המשבר בגוש היורו – מה קורה שם בדיוק ואיך זה ישפיע עלנו

רקע:

המשבר הכלכלי במדינות יוון, פורטוגל ובעיקר ספרד נובע בעיקר מצמיחה מהירה בשנים האחרונות שהביאה עימה מדיניות פרו- מחזורית מצד הממשלות אשר בחרו להגדיל את חובותיהן. הסקטור הציבורי במדינות אלה התנפח יתר על המידה ומלווה בכשלים מבניים רבים הפוגעים בתחרות. עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי ביחד עם התנאים הקיימים במדינות נראה כי לא ניתן היה למנוע את המצב.

• הגירעון התקציבי במדינות גבוה ונע בין 8-13%,  הרבה מעבר ליעדי גוש האירו, העומד על 3%.  
• כיום ניצבות המדינות ובעיקר יוון בפני קשיי החזר חוב, הריביות אשר משקפות  את הסיכון על אג"ח ממשלתי עולות, ואיתן קושי הממשלות לעמוד בהתחייבויותיהן.
• הורדת דירוג האשראי של יוון, ספרד ופורטוגל, גרם לגל של ספקולציות שחובותיהן של מדינות אלו יגרמו לקריסת האירו בשוקים, ומכאן להתמוטטות השוק האירופי המשותף כולו.

יון:

הביקורת אשר נמתחת על התנהלותה של יוון נובעת ממאפייני התרבות וכלכלת המדינה.

• בין היתר נטען כי המדינה אינה תחרותית, שכר העובדים בסקטור הציבורי גבוה מדי, איגודי העובדים חזקים המנצלים את כוחם, שחיתות גבוהה ומשמעת עבודה נמוכה משל שאר מדינות אירופה כדוגמת גרמניה.
• בהתאם, הגירעון הציבורי של המדינה הגיע לרמה של  13.6%, ויחס החוב תוצר הגיע ל 116% (שנת 2009).
• חברת דירוג האשראי  S&P הורידה את דירוגה של יוון לרמה של BB-
• החשש הוא, כי יוון תגיע למצב של חדלות פירעון ולשם כך החלו בגיבוש תוכנית סיוע.
• תוכנית הסיוע ליוון, אשר נמצאת בשלבי אישור סופיים לאחר שאושרה בפרלמנט הגרמני, תינתן על ידי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית (IMF) ותעמוד על כ-110 מיליארד אירו, כאשר ההחזר הכספי נפרס על פני 3 שנים.
• הסיוע מקרן המטבע יעמוד על 30 מיליארד דולר בעוד המדינות החברות בגוש האירו, ובראשן גרמניה, יסייעו ב-80 מיליארד דולר.
• דעת הקהל באירופה ובעיקר בגרמניה אשר צפויה לספק את הסיוע הגדול ביותר, משמיעה ביקורת קשה כנגד חבילת הסיוע למדינות האירופאיות אשר נחשבות כחלשות ומעכבות.

יון – תוכנית הסיוע

כנגד מתחייבת יוון לשורה של קיצוצים ושינויים קיצוניים בכלכלת המדינה בהיקף של 10% מהתמ"ג:

• על פי טיוטת ההסכם, יוון תידרש להקטנת הגירעון התקציבי שלה לרמה של 8.1% מהתמ"ג ב-2010, 7.6% ב-2011 ו-6.5% ב-2012 . המגבלה של האיחוד אשר עומדת על 3% לא צפויה להתממש עד 2014.
• המע"מ צפוי לעלות מרמה של 21% לרמה של 23-25%.
• שכר סקטור ציבורי: הקפאת שכר ארוכת טווח, וקיצוץ 2 מתוך 14 המשכורות השנתיות.
• איגודי העובדים הגדולים ביניהם "איגוד עובדי המדינה"  ADEDY וארגון GSEE, כבר מביעים מחאה ומתוכננת שביתה כללית במשק. בנוסף צפויות להתרחש מהומות ברחבי מדינה.

יציבות גוש היורו

גם ביוון וגם במדינות אירופה החזקות (ובעיקר גרמניה) מושמעות ביקורות מול תוכנית הסיוע היוונית.

• מספר כלכלנים טוענים שעצם הפנייה לקרן המטבע העולמית בבקשת סיוע לגוש האירו מצביעה על חולשת האיחוד.
• מבחינת יוון – תוכנית הסיוע מחייבת אותה בנקיטת צעדים קיצוניים, העשויים להוביל לשיעורי אבטלה של עשרות אחוזים ועלולים להטיל ספק ביציבות השלטון.
• מבחינת גרמניה – תוכנית הסיוע ליוון יכולה להוות יריית הפתיחה "להצלת" כלכלות חלשות בגוש האירו, כאשר גרמניה היא אחת המדינות הדומיננטיות שנושאות בנטל המימון – והדבר עלול להוביל בעתיד לפגיעה בדירוג שלה עצמה.
• עם זאת – העדר סיוע ליוון מהווה תמרור אזהרה למשמעות האיחוד האירופי – ולכך, מעבר למשמעות הכלכלית-פיננסית של המשבר, השפעה פסיכולוגית רחבה

ספרד ופורטוגל

כאמור, גם ספרד ופורטוגל התדרדרו לגירעון ציבורי משמעותי וחובות גדולים.

• בניגוד ליוון, עיקר החוב בספרד דווקא של המגזר הפרטי – 175% מהתמ"ג, בעוד שהיקף החוב של המגזר הציבורי עומד על כ-50% מהתמ"ג.
• ·         סוכנות דירוג האשראי S&P הורידה את דירוגה של ספרד ל: -AA ואת של פורטוגל ל: -A.
• על פי Standard & Poor’s, הצמיחה הריאלית השנתית של התוצר המקומי הגולמי בספרד תהיה  0.7% בממוצע בשנים 2010 עד 2016, לעומת התחזית קודמת אשר צפתה צמיחה של 1% ב-.GDP
• ראוי לציין כי חברות דירוגי אשראי גדולות אחרות כגון Moody’s ו- Fitch, מעניקות לספרד דירוג אשראי מושלם של AAA

החשיפה הישראלי – סחר חוץ

ישראל מדורגת במקום ה- 23 מבין היצואניות למדינות האיחוד ובמקום ה- 29 מבין מקורות היבוא של האיחוד.

• היקף הייצוא הישראלי למדינות האיחוד מהווה כ- 26% מסך היצוא (27% ללא יהלומים).
• היקף הייצוא לספרד הינו המשמעותי מבין המדינות שבמשבר ועמד על 940 מיליון דולר בשנת 2009. הייצוא ליוון ופורטוגל עמד על 295, ו- 111 מיליון דולר בהתאמה בשנה זו. שלושת מדינות אלו מהוות יעד לכ-2.8% מהייצוא הישראלי (נתוני 2009).
• למרות שהחשיפה בהיקף הסחר לשלוש מדינות אלו מצומצמת יחסית, קיים חשש כי המשבר יגלוש למדינות אחרות באירופה כגון בריטניה ואיטליה, מולן היקף המסחר הישראלי רחב יותר ומכאן הפגיעה ביצוא הישראלי גבוה יותר

המסחר עם מדינות המשבר – יון

היצוא הישראלי ליוון נמוך יחסית. בשנת 2009 הסתכם היצוא ב-295 מיליון דולר בלבד (0.6% מכלל היצוא הישראלי).

ענף היצוא העיקרי ליוון הינו מוצרי תעשיות כימיות והקשורות בהן הווה 55% מכלל היצוא ליוון

עם זאת, יצוא מוצרי תעשיות כימיות ליוון מהווה 1.5% מהיצוא הכולל בענף.  

ענף היבוא העיקרי מיוון הינו כלי רכב, טיס, שיט וציוד הקשור להובלה אשר מהווה 22% מכלל היבוא מיוון.

עם זאת, יבוא ענף זה מיוון מהווה 1% בלבד ביחס לכלל היבוא בענף.

המסחר עם מדינות המשבר – פורטוגל

היצוא הישראלי לפורטוגל מהווה 0.2% בלבד מכלל היצוא

הענף העיקרי שמייצאת ישראל לפורטוגל הינו מכונות, ציוד חשמלי, מפיקי תמונה וקול וחלקיהם.

מפאת חלקה הקטן של פורטוגל בעוגת היצוא הישראלי, היקף היצוא של ענף עיקרי זה מהווה  0.28% בלבד מכלל היצוא בענף.

ענף היבוא העיקרי מפורטוגל, הינו עץ המהווה 27% מכלל היבוא.

בשנת 2009 סך היבוא בענף זה הסתכם בכ-430 מיליון דולר. החלק היחסי של היבוא מפורטוגל עמד על כ-6.5%.

המסחר עם מדינות המשבר – ספרד

היצוא לספרד מהווה 2% מכלל היצוא הישראלי.

בבחינת היצוא לפי ענף עיקרי, כ-31% מהיצוא הוא בענף מוצרי תעשיות כימיות והקשורות בהן.

חלקה היחסי של ספרד ביצוא ענף זה עומד על  2.7% בלבד מכלל היצוא הישראלי בענף.  

הענף העיקרי המיובא מספרד הינו כלי רכב, טיס, שיט וציוד הקשור להובלה.

ביחס לסה"כ היבוא בענף זה, היבוא מספרד בענף זה עמד על כ-6% בשנת 2009.

השפעה על שער החליפין

המשבר במדינות האיחוד והתשואה הגבוהה על אג"ח של יוון מובילים לתיסוף בערכו של השקל מול האירו

לטענת היצואנים, תיסוף בערכו של השקל מוביל לפגיעה ברווחיות היצוא ומכאן לירידה בהיקף היצוא

עם זאת, נראה כי בחצי שנה האחרונה חלה עלייה מתמשכת ביצוא ישראל לגוש האירו, למרות ירידה מתמשכת בשע"ח החל מחודש דצמבר 2009.

החוב האירופי

בנקים וממשלות בחמשת המדינות החלשות באירופה – יוון, ספרד, פורטוגל, איטליה ואירלנד, מחזיקות חובות רבים זו לזו.

למדינות אלו חובות גדולים ומשמעותיים לבריטניה, צרפת וגרמניה.

מכאן, חוסר יציבות או הכרזה של אחת ממדינות אלו על "פשיטת" רגל או פרישה מגוש האירו תוביל לפגיעה של ממש לא רק במדינות החלשות – אלא גם במדינות החזקות כמו גרמניה, צרפת ובריטניה

החשיפה הפיננסית בצד הישראלי

על פי אומדן גופי השקעות שונים בישראל, החשיפה של בנקים ישראלים ליוון ופורטוגל נאמדת בכ- 10-20 מיליון דולר.

הערכות הן כי מאחר שמדובר בחשיפה ריאלית, הנובעת מקווי אשראי לסחר חוץ, מוצרים ושירותים, החשיפה למשבר היווני נמוכה.

על פי הבדיקה שנערכה, אין חשש בקרב הבנקים הישראלים החשופים לבנקים גדולים במערב אירופה המחזיקים חובות יווניים מאחר שהסברה היא שהממשלות בהן נמצאים הבנקים המחזיקים את עיקר החובות, גרמניה וצרפת, לא יאפשרו חוסר יכולת החזר. במקרה והמשבר יתרחב היקף החשיפה יעלה ועימו הסיכון לגבי חוסר היכולת לעמוד בהתחייבויות.