האנטישמיות החדשה

אנטישמיות חדשה היא למעשה אנטישמיות במסווה של התנגדות פוליטית לגיטימית למדיניות ממשלת ישראל בהקשר הסכסוך הישראלי פלשתינאי. זהו זיהוי חופף, לעיתים מכוון ולעיתים עקב בורות, בין המושגים יהדות, ישראל וציונות. זיהוי זה הוא כמובן שגוי שכן לא כל היהודים הינם ישראלים ולא כל הישראלים הינם יהודים וכך גם לגבי יהדות וציונות. עם זאת, זיהוי חופף זה גורם לעליית סוג חדש יחסית של אנטישמיות בעשורים האחרונים המוסווית כאנטי ישראליות או אנטי ציונות. מדובר לרוב על ביטויים אנטישמיים בהקשר של 'דה-לגיטימציה של ישראל', ולאחריו 'דמוניזציה של ישראל', BDS, 'קונספירציה ציונית' ו'קונספירציה יהודית'.

זהו תהליך דו-סטרי שבו מצד אחד אנטישמיות מוצאת מסתור בביטוי עמדות לכאורה פוליטיות ולגיטימיות של תמיכה בצד הפלשתינאי בסכסוך. מנגד תמיכה בצד הפלשתינאי במקרים מסוימים מעודדת אנטישמיות. תמיכה בצד הפלשתינאי יכולה לנבוע מסיבות של זהות פוליטית, 'אנטישמיות ישנה' (בעיקר מצד פעילים אסלאמיים), פניה לקהל האלקטוראלי המוסלמי או מסיבות עקרוניות של תמיכה בצד הניתפס כצד החלש. באופן ספציפי באירופה, לדעת חוקרים מסוימים הצגת ישראל כמבצעת 'רצח עם' בפלשתינאים יכולה להוביל גם להקטנת רגשי האשם האירופאים עקב השואה.

גילויי אנטישמיות על רקע זה מתפרצים בכל סבב לחימה שנערך בגבולות ישראל. במבצע 'שומר החומות' דווח על עלייה של עשרות אחוזים באירועים אנטישמיים במהלך ימי המבצע.[2] על פי דו"ח האנטישמיות של משרד התפוצות מהווה 'האנטישמיות החדשה' קרי זו המערבת בין ישראל ובין יהדות, את החלק הארי של גילויי האנטישמיות ברשת.[3]

בהקשר מדיניות ישראל מול הפלשתינים, הרי זו מאחדת בין קצוות קיצוניים של ארגונים ודעות. מצד אחד ארגוני שמאל קיצוני הפועלים לכאורה מתוך אידאולוגיה של זכויות אדם ומהצד השני פעילים אסלאמיים הפועלים ממניעים דתיים. אין כל קשר תרבותי או אידאולוגי בין קצוות אלו מלבד שנאה לישראל ואנטישמיות.

מגמות אלו עולות בקנה אחד עם אפקט 'ההקרנה ההדדית' שבין מדינת ישראל והתפוצות היהודיות. אפקט זה שמשמעותו הקרנת פעילות מדינת ישראל על התושבים היהודים בתפוצות 'כנציגיה' של ישראל מוכר מזה עשרות שנים. לדוגמא, לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים (1967) פרץ גל הזדהות עם הציונות ועלייה לישראל בקרב היהודים במדינות ברית המועצות ומזרח אירופה, לצד גל גדול לא פחות של אנטישמיות במדינות אלו.[4] כפי שצוין, כל סבב לחימה בישראל בשנים האחרונות מלווה בפרץ של פעילות אנטי ישראל ואנטישמית במקומות רבים בחו"ל. לפיכך ניתן לצפות כי ככל שהלגיטימציה לפעולות ישראל במסגרת הסכסוך הישראלי פלשתינאי תרד במדינות מסוימות, הן עקב שינוי תפיסות חברתיות והן עקב שינויים דמוגרפיים, כך תעלה מנגד האנטישמיות מול הקהילות היהודיות.

[1] המושג "אנטישמיות חדשה" מתייחס לסוגים של ביטויים אנטישמיים ארסיים של אנטי-ציונות, כפי שנוסחו על ידי כוח המשימה הבין לאומי להנצחת זכר השואה (IHRA -International Holocaust Remembrance Alliance).

[2] התגברות האנטישמיות בארצות הברית בעקבות מבצע 'שומר החומות': עליית מדרגה או גל חולף?, שחר עילם, תום אשד, המכון למחקרי ביטחון לאומי, נובמבר 2021. https://www.inss.org.il/he/publication/antisemitism-and-guardian-of-the-walls/

[3] 'האנטישמיות 2021, תמונת מצב', משרד התפוצות, ירושלים 2022. עמ' 12-13.

[4] העלייה בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, הסוכנות היהודית.

https://archive.jewishagency.org/he/historical-aliyah/content/22096/

השארת תגובה