בעשור האחרון אנו עדים למגמת גידול ביוזמות החקיקה העוסקות בהיבטים השונים של איכות הסביבה והגנה על בריאות הציבור. חקיקת ה-REACH, ה-RoHS וה-CLP באיחוד האירופאי העוסקות בתחומי הכימיקלים הן דוגמאות מובילות לחקיקה זו אשר יוצרת מארג סבוך של הוראות משפטיות המציבות את היצואן הישראלי בפני משימה מורכבת במיוחד בבואו לייצא ל-27 מדינות האיחוד האירופי.
נוסף על כך, ניסיון העבר מלמד כי האיחוד האירופי מהווה סמן ימני בתחום המשפט הסביבתי, ומדינות רבות נוטות לאמץ או ליצור חקיקות דומות בעקבותיו, אפשר לציין בהקשר זה את אוסטרליה ומדינות מפותחות נוספות המאמצות באופן קבוע את מדיניות החקיקה האירופאית. מדינות אלה הינן מדינות יעד ליצוא הישראלי – עובדה המחייבת את היצרנים והיצואנים הישראליים להיות קשובים להתפתחויות השונות בתחום זה.
בשונה מן הנהוג לעיתים לחשוב, חקיקת כימיקלים אינה חלה רק על תעשיית הכימיקלים 'הטהורים' אלא גם על כל אותן תעשיות העושות שימוש בכימיקלים, וביניהן אף תעשיות כגון האלקטרוניקה, הטקסטיל, הפלסטיקה, הקוסמטיקה ועוד.
משרד התמ"ת והתאחדות התעשיינים השיקו לאחרונה את הפורטל הראשון לחקיקת כימיקלים בשפה העברית. האתר נועד לתת מענה לצרכי היצואנים הישראליים הנדרשים להתמודד עם הוראות החקיקה הזרה בתחום הסביבה בכלל והכימיקלים בפרט, במדינות אליהן הם מייצאים – שווה מבט…..
