היחסים המדיניים, הצבאיים והמסחריים בין ישראל וסינגפור תמיד היו משמעותיים עבור שתי המדינות. אלא שתמיד היו אלו יחסים בפרופיל נמוך, יחסים הנחבאים בצללים שהטילו שתי מדינות גדולות וחשובות מבחינה אזורית על סינגפור -מדובר כמובן במדינות אינדונזיה ומלזיה שכנותיהן של סינגפור ולהן מערכת יחסים מורכבת הכוללת מיעוטים סינים, מלאיים ובוגינזים החיים בשלושת המדינות וייבוא קריטי של מי שתייה ממלזיה לסינגפור.
סינגפור הינה עיר-מדינה קטנה יחסית בעלת אוכלוסייה של כ 5 מיליון נפש שמרביתם סינים וזאת בניגוד לרוב המוסלמי באוכלוסייתן של שכנותיה. סינגפור היא למעשה אי סיני בים של אסלאם ומכאן הדמיון הדמוגרפי הגדול בין ישראל וסינגפור, דמיון שנתניהו כינה בנאומו שם: "נשמות תאומות".
הדמיון לא נעצר בדמוגרפיה, ישראל סייעה לסינגפור לבנות את צבאה בסוף שנות השישים על פי המודל הישראלי של כוחות סדיר וגיוס מילואים, יש שיתוף פעולה טכנולוגי משמעותי מאד בין המדינות כולל בנושאים אסטרטגיים כגון התפלת מים וכמובן תעשייה ביטחונית.
העובדה שסינגפור מקבלת את נתניהו באופן רשמי ופומבי אינה אות ליחסים בין ישראל וסינגפור שכאמור הם הדוקים ומגוונים, זו אינדיקציה למעמדה הדומיננטי של סינגפור כמעצמה כלכלית אזורית (ואפילו עולמית). כמדינה בעלת הנמל הגדול בעולם, בעלת הצבא המתקדם בדרום מזרח אסיה וכמעצמה פיננסית – סינגפור אינה חוששת מאירוח רשמי של ראש ממשלה ישראלי.
אלו החדשות הטובות האמתיות מביקור נתניהו בסינגפור, סינגפור תמיד הייתה ידידה של ישראל ועכשיו היא אף אינה חוששת להראות זאת.