אירועי מלחמת עזה 2023 הציתו חזית עכורה של אירועים אנטישמיים ברחבי העולם. האירועים הללו צומחים מתוך רקע חברתי ופוליטי המאפיין את העשור האחרון.
קיראו את הפרקים הנבחרים בפרויקט המיוחד שלנו אודות אנטישמיות:
קיטוב חברתי ואנטישמיות
בעשור השני של המאה ה-21 לאחר ההתאוששות הכלכלית מהמשבר הפיננסי העולמי (2009-2010) גדל מאד הקיטוב החברתי והפוליטי בעיקר בתוך החברה המערבית. הקיטוב נובע ממקורות רבים כולל שינויים טכנולוגיים ועליית רשתות חברתיות, גידול בפערים הכלכליים בין שכבות האוכלוסייה, אובדן סמכות של מוסדות מסורתיים ועוד. קיטוב זה מביא לעלייה של מפלגות קיצון, הן מפלגות לאומניות בצד הימני של המפה והן מפלגות פרוגרסיביות בצד השמאלי של הקשת הפוליטית. הקצנת השיח הפוליטי הכללי מביא לערעור נורמות חברתיות מסורתיות וסובלנות ולנרמול מסוים של עמדות קיצון ובכלל זה של אנטישמיות, ולעיתים אף מעודדות אותן.
הגירה ממדינות ערב למערב
מאז מלחמת העולם השנייה מהווה אירופה יעד להגירה בעיקר עקב סיבות של שגשוג כלכלי וחופש פוליטי. בהקשר של הגירה מוסלמית ניתן לציין הגירה מזה שנים רבות של אזרחים טורקיים לגרמניה, הגירה לצרפת ממדינות צפון אפריקה שהיו בשלטון צרפתי והגירה לאירופה ממדינות מערב אסיה (כגון פקיסטאן). מגמת ההגירה לאירופה ממדינות מקור ערביות התגברה לאחר 2011 ואירועי 'האביב הערבי'. התפרקותן של מספר מדינות לכדי מדינות כושלות ובראשן לוב וסוריה, הייתה בעלת השפעה גדולה על ההגירה לאירופה. פליטים סורים רבים הגיעו לאירופה ומנגד התפרקות לוב יצרה 'מסדרון הגירה' מאפריקה לאירופה.
אנטי ציונות כאנטישמיות החדשה
אנטישמיות חדשה היא אנטישמיות במסווה של התנגדות פוליטית 'לגיטימית' למדיניות ממשלת ישראל בהקשר הסכסוך הישראלי פלשתינאי. זהו זיהוי חופף, לעיתים מכוון ולעיתים עקב בורות, בין המושגים יהדות, ישראל וציונות. זיהוי זה הוא כמובן שגוי שכן לא כל היהודים הינם ישראלים ולא כל הישראלים הינם יהודים וכך גם לגבי יהדות וציונות. עם זאת, זיהוי חופף זה גורם לעליית סוג חדש של אנטישמיות בעשורים האחרונים המוסווית כאנטי ישראליות או אנטי ציונות. מדובר לרוב על ביטויים אנטישמיים בהקשר של 'דה-לגיטימציה של ישראל', ולאחריו 'דמוניזציה של ישראל', BDS, 'קונספירציה ציונית' ו'קונספירציה יהודית'.