AWOKE: Anti-Western Opposition & Knowledge Erasure

השבטים הברבריים של צפון אפריקה סיפקו עבדים אפריקאים לאימפריה הרומית מאות שנים לפני שספינה אירופאית אחת חצתה את האוקיאנוס האטלנטי. נתיבי הסחר בסהרה היו מוכרים ופעילים כבר באלף הראשון לפני הספירה, ובאמצעותם זרמו עבדים אפריקאים צפונה ומזרחה בהיקפים גדולים.

מעולם לא נדון כראוי בשיח הפרוגרסיבי תפקידה של האימפריה האסלאמית בסחר העבדים, שהיה אחד הגדולים, הממושכים והנרחבים ביותר בהיסטוריה האנושית. הסחר האסלאמי בעבדים החל עם כיבושי האסלאם במאה השביעית לספירה והמשיך ללא הפסקה עד לתחילת המאה ה-20, כלומר, יותר מ-1,200 שנה! סוחרים מוסלמים שלטו בנתיבי הסחר בעבדים לאורך מזרח אפריקה, חצי האי ערב, פרס והודו, וסיפקו עבדים אפריקאים לאורך כל הנתיב, ממזרח אפריקה ועד לסין. על פי הערכות היסטוריות, הסחר האסלאמי בעבדים הקיף לא פחות מ-17 מיליון בני אדם לאורך שנותיו, נתון שאינו נופל בהיקפו מהסחר הטרנס-אטלנטי, ואינו מוכר כמעט לדור הצעיר שגדל על נרטיב חד-ממדי. אני מזמין את הקוראים לעיין בספרו של אלן מורהד 'הנילוס הלבן' ולקרוא שם תיאורים ברורים ואיומים של סחר העבדים המוסלמי במזרח אפריקה.

שבטים אפריקאים רבים, לא רק החזיקו עבדים בעצמם, אלא שימשו כמתווכים פעילים וכספקים מרכזיים בשני מסלולי הסחר, גם במזרח אפריקה וגם הטרנס-אטלנטי. ממלכות כמו דהומיי (Dahomey  באזור מדינת בניין של ימינו) בנו חלק ניכר מכלכלתן על ייצוא שבויי מלחמה לסוחרים אירופאיים. זוהי עובדה היסטורית מתועדת שאינה פוגמת במאומה בחומרה הנוראית של העבדות, אבל היא הכרחית להבנת ההקשר המלא.

וכאן מגיע ההיפוך ההיסטורי שמתעלמים ממנו: אירופה, ובמיוחד בריטניה, הייתה הכוח הראשון בהיסטוריה האנושית שלא רק ביטל את העבדות בשטחו, אלא יצא למסע פעיל, יקר ומסוכן לדכאה אותה בכל העולם. חוק ביטול העבדות הבריטי של 1833 שינה את פני ההיסטוריה. הצי הבריטי הפעיל עשרות ספינות מלחמה לאורך עשרות שנים כדי לעצור ספינות עבדים באוקיינוס האטלנטי, ושילם מחיר כלכלי ודיפלומטי כבד על כך. ארה"ב שילמה על ביטול העבדות במחיר הדמים הגבוה ביותר בתולדותיה, מלחמת אזרחים שגבתה כ-620,000 חיים.

כיצד, אם כן, הפכה דווקא אמריקה ואירופה, החברות שביטלו את העבדות, שנלחמו עליה בדם ובכסף, לאחראיות הבלעדיות על פשע שהיה אוניברסלי, עתיק ורב-תרבותי? כיצד הפך הדיון ב'אחריות קולקטיבית' להיות בר-תוקף אך ורק לגבי צאצאי מתיישבים אירופאיים, ולא לגבי צאצאי הממלכות האפריקאיות שמכרו את אבותיהם, ולא לגבי יורשי האימפריה האסלאמית שסחרה בבני אדם ממזרח אפריקה ועד מזרח אסיה במשך יותר מאלף שנה?

אלו אינן שאלות של הכחשה. הן שאלות של עקביות היסטורית בסיסית, עקביות שהשיח הפרוגרסיבי המודרני מסרב לה בתוקף, כי היא מערערת נרטיב שמשרת מטרות פוליטיות של קעקוע התרבות המערבית, לא חיפוש אמת היסטורית.

 מחיקת הידע: כשהאקדמיה הפכה למכונת תעמולה

אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם פועלת תנועת ה-AWOKE הוא לא רק סילוף ההיסטוריה, אלא שינוי שיטתי של הכלים שבאמצעותם אנו יוצרים ומעבירים ידע מדור לדור.

תוכניות הלימוד באוניברסיטאות המערביות המובילות עברו בעשורים האחרונים שינוי מהותי. קורסים בפילוסופיה מערבית, בספרות קלאסית, בהיסטוריה של הציוויליזציה, מצטמצמים או נעלמים, מוחלפים בקורסים שמסגרתם המרכזית היא זהות, עוול ודיכוי. הוגים כמו אריסטו, לוק וקאנט מוצגים בעיקר כנציגי 'פריבילגיה לבנה', לא כהוגי יסוד שעיצבו את מושגי החירות, הדמוקרטיה וזכויות האדם שעליהם נשענת כל הביקורת הזו מלכתחילה. האירוניה העמוקה היא שבלי אותם הוגים, הכלים האינטלקטואליים לבקר את המערב לא היו קיימים.

מילונים ואנציקלופדיות, שהיו פעם מוסדות של ידע, עודכנו בהגדרות חדשות המשרתות את הנרטיב. המושג "גזענות", למשל, הוגדר מחדש בחלק ממוסדות האקדמיה האמריקאית כך שיכלול בהכרח יחסי כוח, מה שמאפשר מבנה לוגי שלפיו מיעוטים אינם יכולים, בהגדרה, להיות גזענים. זו אינה לשון, זו פוליטיקה שלובשת בגדי מילון.

ומה קורה לאדם האקדמי שמעז לפקפק? הוא אינו נדחה בטיעון, הוא מבוטל. פרופסורים מוצאים את עצמם בפני ועדות משמעת לא על כך שטעו עובדתית, אלא על כך שהפכו את הלימוד למשהו 'לא בטוח'. המחקר המדעי עצמו אינו חסין: תחומים שלמים, פסיכולוגיה אבולוציונית, גנטיקה של אוכלוסיות, מחקר על הבדלים קוגניטיביים, מוצאים את עצמם בגדר טאבו לא בגלל שממצאיהם הופרכו, אלא בגלל שהם עלולים לספק נרטיב בלתי נוח.

זוהי מחיקת ידע מסודרת ומוסדית. לא מדורות ספרים בכיכר העיר, אלא ריקון שקט של תוכן, שינוי הגדרות והדרת קולות. והיא מסוכנת לא פחות, שכן היא מתבצעת בשם הנאורות עצמה.