מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מנסה להעריך את העלויות של השבוע הראשון למלחמה. לצורך חישוב העלות הכלכלית של המבצע ניתן לבחון שלושה מרכיבים מרכזיים:
המרכיב הראשון, והקל ביותר למדידה, הוא מרכיב העלות הישירה הכרוכה בפעילות הצבאית, ובפרט עלות טילי היירוט, החימושים המוטלים על איראן, שעות הטיסה וימי המילואים. עלותו של מרכיב זה במתקפת הטילים ב-2024 הייתה בין 4 ל-5 מיליארד ש"ח. עלותו של מבצע עם כלביא מוערכת בכ-20 מיליארד ש"ח, כאחוז אחד מהתוצר המקומי הגולמי השנתי של ישראל.
על פי דיווחי צה"ל, כבר היום, שבוע בלבד מתחילת המבצע, כמות החימושים שהוטלה על איראן עולה על זו שהוטלה בכל 12 הימים של מבצע עם כלביא. עם זאת, מאחר שכמות הטילים ששיגרה איראן בשבוע האחרון נמוכה יותר, יש להניח שגם כמות המיירטים שנורתה נמוכה יותר. מכל מקום, ההערכה היא שעלותה הישירה של המלחמה תעמוד על כ-15–25 מיליארד ש"ח.
המרכיב השני נובע מאובדן תוצר עקב היעדרות עובדים ממקום עבודתם, אם בשל שירות מילואים מוגבר ואם בשל סגירת מקומות עבודה ומערכות החינוך. בחודש אוקטובר 2023 נעדרו ממקומות עבודתם כמעט מיליון עובדים מתוך כוח עבודה של 4.5 מיליון איש. התוצאה הייתה אובדן תוצר רבעוני בשיעור של 8–9 אחוזי תוצר בהשוואה לרבעון המקביל בשנה הקודמת: במקום לעלות ב-3%–4%, התוצר ירד ב-5%. שנים עשר ימי הלחימה בעם כלביא גרמו להיעדרותם של כחצי מיליון עובדים מהעבודה ולאובדן תוצר רבעוני של כ-2%.
הכלכלן הראשי במשרד האוצר מעריך שבמבצע שאגת הארי מאבד המשק 9 מיליארד ש"ח בשבוע, מהם כמעט מיליארד כתוצאה מהשבתת מערכת החינוך. הערכה זו תואמת את נתוני משרד העבודה, שלפיהם מספר הנעדרים עד כה במבצע שאגת הארי דומה לזה שהיה בעם כלביא, ובהתאם גם הנזק לתמ"ג דומה. עם זאת, במידה שמקומות העבודה יחזרו לתפקד ומערכת החינוך אכן תורשה לחזור לפעילות יצטמצם הנזק עד מאוד.
המרכיב השלישי הוא הנזק לרכוש. בגין מבצע עם כלביא הוגשו כמעט 50,000 תביעות למס רכוש. הנזק הכולל מוערך בכ-5–10 מיליארד ש"ח. עד כה נראה שהיקף הנזקים (בנפש וברכוש) נמוך יותר. מספר התביעות שהוגשו עומד על כמעט 6,200, אך גם חומרת הפגיעות נראית נמוכה יותר.
הוצאות אלו לא הובאו בחשבון בעת גיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. מדובר בחריגה שתאלץ את הממשלה לעדכן את תקציב המדינה לשנת 2026 ולהגדיל את הגירעון המתוכנן.
המלחמה משפיעה גם על דפוסי הצריכה של הציבור הישראלי. על פי נתוני חברת שבא, בשבוע הראשון של המלחמה נרשמה ירידה של 27% ברכישות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שקדם לו. יוצא דופן הוא ענף המזון, שבו נרשם גידול של 21% ברכישות.
בתרשים ממול: שינויים בדפוסי הצריכה: היקף הרכישות באשראי, 28.2.26–1.3.26 לעומת 22-21.2.26
