ישראל עלתה שני שלבים למקום 19 במדד התחרותיות העולמי ל2011-2012 , כך לפי הדירוג שפירסם אתמול הפורום הכלכלי העולמי בז'נווה (WEFThe Global Competitiveness Report 2011-2012).
[youtube http://www.youtube.com/watch?v=KfgBJ15tekU&w=560&h=345]
מדד התחרותיות מתפרסם מדי שנה על בסיס סקר עולמי ב-142 מדינות, שאת ביצועו ויישומו בישראל עורכת התאחדות התעשיינים. המדד אינו קשור לשאלה של ריכוזיות או תחרות בין חברות בתוך המשק. הוא בודק באיזו מידה עומדת מדינה בתחרות השקעות מצד חברות רב-לאומיות, לעומת מדינות אחרות. נושאים שנמדדים בו משפיעים על החלטות השקעה של חברות גלובליות, כמו נוחות עשיית העסקים במדינה, מצבה המשפטי והפשע המאורגן בה. ככל שמדינה ממקומת גבוה יותר במדד, כך היא נחשבת תחרותית יותר, כלומר בעלת סיכוי גבוה יותר ליהנות מהשקעות זרות לעומת מדינות אחרות.
לפני מספר שנים הכרתי היטב את הנושאים הטכניים הקשורים למדד הזה. מה שקורה בפועל הוא שהתאחדות התעשיינים מוציאה שאלון ארוך ומפורט והחברות מתבקשות לענות. באותה שנה ענו למיטב זכרוני 14 חברות ועל פי התשובות הללו (שאינן מיצגות בעליל) נקבע הדרוג של ישראל. סביר להניח שמי שעונה על השאלונים הן חברות הנמצאות בשוליים- או מרוצות מאד או בלתי מרוצות. גם עריכת הסקר על ידי התאחדות התעשיינים ארגון הגג המאד מכובד של העסקים בישראל ואולי המקצועי ביותר מכל הארגונים המקצועיים בישראל מוציא מהסקר ארגוני שירות (כמו חברות תקשורת, כבלים, תעשיות בטחוניות ועוד). המדגם השנה עמד על 47 חברות כאשר מרפרוף מאד שטחי על הנתונים (עמוד 78) נראה שזה פחות או יותר הממוצע של מספר העונים בשאר המדינות.
בשנים האחרונות יש מודעות גוברת לחשיבות הבין לאומית של מדדי ההשוואה הללו, חיתוך כל כך רחב של כמעט כל מדינות העולם מסתיר בתוכו הטיות תרבותיות רבות, טעויות מדידה, הגדרה ועוד. בקיצור אלו מדדים מאד לא מדוייקים אבל אלו המדדים הפופולרים היחדים שבנימצא. לדעתי העיון בדוח ברזולוציה של מקום למטה שני מקומות למעלה הוא מטעה ואינו משקף את התמונה, יש להביט על מגמות – מי ממשיך לעלות או לרדת באופן עקיב, מי נמצא בסביבתנו הקרובה. סביר כי ישראל במקום ה22 נוחה יותר לעסקים מאשר פקיסטאן במקום 118 וטובה פחות מאשר סינגפור במקום השני אבל זה אינו אומר דבר לגבי מלזיה שנמצאת במקום 21.
ישראל הוגדרה בדו"ח בין 35 המדינות המתקדמות בדירוג, המקוטלגות כ"מכוונות חדשנות וידע". המדינה רחוקה עדיין מדירוג השיא שלה לפני ארבע שנים, אז ניצבה במקום 14, אך במקום גבוה יותר לעומת דירוג השפל שלה לפני שנתיים, אז דורגה במקום 27.
בדירוג האזורי עקפו את ישראל קטאר (מקום 14) וערב הסעודית (מקום 17). שווייץ, סינגפור ושוודיה ממשיכות להוביל ומדורגות בראש הרשימה. ארה"ב ממשיכה לרדת בדירוג זו השנה השלישית ברציפות (מקום חמישי). לפי הדו"ח, הפער בין השווקים המתעוררים לבין מדינות OECD ממשיך להצטמצם.
הדירוג הגבוה של ישראל נגזר בעיקר ממדד החדשנות. המדד מציב את ישראל במקום שישי בעולם, בעיקר בזכות "החדשנות העסקית, המסתייעת במוסדות המחקר המתקדמים בעולם", כדברי הדו"ח. ישראל מדורגת במקום ראשון באיכות מוסדות המחקר שלה, כמו מכון ויצמן, ובמקום שני בזמינות של השקעות הון סיכון. עוד מציין הדו"ח לטובה את מספר הפטנטים לנפש בישראל (מקום רביעי) ואת יציבות הסביבה הפיננסית (מקום עשירי), שהפכו את ישראל ל"מנוע של חדשנות, הניכר ביתר שאת בשנה האחרונה".
מעבר לנושאי החדשנות וההיטק יש עוד מקום רב מאד לשיפור ונראה כי מאמצי מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, לצמצם את משך פתיחתם של עסקים חדשים עדיין לא נשאו פרי, ישראל ירדה בסעיף זה חמישה שלבים למקום 107. ישראל מדורגת במיקומים בינוניים למדי בסעיפים כמו איכות לימודי המתמטיקה (מקום 79), על-אף קפיצה של 16 מקומות לעומת 2010; באיכות נמלי הים (מקום 69), בהשפעת הפשע המאורגן (מקום 60), ברגולציה ממשלתית (מקום 67) וביעילות בתיקצוב (מקום 49).
בזמינות הלוואות קפצה ישראל 24 שלבים למקום 30. עם זאת, לפי תלונות מצד עסקים קטנים ובינוניים על מחסור במימון, ייתכן כי הנתון משקף את הגברת הקושי לקבל הלוואות במדינות אחרות יותר מאת שיפור זמינות ההלוואות בישראל.
22 זה עדיין העשיריה השלישית…