כאשר אבות האומה האמריקאית הגיעו לחופי בולטימור על גבי סיפון האוניה מייפלאוור, הם ירדו לחוף ובעיין דומעת התכנסו לתפילה המונית לאביהם שבשמיים שכן הבינו כי הם נמצאים בתחילת הדרך המובילה לעולם חדש ואמיץ, כאשר הגיע המשט הראשון של ספינות אסירים לאוסטרליה במה שנקרא "הצי הראשון" (הצי מנה 6 ספינות וכ 770 אסירים) הם פתחו באורגייה סוערת שארכה כל הלילה (ליל סערה דרמטי של ברקים ורעמים בשילוב כמעט שמונה חודשים על הים עשו את שלהם).
המייפלאור בחופי העולם החדש
חובבי הדימוים אולי ינסו למצוא בשני אירועים אלו סימנים היכולים להסביר את התפתחות שתי האומות הללו (האמריקאית והאוסטרלית) אבל המציאות כמובן הרבה יותר מורכבת.
המושל הראשון של אוסטרליה- פיליפ , מניף את הדגל הבריטי בחוף מפרץ בוטני (דרומית לסדני של ימנו)
באופן היסטורי, הייתי אומר כמעט גנטי, הישות הריבונית המסורתית היא ממלכה שפינתה את מקומה למדינת הלאום אשר בבסיסם מאחדים בתוכם קבוצת אנשים החולקים זיקה דומה לאזור גיאוגרפי (המדינה), לאום (הקבוצה האתנית) ולמורשת (תרבות). המורשת הבריטית השאירה לנו מודל נוסף והוא "המדינה הערכית". קבוצת אנשים המאוחדים במבנה ריבוני גיאוגרפי (מדינה) וחולקים רעיון משותף.
ארצות הברית של אמריקה היא הדוגמא הטובה ביותר למדינה ערכית שכזו. אוסף מהגרים מכל מדינה אפשרית בעולם שהגיעו וממשיכים להגיע אלה מכל פינה על פני הגלובוס והחוט היחדי המקשר מהגרים אלו בארצות הברית הוא הרעיון או האמונה בערכו של הפרט – האינדיוידואל, בחופש הפרט ובאמונה כי הפרט אדון לגורלו (לטוב ולרע) ויכול להתחיל את חייו מחדש בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
סינגפור הינה מקרה דומה אם כי ידוע פחות וזאת ללא ההבדלים בגישה לגבי חופש הפרט, באופן היסטורי אין עם סינגפורי (כמו שבאמצע המאה 18 לא היה 'עם אמריקאי'). סינגפור היא אוסף של סינים, מלאים, בוגינזים, הודים ולבנים שהגיעו לאי בעקבות המסחר ומסיבות גיאו-פוליטיות מסויימות קבלו עצמאות בשנת 1965 (או 1963 תלוי בגישה). החוט המקשר את הסינגפורים הינו מסחר וכסף. נסיונות הממשל לבנות את האומה הסינגפורית הם חסרי טעם כמעט לדעתי 'זו לא אומה- זו הזדמנות עסקית!' אולי עוד מאה שנה יהיה על מה לדבר. ביום שמסיבה כל שהיא סינגפור תחדל להיות מרכז אזורי פיננסי, לוגיסטי ועסקי (ואינני יכול להעלות בדעתי משהו כזה) היא תחדל להתקיים כישות עצמאית ריבונית.
המקום השלישי הוא אוסטרליה. גם כאן אין עם אוסטרלי מקורי (הכוונה לגזע הלבן כמובן – התושבים המקוריים של היבשת האוסטרלית הם האבוריגינים), לקראת אמצע המאה ה19 אף אדם שהתגורר באוסטרליה לא חשב על עצמו כעל 'אוסטרלי'. הבעלים המסורתיים של הארץ כפי שנהוג לכנות באוסטרליה את האבוריגינים, הושמדו באכזריות (מי שנרתע מהשפה שלי מוזמן לקרוא את הספר החוף הגורלי של העיתונאי וההיסטוריון האוסטרלי הוברט יוז) והיבשת יושבה בתחילה בכוח על ידי אסירים אחר כך ברצון על ידי מהגרים מבריטניה ובהמשך ממקומות נוספים בעולם בתהליך דומה מאד לבנייתה של ארה"ב. רק לקראת סוף המאה ה19 החלו לדבר על עצמאות מבריטניה כאשר לפחות מהבחינה הפורמלית זו עדין לא הושגה והכתר והמלכה הבריטית עומדים בראש מדינת אוסטרליה. גם השם אוסטרליה אינו מרמז על זכות אוטנטית או ייחוד היסטורי, פירושו פשוט – 'היבשת האמורה להתגלות' שם שניתן לאוסטרליה במהלך המאה ה17 עוד לפני שהתגלתה וזאת על סמך ההנחה כי קיימת באזור יבשת גדולה (הנחה שהתבססה על תיאוריות פיסיקאליות וגיאוגרפיות הנחשבות היום שגויות – אך אוסטרליה אכן קיימת).
ההשואה בין ארה"ב ואוסטרליה מתבקשת מאליה, שתי האומות הללו נבנו על בסיס ההתרחבות של האימפריה הבריטית, שתיהן לבנות בבסיסן, נוצריות פרוטסטנטיות החולקות מבנה לאומי זהה ושטח גיאוגרפי דומה.
-
שטח: שטחה של אוסטרליה דומה לשטחה היבשתי של ארה"ב ללא אלסקה
-
מבנה חוקתי: ארה"ב ואוסטרליה פדרציות, באוסטרליה 6 מדינות ושתי טריטוריות מהן אחת מחוז הבירה, בארה"ב 50 מדינות ומחוז בירה.
-
בירה: בארה"ב מחוז וושינגטון DC, באוסטרליה טריטוריות הבירה של אוסטרליה ACT
-
יש שימצאו גם דמיון גיאוגרפי והתפתחותי בערים סדני – ניו יורק, לוס אנגלס – פרת, מלבורן – שיקאגו וכמובן קנברה וושינגטון.
ארה"ב יצאה לעצמאות בשנת 1776, אוסטרליה בשנת 1901 , 125 שנה לאחר מכן. אוכלוסיית ארה"ב כיום קצת מעל 300 מליון נפש, של אוסטרליה קצת מעל 20 מליון. אוכלוסיית ארה"ב לפני 125 שנה? סביב 30 מליון נפש, כמעט כמו אוסטרליה היום. שתי המדינות מבססות את הצמיחה הכלכלית שלהן על הגירה ושוק פנימי.
אוסטרליה בונה עצמה ככוח עולה בזירה הכלכלית העולמית, התל"ג האוסטרלי מהווה כיום רק 2% מהתל"ג העולמי אולם המדינה נמצאת בצומת דרכים חשובה כמדינה המערבית המחוברת והמקושרת ביותר למדינות מזרח אסיה ובראשן סין, (פוסט בנושא הקשר האוסטרלי – סיני כאן). האוסטרלים מנהלים מערכת תקינה עצמאית ונפרדת ממערכת התקינה האמריקאית או האירופאית והובלה עולמית בתחומים שללא ספק הם התחומים החמים והרלוונטיים של המאה הקרובה: מים, אנרגיה, איכות סביבה, מדיניות הגירה ומשאבי טבע (מחצבים וחקלאות).
האומה האוסטרלית נמצאת בהליכי בנייה וייסוד. על בסיס ההיסטוריה האמריקאית ניתן לשער שהמדינה תגיע לבשלות ומיצוי הפוטנציאל האדיר שלה רק עוד כמה עשורי שנים.
הסתובבתי במערב אוסטרליה בעיר פרת וסביבותיה, לא סתם קוראים האוסטרלים לעיר זו "המערב הפרוע" ההקבלה לארה"ב במאה ה19 מתבקשת, ארץ רחבת ידים, ריקה לחלוטין אוצרות טבע רבים ופוטנציאל, כן כן פוטנציאל בלתי נגמר.
הכלכלה משוועת לידים עובדות, נהג משאית במערב אוסטרליה? 100 אךף דולר בשנה, בעל מקצוע טכני כגון מסגר המוכן לעבוד במכרות? רבע מליון בשנה – רק תגיעו. אולם הרגשת "תחילת הדרך", הפוטנציאל, אינה מוגבלת למערב הרחוק המדינה ריקה, הכלכלה דוהרת, תוכניות גרנדיוזיות בתחומי התקשורת והתשתיות, הבסיס החברתי רחב מאד .. זה יקח זמן עוד הרבה זמן אבל אם ארה"ב הייתה הדומיננטית בעולם המערבי במאה ה20 וסין עולה לדרגת מעצמת על במאה ה21 הרי שאוסטרליה היא ארה"ב של המאה 22 כל הפרמטרים תומכים בתהליך זה: ארץ רחבת ידים ריקה ועשירה, הגירה הטרוגנית, מערכת פוליטית ליבראלית כלפי פנים ובדידות מזהרת עם קשרים לכוחות העולים באסיה כלפי חוץ.