ריכוזיות המשק הישראלי – עשר המשפחות שקובעות לכולנו את החיים

על פי דוח בין לאומי שפורסם בעיתון הארץ,  ריכוזיות המשק הישראלי גבוהה יחסית. המחקר מצא נתון בהחלט מדאיג כי "… כ-20 קבוצות עסקיות, רובן ככולן בבעלות משפחות (קרי ללא נציגי הציבור הרחב או הממשלה א.ג) , שולטות על כ-160 חברות ציבוריות, שבבעלותן נתח של קרוב מ-40% מהשוק."

בנוסף, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת) פרסם לפני מספר שבועות דוח שעסק בריכוזיות היצוא הישראלי הדוח תוקף את בדיקת נושא הריכוזיות מזווית אחרת והיא סך היצוא של מאה היצואנים הגדולים מתוך סך היצוא של מדינת ישראל. קרי המדד אינו בעלות על חברות אלא ערך היצוא. עריכת בדיקה גם לנושא הערך הכספי ולא רק הבעלות חשובה כי לעיתים נדמה לנו כי מרבית הקבוצות במשק פעילות בתחומים מקומיים (בתוך ישראל) והתופעה לא תהיה כה חריפה בסקטור היצוא. גם במדד היצוא, כפי שבדק משרד התמ"ת, יש ריכוזיות גדולה, כ 2% מהחברות מייצאות 65% מהיצוא התעשייתי.

להלן עיקרי הדו"ח של מינהל תכנון וכלכלה של משרד התמ"ת בעריכה חופשית:
"אחד המאפיינים הבולטים של היצוא בישראל היא מידת הריכוזיות שלו, דהיינו עיקר הייצוא התעשייתי ללא יהלומים, נעשה בידי מספר מצומצם יחסית של חברות. נתוני היצוא מלמדים שלאורך השנים הולכת וגוברת ריכוזיות הייצוא.  מאה היצואנים המובילים בישראל המהווים כ 2% מכלל היצואנים המייצאים (בשנת 2007 ייצאו 4,902 חברות) מייצאים כ- 65% מכלל הייצוא התעשייתי בישראל ללא יהלומים. זאת ועוד,  25 היצואנים הגדולים ברשימת מאה היצואנים המובילים מייצאים קרוב ל 45% מכלל היצוא התעשייתי של ישראל ולמעלה מ- 67% מכלל הייצוא של מאה המובילים. תמונה זו של ריכוזיות הייצוא מתחזקת בבחינה לאורך זמן של החברות המייצאות. חלקם של  25 המובילות מתבסס בשיעור הנ"ל בעוד חלקם של שאר 75 המובילים מצטמצם משנה לשנה."

למה זה לא טוב? כי המשמעות היא יותר ויותר החלטות משמעותיות מאד לחיינו מתקבלות לא עלי ידי נבחרנו (תהיה הביקורת שלנו עלהם כאשר תהיה) ולא על ידי תחרות חופשית בה יש לנו הצרכנים/אזרחים יכולת בחירה, אלה על ידי בעלי ההון. ויש סיכוי שהם ישתמשו בכוחם כדי לכוון את צעדנו, בעיקר בתחומי הצריכה אך גם בנושאי תשתיות ותחומים ציבוריים אחרים, לכיוונים שלא היינו הולכים אלהם אילו ניתנה לנו ברירה. זה לא אומר שכל השיטה רקובה- השיטה הכלכלית הליברלית היא אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לאנושות במאות השנים האחרונות, זה אומר יש בעיה (ובעיה גדולה יש לומר) בנושא חלוקת ההכנסות במדינת ישראל.

ובעיות צריך לפתור ומהר. הכלל החברתי במקרה זה אומר:

ריכוזיות נמוכה = תחרותיות גבוהה = תועלת גבוהה לאזרח.

איך נוצרה ריכוזיות כזו? לא כמו שאולי נוטים לחשוב (בעיקר בימים אלו) ריכוזיות לא נוצרת משחיתות! היא נוצרת במהלך העניינים הרגיל של כלכלה חופשית. למה הדבר דומה? לענן גז קוסמי שנוצר לאחר המפץ הגדול. לאט לאט הבדלים קטנים של ריכוזי מסה בתוך חלקי הענן מושכים חלקים קטנים מסביבתם המיידית וכך הולכים ומתגבשים גרמי שמים שונים. לאחר שאלו התגבשו צריך פיצוץ אדיר כדי להתגבר על כוחות המשיכה ולחלק את החומר באופן שווה פעם נוספת במרחב החלל. גם בכלכלה חופשית יש משמעות למסה. חברות שיש להם יתרונות (בניהול, בטכנולוגיה ואולי גם סתם מזל) גדלות מהר יותר מחברות אחרות. לאחר כמה דורות החברה צוברת מסה גדולה והופכת 'לכוכב' משמעותי סביבו חגים גופים/חברות קטנות יותר. גם בכלכלה מתרחשים פיצוצים, קטנים יחסית כמו פרשת אנרון, או סופר-נובות כמו ההפיכה הקומוניסטית של 1917 שחילקה את כל המסה שנית באופן אחר לגמרי.

מה עשו בעולם? אחד מהגורמים המרכזיים ביצירת חברות ותאגידי ענק הינו זמן. מעטים מאד המקרים שבו חברת ענק נולדת בדור אחד. זאת הסיבה העיקרית לחוק מיסוי הירושה שהיה נהוג בארה"ב והטיל מס על ירושה. במקרה כזה של מיסוי ירושה הייתה מגבלה על כמות ההון שעברה במשפחה מדור לדור, וצמיחת תאגידי הענק המשפחתיים הואטה. חוק מיסוי הירושה עורר התנגדות אמוציונאלית כה חזקה עד שבוטל (לדעתי בצדק רב).

מה הבעיה של הממשלה? הבעיה העיקרית היא שהממשלה צריכה את קבוצות העסקים הגדולות  על מנת ליצור מקומות תעסוקה במשק. קבוצות עסקים גדולות מהוות מרכזי כוח חברתי/פוליטי משמעותי אלטרנטיבי למרכזי הכוח הפוליטיים המסורתיים (מפלגות,עיריות, הכנסת וכו') הפוליטיקאים אולי לא כל כך אוהבים את זה אבל הם צריכים את בעלי ההון הן כדי לממן את קמפיין הבחירות של עצמם אבל בעיקר (אם נחדל רגע מהציניות) כדי להוציא לפועל את המדיניות הכלכלית שבה נוקטת הממשלה עצמה.

מה אפשר לעשות? "פיצוצים קוסמיים" אינן רצויים באף מערכת. במדינת ישראל כמו במדינות רבות אחרות ישנה רשות ממשלתית הממונה על המלחמה בריכוזיות, רשות ההגבלים העסקיים. רשות זאת הפועלת מכוח חוק ההגבלים בודקת בעיקר את הדומיננטיות של חברה מסוימת בתוך הסקטור שבו היא פועלת. הרשות מרכזת בידיה כוח רב וגם אילי ההון חוששים מחקירות שיכריזו עלהם כמונופול או יעצרו עסקאות מיזוג.

רשות ההגבלים העסקיים אינה פועלת או חוקרת את הדומיננטיות של קבוצת עסקים בכל המשק (ולא רק בסקטור ספציפי) ולדעתי יש מקום להרחבת החוק עד כדי הגבלה חוקית של נתח הבעלות מכלל הפעילות המשקית המקומית (בישראל בלבד) שתחזיק בידיה קבוצת עסקים או משפחה אחת. אפשר לאכוף זאת על ידי קנסות או מיסים ויש גם דוגמאות בעולם המערבי בהם בתי המשפט חייבו חברות ענק בשוק המקומי להתחלק למספר חברות קטן יותר.

2 תגובות

  1. אזרח. הגב

    השוק.
    שוק חופשי,לא?

  2. שרגא הגב

    שבישראל קוראים לקיפטוקרטיה שוק חפשי – ליברלי קפיטליסטי.
    בעייה משנית שבעוד שבעולם שמאל עוסק ביחסי הון עובדים ואין שמאל ללא וועד וחוזה קיבוצי והסתדרויות ארציות בארץ אתה יכול להיות רועה זונות, מעביד עובדים בחצי משכר המינימום, כריש נדל"ן, שחקן בורסה שמוציא את כל רווחיו לחו"ל אבל אם אתה צועק בקול גדול שלפלשתינים מגיעה מדינה ושמתנחלי חברון הם עוכרי ישראל שארגוני עובדים זה פשע ושעובדי מלון ומסעדות צריכים לחיות מטיפים בלבד אתה שמאלן.
    חוץ מזה בגידת העילית והזנייה מוחלטת של לאומיות בונה

השארת תגובה