האם יש הגיון כלכלי להשקיע בחפצים אשר מספקים לנו הנאה ואושר לטווח ארוך ואם כן האם הפחד משינוי בטעמים, באופנה, פגעי הזמן או הונאה צריכים להרתיע אותנו מהשקעה זו?
אצל רבים הערך המרכזי לבניית אוספים נמדד בהנאה ואיכות חיים ולאו דווקא בערך כלכלי מסביר דר איתי גלילי ממצאי המחקרים להלן מספקים את ההסבר לכך שמשפחות אמידות מעונינות להגן על עושרן באמצעות גיוון ופיזור השקעות לתחומים נוספים. ככל שכמות הכסף בעולם עולה (מהדפסות כספים) ומספר המיליונרים עולה אין מניעה שמחירי אוספים יעלו בהדרגה.
מטבע יכול לרדת בערכו מעצם הדפסת עוד שטרות על ידי ממשלות, אך לא ניתן לייצר עוד תמונה של פיקאסו. יש הבדלים ניכרים בין סחורות כמו זהב ויהלומים לבין אוספים מוגדרים שלא ניתן להרחיב את ההיצע שלהם.
במאות השנים האחרונות המסחר באוספים היה מוגבל למכירות פומביות וחברות ספציפיות אשר אפשרו מסחר בתחום ספציפי. מהפכת האינטרנט יוצרת מצב חדש המאפשר למשקיעים מכל העולם לקבל מידע מהיר וזמין אודות חפץ המועמד למכירה. סביר שבעתיד נחשף לאפשרויות השקעה שלא הורגלנו בהם. אך בניגוד לעבר נוכל לא רק לעכוב אחר התשואות אלא להנות מהנכס בו נשקיע.
למרבית האנשים ההשקעה פסיבית בתיק אג"ח או מניות באמצעות קרנות נאמנות, תעודות סל , קופות גמל אינה מהווה מקור להנאה (במקרים רבים לדאגה). מחקרים רבים דנו בכדאיות השקעה בנכסים בעלי ערך 'רגשי' כגון אומנות, יין, ארכאולוגיה וכו' אך נכסים אלו אינם נתפשים כנכסי השקעה על ידי מרבית המשקיעים. הסיבות העיקריות לחסרון השקעה באוספים כהשקעה הנם: סיכון בלאי, חוסר נזילות, עלויות אחסון, ביטוח ,פחד מהונאה וזיופים וכן סיכון שאופנות ישתנו במהלך השנים. למרות זאת מחקרים מראים שהשקעה באוספים לטווח ארוך יכולה להניב תשואה גבוה יותר מהשקעה באיגרות חוב. ההשקעה באוספים מורכבת יותר ובעלת פוטנציאל סיכון רב יותר אך יחד עם זאת יכולה לספק הנאה למשקיע וזאת בניגוד להשקעה בנכס פיננסי סטנדרטי.
המחקר אודות השקעה בנכסי ערך רגשי נעשה כבר עשרות שנים באמצעות מידע אמין שתועד במכירות פומביות במוסדות שונים בעולם לאורך שנים. בימי הרנסנס החל מסחר בציורי אומנות יקרי ערך בין האצילים והדוכסים של התקופה. במאה ה-17 היה מסחר רב בציורים של אמנים באמסטרדם אשר הפכה לבירה כלכלית של סוחרים באירופה. בשנת 2012 מספר ציורים מפורסמים נמכרו במכירות פומביות נמכרו במחיר של למעלה מ – 100 מיליון $ לציור.
להלן תמצית ממצאי מחקר עדכני בתחום שנערך לאחרונה ע"י מגזין הבנקאות מתוך Dimson & Spaenjers וצפוי להתפרסם בקרוב בג'ורנל .Risk and Uncertainty in the Art World
אמנות – מחקרים בתחום האמנות נהגו לבחון מחירים באמצעות מאגרי מידע מסודרים מאנגליה משנת 1765 ואילך ובשנים האחרונות באמצעות אתרי אינטרנט מובילים כגון: Artprice.com
התשואה השנתית שנמדדה משנת 1900 עד 2012 הנה 6.4% (בליש"ט, ריאלי 2.4%).
בולים – קטלוג מחירים של בולים מתפרסם למעלה מ 145 שנה. הקטלוג המפורסם ביותר הנו של חברה אנגלית בשם Stanley Gibbons. שיטת מדידת תשואת מחירי הבולים הנה באמצעות מעקב אחר מחירי 50 בולים אנגליים רגילים החל משנת 1900 רשימת הבולים למעקב מתעדכנת כל תשע שנים.
התשואה השנתית של הממד בשנים 1900-2012 הנה 6.9% (2.8% ריאלי).
כנורות – ענף כלי הנגינה האיכותיים כדוגמאת הכינורות מהמאה ה-18 שנבנו על ידי Giuseppe Guarneri del Gesu ו- Antonio Stradivari ידועים בשל העיצוב המיוחד שלהם ההיסטוריה ואיכות הצליל המיוחד שלהם. (בשנת 2011 אחד הכינורות נמכר במחיר שיא של כ-10 מ' ליש"ט).
על פי תוצאות המחקר , תשואות כינורות האיכות הייתה כ- 6.5% במונחים שנתיים.
יין – סקר שבוצע על ידי ברקליס בשנת 2012 מצא שרבע מהמשקיעים אותם הוא מגדיר כעשירים, מחזיקים אוסף פרטי של יינות אשר מהווה כ 2% מסך העושר שלהם. מחקר שנערך לאחרונה ב- Fisher College of Business בדק קטלוגים של יינות בשנים 1900- 2012. במחקר נבדקו זנים שונים של יינות בעלי מגוון וותק שונים, היינות שנבחרו בעלי מוניטין איכותי ונפוצים במסחר.
נמצא שעליית מחירי היין ההמוצעת הייתה 5.3% לשנה (4.1% בניכוי הוצאות אחסון). תשואה זו הייתה טובה מאפיק ההשקעה לשווקי האג"ח הממשלתי ובמתאם גבוה לשווקי המניות. המחקר בחן מגוון רחב מאוד של נתונים ומתייחס לאורך חיי היין , הטמפרטורה ומידע נוסף המשפיע על המחיר.