הפוסט הזה לא עוסק בפוליטיקה ורק קצת בכלכלה אבל הוא מחבר בין שתי מקומות נהדרים (הערים סדני וחיפה, נו… יונה יהב ראש עריית חיפה משמין מנחת על ההשוואה) וכן עוסק בשייט מפרשיות שזה ספורט אתגרי נהדר המשלב כושר פיזי עם ראיה אסטרטגית וגם קצת מזל – ממש כמו בחיים.
אז חיפה התברכה בתנאי שייט נהדרים, באזור שבין כף שיקמונה לטיילת בת גלים יש שילוב מנצח של ים פתוח מול מפרץ מוגן, של רוח אחידה יחד עם החזרים ומכות רוח שנגרמים עקב רכס הכרמל – בקיצור מושלם, ואכן החוף הזה כבר אירח שלוש אליפויות עולם שאני יכול לזכור (ואולי אף יותר), אליפות העולם בשייט מפרשיות מדגם 420 (שאינו דגם אולימפי) בסוף שנות ה 80, בגלישת רוח בדגם אולימפי בשנות ה 90 ועכשיו האחות הגדולה והמכובדת, הדגם האולימפי 470.
עריית חיפה בראייה עסקית נכונה רואה באירועי הספורט הללו מנוע כלכלי ותיירותי עירוני וצריך להגיד שאפו ליהב שהצליח לשכנע את פרנסי ועסקני ענף השייט העולמי להביא אירוע מסדר גודל כזה לישראל ולחיפה (לא לתל אביב) ולעמוד בתווך מול לחצים פוליטיים ולובי אנטי ישראלי, אבל אפשר גם היה לצפות לכיסוי תקשורתי גדול יותר בתקשורת הישראלית ואולי גם הזרה, לאליפות עולם מכובדת המתקיימת בישראל, אי של שפיות בעיר מעורבת במקביל לגל הסכינאות והטרור של השבועות האחרונים. אבל ספסלי הצפייה היו ריקים והאיזכורים לאירוע במדיה הישראלית היו מינימליים, כנראה שעם ישראל אוהב לראות רק את הביצועים הבינוניים של הנבחרת שלנו בכדורגל.
ונחזור לחוף, האווירה היה נהדרת, 'החוף השקט' מעולם לא היה כה קוסמופוליטי כמו בשבועיים האחרונים, שייטים מרחבי העולם מחליפים דעות וכתובות אי מייל, בית הקפה הקטן שברגיל מגיש אספרסו קצר ליושבי הפרלמנט המקומי שהוא על טהרת גברים מבוגרים, מקריחים ומכריסים התכבד בכמה שחקניות חיזוק אולימפיות שהכניסו קצת צבע (בעיקר בלונד) לטריבונות. הלוגיסטיקות מתקתקות, ניהול האירוע מקצועי, תנאי הים כמו לפי הזמנה – בקיצור חגיגה לחובבי השייט
ומה מחפשים כאן האוסטרלים? התשובה היא כמובן את התואר אלופי העולם וכרטיס כניסה לאולימפיאדה.
בתמונה השייטים האוסטרליים ראיין ובלצ'ר עם סיום השיוט האחרון שהעניק להם את התואר אלופי העולם, נראה שיש להם סיבה טובה לחייך. אני מהמר שהם יהיו גם האלופים האולימפיים.
אחלה!