צמיחת היקפי המידע הדיגיטלי מאפשרת למשטר הסיני ליצור מנגנונים חדשים לשליטה ולהשפעה כלכלית על אזרחיו מחד גיסא, ולשיפור השירות לאזרח מאידך גיסא. כך, בשנת 2014 החל המשטר הסיני לפתח מערכת דירוג לכל אזרחי המדינה, הידועה בשםSocial Credit System ובשנת 2020 צפוי המשטר לחייב את כלל אזרחי סין להשתמש במערכת. ה־SCS, שתעשה שימוש בטכנולוגיות כרייה וניתוח מידע מתקדמות, צפויה ליצור דירוג (שיבוטא בניקוד שככל הנראה יפורסם בפומבי) לכל אזרח, בהתבסס על התנהלותו היומיומית. מערכת המבוססת על אינטליגנציה מלאכותית תהיה אחראית על היתוך המידע לדירוג אחיד של האזרחים.
על פי המשטר, מערכת ה־SCS נועדה להגביר את האמון בקרב אזרחי המדינה במערכת הממשלתית, הכלכלית והחברתית, לשם יצירת תרבות כנה והוגנת. זאת, על ידי מעקב וניתוח של כל הפעולות שמבצעים האזרחים. למשל, מה הם קונים בחנויות וברשת האינטרנט, מי הם חבריהם וכיצד יוצרים עימם קשר, במה הם צופים בטלוויזיה וכמה, אילו תשלומים ומיסים הם משלמים ואילו לא. מעבר לדירוג האישי, המערכת צפויה לדרג גם עסקים בהתבסס על מידת הקפדתם על רגולציות והנחיות ממשלתיות. מידע מסוג זה כבר מנוטר ברוב העולם המפותח, על ידי חברות כמו פייסבוק, גוגל, אמזון ואחרות. עם זאת, במודל הסיני החדש, כל פעולה תוערך במספר ותשפיע על הדירוג הכללי של האזרח. הדירוג ישפיע על האפשרויות לקבלת משכנתא, על מציאת מקום עבודה, על קביעת בתי הספר שבהם יוכלו הילדים ללמוד ואף על מציאת בני זוג.
כדי לפתח את ה־SCS, המשטר משתף פעולה עם מגוון חברות מהמגזר הפרטי (ביניהן הקמעונית האינטרנטית Alibaba, ושירות המסרים הסיני WeChat שבו פעילים מעל ל־850 מיליון משתמשים). בזכות שיתוף הפעולה עם חברות שאוספות מידע על בסיס יומיומי, יוכל המשטר לבצע אינטגרציה בין פיסות מידע רבות ולהרכיב דירוג "אמין יותר". מערכת זו אולי מזכירה מערכות שרווחות ברחבי העולם, דוגמת שיטה המעניקה ציון אשראי ( Credit Score) המודד את יכולת החזר החובות של כל אדם, אך אלו מוגבלות לתחום מסוים (דוגמת מדידת מידת יכולתו של אדם להחזיר את חובותיו) ולא נוגעות ביתר היבטי החיים.
אף שהמשטר עדיין לא מחייב שימוש במערכת, מיליוני אזרחים כבר נרשמו לגרסאות ניסיון. להלן כמה דוגמאות קונקרטיות המבוססות על דירוג גבוה בגרסה של המערכת, שניתנת לשימוש כבר עכשיו, על פי דיווחים תקשורתיים:
- דירוג של 600 נקודות מזכה בהלוואה מיידית של עד 5,000 יואן (כ־750 דולרים) לקניות ברשת, מוגבל לאתר Alibaba.
- 650 נקודות מזכות באפשרות לשכור מכונית מבלי להשאיר פיקדון .
- 700 נקודות מאפשרות לבקר בסינגפור ללא צורך במסמכים מאשרים, כגון, מכתב מהמעסיק .
- 750 נקודות מאפשרות לקבל ויזה לאירופה.
לעומת זאת, דירוגים נמוכים יגרמו לגלישה איטית יותר באינטרנט, כניסה מוגבלת למסעדות ,ברים ומועדונים וכן לאיסור על יציאה לחו"ל. משרות מסוימות, במיוחד ברשויות החוק או בעיתונות, ידרשו סף דירוג מסוים – שכן הן מצריכות נאמנות גבוהה. המערכת לא נועדה רק לנטר את פעילות האזרחים, אלא בעיקר להשפיע עליה. בהנחה שכל אזרח ישאף לצבור כמה שיותר נקודות, המערכת תעודד התנהגות הרצויה למשטר .
לדוגמה, אזרח שירכוש משחקי מחשב, ימוקם בביתו במהלך רוב שעות היממה והכנסתו הכלכלית תהיה נמוכה, ייחשב ל"עצלן" ודירוגו יהיה בהתאם. בשל הידיעה כי הדבר ישפיע על המשך חייהם של אזרחים אלה, על המעגל החברתי שלהם (כיוון שהדירוג מושפע גם מדירוגיהם ומעשיהם של החברים), על הסיכוי לזוגיות, על הכנסתם העתידית ועל עצמאותם, רבים יבחרו להימנע מפעולות שיפגעו בדירוג, גם אם מדובר בתקופה זמנית, ויעדיפו לבצע פעולות המזכות בנקודות רבות.
השפעה על הכלכלה
באמצעות המערכת הזאת, המשטר מתכוון להניע את האזרחים לעסוק בפעולות שיעלו בקנה אחד עם האידיאולוגיה שלו, ושיתרמו לצמיחת הכלכלה הסינית – יעד עיקרי של המשטר. ייתכן שהדבר אכן יביא להשפעות רחבות על הכלכלה, שכן על ידי שימוש במערכת, יוכל המשטר לכוון את האזרחים באופן מדויק לתעסוקה במשרות הרצויות לו, על ידי הצעת בונוס בדירוג למי שימלא אחר ההוראות; כך יקל עליו לשנות את כיוון "מזחלת" מיליארד וחצי האזרחים בהתאם לצרכיו .
המערכת גם אמורה להביא לירידה בשחיתות ובהונאה, גורמים המעכבים צמיחה כלכלית. השליטה שתיגזר ממערכת זו על הסביבה העסקית תשפר את יכולת הממשלה הסינית להשפיע גם על סדרי העדיפויות של המגזר הפרטי, ובכך לממש את תוכניותיה ארוכות הטווח. יתר על כן ,הממשלה תוכל לעקוב אחרי מידת העמידה של החברות בסטנדרטים שהיא תקבע. בשל היכולת של המערכת לכוון את אזרחי המדינה ללכת בדרך מסוימת שהממשלה בוחרת, תגבר יכולת הממשלה לשמר סדר וארגון בהתנהלותה של החברה הסינית. כך יילחם המשטר בפשיעה – נוכח מודעות גוברת של האזרחים לכך שהם נתונים במעקב בכל עת. מעבר לכך, ביצוע עבירה יפגע לא רק באזרח עצמו, אלא גם במשפחתו ובחבריו .
מצד אחר, יצטמצם מרווח הגמישות בתהליכי קבלת החלטות של האזרח הסיני – החל מבית הספר שבו ילמדו ילדי המשפחה, העבודה שבה יועסקו ההורים והעסקים שיקימו אזרחי סין וכלה בפעילויות הפנאי הנבחרות – מכיוון שכל החלטה שתתקבל תושפע באופן מהותי מתגובת המערכת. פגיעה בגמישות קבלת ההחלטות של הפרט תפגע בעקרון "היד הנעלמה" של כלכלות חופשיות, שמאפשר שגשוג כלכלי המבוסס על החלטות עצמאיות של כל אזרח וחברה מסחרית.
נוסף על כך, למערכת עשויה להיות השפעה שלילית על חדשנות בסין. מחקרים שבוצעו בתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית, העלו כי שימוש בשיטת "המקל והגזר" (הבאה לידי ביטוי באופן מובהק ב־SCS) פוגעת ביצירתיות ובמקוריות – תכונות שחשיבותן צפויה לעלות בעידן שבו המיכון והשימוש ברובוטים בתעשייה עולה בקצב משמעותי. כמו כן, המערכת עלולה להביא לירידה בנכונות האזרחים לקחת חלק בפעילות יזמית, בשל העלייה בסיכון הכרוך בכך שלא ישפיע רק על המצב הפיננסי של האזרח, אלא על הדירוג הכולל שלו, של משפחתו ושל המעגל החברתי.
(*) הפוסט מבוסס על פרק החוברת ביג דטה ומודיעין בהוצאת מרכז מודיעין ע"ש מאיר עמית