דו"ח ההשקעות העולמי השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח מראה כי קיים פער מימון שנתי של 2.5$ טריליון בין המימון הזמין לזה הנדרש להשגת יעדי פיתוח בר-קיימא בכלכלות מתפתחות בשנים 2015-2030. למגזר הפרטי תפקיד מפתח בסגירת פער זה
דו"ח ה-WIR 2014 (World Investment Report), הדו"ח השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD) העוקב אחר השינויים הגלובליים בהשקעות זרות ישירות (Foreign Direct Investment – FDI) פורסם היום ברחבי העולם. תקציר הדו"ח וניתוח המצב בישראל מובא כאן על ידי ד"ר רוני מנוס ויעקב ירון מהמחלקה למימון בבית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי, המכללה למנהל.
בכל שנה מתמקד הדו"ח בפן ספציפי ומוגדר של FDI, והשנה הושם הדגש על חשיבות קידומה של מדיניות השקעות המסייעת לפיתוח בר-קיימא (Sustainable Development Goals – SDGs). פיתוח בר-קיימא הוגדר ב-1987 על ידי הוועדה העולמית לשימור הסביבה ופיתוח כפיתוח העונה על צרכי ההווה אך זאת מבלי לפגוע ביכולת סיפוק צרכיהם של הדורות הבאים.
הדו"ח מציעמסגרת-על להשגת מטרות אלו תוך התמקדות בפוטנציאל התרומה הגלום במגזר הפרטי להשגת פיתוח בר-קיימא בתחום הכלכלי, החברתי והסביבתי.
בעוד שבעבר יוחסה חשיבות כמעט בלעדית לצמיחה כלכלית בלבד, בשנים האחרונות מודגשים יותר ויותר נושאי המלחמה בעוני, צמצום אי השוויון בהכנסות, הצורך בשימור הסביבה וההתמודדות עם השפעת שינויי האקלים.
בשנת 2013 הסתכמו השקעות FDI בעולם ב-1.45$ טריליון, גידול של 9% בהשוואה ל-2012, שנה בה חלה ירידה ב-FDI בהשוואה ל-2011. סה"כ מלאי ה- FDI עלה אף הוא ב-9% בשנת 2013 והסתכם ב-25.5$ טריליון.
הצפי מורה על המשך הגידול ב-FDI בשנים הקרובות, ל-1.6$ טריליון דולר בשנת 2014, ל-1.75$ טריליון בשנת 2015, ו-1.85$ טריליון בשנת 2016. עיקר הגידול הצפוי הינו בהשקעות בכלכלות המפותחות המתאוששות עתה מהמשבר הכלכלי העולמי. חברות על-לאומיות עשויות לתרום משמעותית להשגת יעדי הפיתוח בר–קיימא וזאת באמצעות יצירת מקומות עבודה ראויים, הגדלת היצוא והערך המוסף שבו, הקפדה על שמירת הסביבה, תשלומי מס נאותים, השקעות הון, העברת ידע טכנולוגי ויצירת והעמקת קשרי מסחר התורמים לפיתוח.
עוד מצביע הדו"ח על פער מימון שנתי ענק המסתכם ב-2.5$ טריליון בין המקורות הזמינים והמיועדים עתה להשגת פיתוח-בר קיימא לבין צרכי המימון הריאליים הנדרשים למימוש מטרה זו בשנים 2015-2030.
בכלכלות מתפתחות אין ביכולתו של המגזר הציבורי לממן בלעדית את צרכי המימון הנדרשים להשגת מטרות ה-SDG. הדוח מצביע על כך שכיום יש בידי משקיעים פרטיים, זרים ומקומיים (כולל SWF), מקורות זמינים ברמה מספיקה לסגירת פער המימון.
הדוח מציין ארבעה דילמות עיקריות הקשורות למדיניות המעודדת מעורבות של המגזר הפרטי בסגירת פער המימון הנדרש להשגת מטרות ה-SDG: איזון נכון בין ליברליזציה ורגולציה, איזון בין תשואה ליזם הפרטי ונגישות לשירותים בסיסיים, איזון בין פעילות המגזר הציבורי והפרטי והאיזון בין תשואה וסיכון שיבטיח משיכת הון פרטי זר.
זרמי ה-FDI לישראל בשנת 2013 הסתכמו בשיא של 11.8$ מיליארד, גידול של כ-24% לעומת 9.5$ מיליארד ב-2012. בשנים 2005-2007, בטרם פרץ המשבר הכלכלי העולמי, עמד הממוצע השנתי של FDI לישראל על 9.6$ מיליארד, נמוך ב-18% מהישג השיא של 2013.
פרופסור אורן קפלן, דיקאן ביה"ס, התייחס לשינויים החברתיים והטכנולוגיים המאפשרים את השגת יעדי הפיתוח בר-קיימא (SDG):
דרכי החשיבה הישנות והפתרונות הקונבנציונליים לא יניבו הישגים משמעותיים בהתייחס להשגת יעדי פיתוח בר-קיימא, מכיוון שאינם רלבנטיים עוד. דרושה חשיבה חדשה המשקפת את שינוי הערכים והתפישות החברתיות בעולם העסקים והכלכלה. ארבעה מרכיבים מאפיינים את השינוי בגישה הנדרש להשגת יעדי הפיתוח בר-קיימא:
א. מודעות חברתית גוברת –בשונה מהעבר, מוסדות עסקיים בולטים כגון בנקים בינלאומיים מובילים, תורמים כיום לפעילות עסקית ומחקרית שמטרתה לקדם את איכות חייהם של בעלי הכנסה נמוכה ע"י תמיכה, לדוגמא, במוסדות למימון זעיר במדינות מתפתחות.
ב. הנטייה לשיתוף (sharing) במקום השאה של צבירת הון במשפחה – ניתן לראות כחלק של הגברת המודעות החברתית, את התרחבות התופעה של מנהיגים עסקיים שצברו הון עתק ומוכנים להעביר את מירב הונם למטרות ציבוריות בעודם בחיים. דוגמאות בולטות הן ביל גייטס ווורן בופט.
ג. חדשנות פיננסית – מוצרים פיננסים חדשים כמו מימון המונים ואג"ח חברתי מצליחים יותר ויותר לגייס ולתעל מקורות להשקעות חברתיות וסביבתיות שבעבר ניצבו לפני שוקת שבורה הואיל ועמדו בפניהן רק מקורות מימון קונבנציונאליים מהן הודרו.
ד. יזמות – היזמות הפכה להיות זמינה יותר ונגישה לשכבות אוכלוסייה שבעבר הודרו ממנה. לכן ניתן לצפות למספר הולך וגדל של חידושים ופתרונות טכנולוגים אשר יוזילו את התיווך הפיננסי ואת עלות יצירת הנגישות לשירותים בסיסיים לאוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה ועניה. שינוי זה יתרום במיוחד לאוכלוסיות של כלכלות מתפתחות.