על המידתיות.
אחד הטיעונים החוזרים ונשנים מפי פעילי AWOKE האנטי מערביים הינו 'מידתיות'. מה היא למעשה מידתיות? בעיניים מערביות מידתיות הינו סוג של צדק אולם בעיניים של פעילים אנטי מערביים מידתיות הינה הדרך להבטיח שהמערב (החזק צבאית) לא יוכל להפעיל את מלוא כוחו הצבאי. ההיצמדות לדרישה מידתיות למעשה מנטרלת את היתרון הצבאי של המערב ואמורה להבטיח שכל תגובה של צבא מערבי בתגובה לטרור תהיה תמיד כזו (בהגדרה) שבו יריב הטרור (הלא מערבי) יוכל לעמוד ולספוג ולא תביא למיטוטו.
מידתיות הינה עיקרון משפטי ברור, לא רק בדיני מלחמה כי אם בתחושת הצדק הכללית של כולנו. אם אדם עני גנב תפוח בשוק אין זה מידתי להטיל עליו מאסר עולם. מכאן נגזר העיקרון גם לדיני מלחמה. אמנת ג'נבה (1977) —אוסרת מתקפות שבהן הנזק האזרחי יהיה "מופרז" ביחס ליתרון הצבאי.
אולם העיקרון הנעלה הזה, שנוסח על ידי מעצמות המערב עצמן, מופנה כנגדם. במלחמה נגד טרור וצבאות לא סדירים הגדרת אזרחים בעייתית ומכאן גם המידתיות. האם פגיעה רחבה בכפר ממנו יצאו (וקיבלו תמיכה) חוליית מחבלים היא פגיעה בלתי מידתית באזרחים? האם בסוג המלחמה אותה כופה הטרור על המערב ובעיקר הטרור האסלאמי, מלחמה שבה אין גבולות ברורים בין אזרחים וחיילים, יש משמעות לדבר על מידתיות כנגד אזרחים או שהדיון בנושא נמצא רק כאשר המערב מגיב ולא כאשר הטרור תוקף?
תרבות המערב כפי שמצאה את ביטויה באמנות ג'נבה השונות, מגדירה אוכלוסיות במדינת אויב על פי חלוקה בין חיילים ואזרחים. חיילים על פי הגדרת האמנה הם נושאים נשק, מדים וסימנים מזהים וחברים בארגון צבאי היררכי. אזרחים כפי שניתן להבין אינם כאלו.
החלוקה התאולוגית אסלאמית שונה, על פי האסלאם העולם נחלק למאמינים וכופרים. בבסיס הדברים התפיסה כי 'כל הכופרים אותו הדבר'. ילדים (שיגדלו ויהיו חיילים) נשים (שיולידו בעתיד חיילים) גברים וזקנים – כולם כופרים ודין אחד להם. זה חלק מהבסיס לחוסר העכבות בפגיעה באוכלוסייה אזרחית, פשוט על פי התפיסה הקיצונית האסלאמית אין כזה דבר אוכלוסייה אזרחית, יש כופרים.
בעולם שבו תפיסת החלקים השונים באוכלוסיית היריב כה שונה, המושג מידתיות כנגד אוכלוסייה אזרחית משרת את הטרור ולא את המערב.
בנוסף לטיעון בדבר תפיסות ערכים שונות בין המערב לטרור האסלאמי יש כאן גם עניין טקטי. מניסיוני ראיתי פעמים רבות כיצד פעולות תגובה מידתיות הגוררות תגובה מהצד השני וחוזר חלילה יוצרות הסלמה בספירלת התגובות עד כשתוך מספר שבועות מספר הנפגעים מכל הצדדים גדול מאד. מנגד, פעולת תגובה לא מידתית בסגנון 'בעל הבית השתגע' יכולה לעיתים להביא להפסקת האש ורגיעה ובסופו של דבר מספר נפגעים נמוך יותר בשני הצדדים מאשר ספירלת תגובות מדתיות הולכת וגוברת לאורך תקופה ארוכה.
אז מידתיות הפכה מעיקרון נעלה של שמירה על חיי אדם ואזרחים לחישוק משפטי להצרת פעילות המערב במלחמתו בטרור.