייצא ללא הגבלה יהלומים ממכרות מאזור מרנגה. על ייצוא היהלומים מאזור זה הוטלו הגבלות שונות בשל אי-עמידתה לכאורה של המדינה האפריקאית בדרישות התהליך, כמו גם בשל חשש להפרות זכויות אדם במסגרת כריית היהלומים במקום. לפי הערכות, כמות היהלומים המצויה במכרות אלו מהווה כ-25% מסך עתודות היהלומים בעולם, ושוויים הכולל עשוי להגיע ל-800 מיליארד דולר.
משלחת ביקורת מטעם תהליך קימברלי ביקרה בזימבבווה באוגוסט השנה כדי לבחון את האופן בו המדינה האפריקאית מיישמת את כללי התהליך במסגרת הסכם שגובש בין הצדדים בשנה שעברה. מסקנות הועדה צפויות להיות מוצגות במהלך הכנס.