נאומו המדהים! המרגש, המחזק של הנשיא ביידן העומד לצד ישראל במילים ובמעשים (ובסתירה לנאומו החלול של נתניהיו יום קודם לכן) החזיר אותי לימי ילדותי. אבא ז"ל שנפטר לפני מספר שנים, השתתף בקרבות הצליחה במלחמת יום הכיפורים והיה על אחת מסירות הגומי הראשונות שחצו את התעלה באישון לילה במבצע 'אבירי לב' כדי לתפוס את ראש הגשר בצד המערבי של התעלה.
אבי לא דיבר הרבה על המלחמה אבל לפעמים היה מספר קצת ובין השאר אני זוכר היטב סיפורים אודות הסיוע האמריקאי שהגיע במהלך הלחימה ואחריה וכלל הכול – ממדים ומעילים ועד רובי M16 ומטוסים. מלחמת יום הכיפורים 73 הוכרעה על ידי חיילי צה"ל בגבורה, באומץ ובאמונה במטרה ולא על ידי אף אחד אחר, אבל לסיוע האמריקאי היה חלק חשוב בהכרעה זו.
באמצע היו גם סוללות פטריוט שסופקו לישראל במלחמת המפרץ הראשונה עם צוותים אמריקאים ואז בציניות היסטורית ואכזרית, חמישים שנה בדיוק אחרי המחדל ההוא, מחדל איום נוסף נוחת עלנו, החמור ביותר שהיה בדורות האחרונים. ביום אחד נרצחו בישראל פי שלושה יהודים משנרצחו בליל הבדולח בגרמניה הנאצית. ומי מתייצב לצידנו – שוב – ארה"ב!! גם מלחמת עזה 23 תוכרע על ידי צה"ל אבל כמו אז, התמיכה אמריקאית היא קריטית!
יש ציניים ומטומטמים (מצטער, אין מילה אחרת) שאומרים שזה בכלל אינטרס אמריקאי בגלל הנפט (הפוך גוטה, נפט זה תמיכה בערבים לדוגמא סעודיה) או בגלל הרוסים, אבל האמת הפשוטה והברורה היא שארה"ב ניצבת לצד ישראל מסיבות ערכיות – אמונה בדמוקרטיה, בחופש, בתקומה ובכל מה שיש עדין במדינה הנפלאה שלנו.
הייתה קבוצה שהייתה בכלל בעד רוסיה במלחמתה באוקראינה. קבוצה אחרת של גאוני דור, הציעו שנשים יהבנו על המעצמה העולה סין על חשבון ארה"ב, נעניק לה מכרזים משמעותיים במשק הישראלי, ניתן לה נמל דו שימושי שימונו בו מנהלים בהליך בעייתי מבחינה ציבורית, נספק לה טכנולוגיה. כשמזכיר המדינה פומפאו ביקש מביבי להרגיע קצת עם המכרזים הניתנים לסין הקימו בממשלה עוד ועדה מייעצת וולונטרית נטולת סמכויות כדי להראות לארה"ב שעשינו משהו… כשביבי נעלב שלא הוזמן לבית הלבן הוא ניסה לארגן ביקור ממלכתי בסין, כאילו יש לנו אפשרויות אחרות (עאלק).
ובכלל הגנרלים עטורי הניסיון הצבאי אמרו שכדאי שנראה לארה"ב "שאיננו עוד כוכב בדגל האמריקאי" (בן גביר) ובאותה הזדמנות ״שלא יטיפו לנו, ראינו מה הם עשו באפגניסטן ובעיראק״ (סמוטריץ) ואסור לשכוח ״בצוק איתן אובמה עשה אמברגו נשק, ובגללו מתו חיילים״ (ואטורי).
אז כדי שיהיה ברור נשים כאן את תגובות סין ורוסיה לאירועי מלחמת עזה 23 אל מול זו של ארה"ב:
לעמידת ארה"ב לצד ישראל יש היבטים חשובים ורבים. נציין חלק מהם כגון חיזוק פסיכולוגי לחברה הישראלית ולצה"ל כי איננו לבד במערכה. הובלת קו תומך בישראל במוסדות הבין לאומיים כגון האו"ם. זה אינו זניח כלל, מדובר במדיניות עקבית במועצת הביטחון המונעת הטלת סנקציות כלכליות על ישראל. מעבר להיבטים "רכים" אלו, ההיבטים האחרים של הסיוע האמריקאי קשיחים כפלדה. בראש ובראשונה הרתעת שחקנים נוספים מהצטרפות ללחימה. קבוצת הלחימה בהובלת נושאת המטוסים ג'רלד-פורד שעושה דרכה למזרח הים התיכון. בנוסף חייבים לציין סיוע במודיעין ובפעילות במעגלים רחוקים מישראל, וגם סיוע חומרי שחלקו כפי שאני מבין מהתקשורת חיוני לצה"ל כגון מיירטים למערכת כיפת ברזל ופצצות חודרות בונקרים.
במציאות המזרח תיכונית, בפרספקטיבה של עשרות שנים, אני סומך הרבה יותר על ארה"ב מאשר על אבינו שבשמיים.