הגלובליזציה יצרה כלי פוליטי חדש, יש לזה שמות שונים "צרכנות פוליטית" או "האזרח כצרכן" אך העובדות הן שכוח קנייה הוא כוח פוליטי המופנה להשגת מטרות פוליטיות. בצרכנות פוליטית הקהילה במרכז (בניגוד לפרט / הצרכן העומד במרכז הצריכה המסורתית) והשאלה כיצד משתנה הקהילה עקב צריכה (או המנעות מצריכה) של מוצרים מסויימים. צריכה "ירוקה" היא חלק מהותי מתוך הצריכה הפוליטית ומשמעותה כמובן כיצד מושפעת הסביבה מהצריכה וכיצד אנו יכולים ליצור צריכה ברת קיימא – כזו שלא תשאיר את חותמה על הסביבה.
ההגדרה הרחבה לצרכנות בת קיימה (על פי משרד התעשייה והמסחר האחראי גם על תחום הצרכנות במשק הישראלי) כוללת את ההיבטים הבאים :
-
הימנעות מקניית מוצרים המכילים חומרים המזיקים לסביבה בעת חלחולם למערכת המים או בדרכים אחרות, למשל מוצרים קוסמטיים המכילים אמוניה, פורמלדהיד או אלומיניום. מומלצת העדפה של מוצרים על בסיס מים על פני מוצרים על בסיס שמן בגלל כושר ההתפרקות שלהם וכו.
-
הימנעות מקניית מוצרים שנוסו על בעלי חיים. באירופה ובצפון אמריקה מסומנים מוצרים שלא נוסו בבעלי חיים בלוגו הארנבת. למעשה עד 2009 ניסויים בבעלי חיים בתעשיית הקוסמטיקה ייצאו מחוץ לחוק באיחוד האירופי. בישראל הוגשה השנה הצעת חוק המבקשת שקיפות בתהליך הייצור של מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי בכל הנוגע לניסויים בבעלי חיים. על פי ההצעה, אם התקיימו ניסויים בבעלי חיים בתהליך הייצור, תסומן עובדה זו על אריזת המוצר, כך שהצרכן יפעל לפי שיקול דעתו וצו מצפונו בעת רכישת מוצר שכזה.
-
העדפה למוצרים אורגניים למשל ללא הנדסה גנטית וללא הדברה, למוצרי ניקוי ללא כימיקאלים ולמוצרים המיובאים במסגרת סחר הוגן למשל קפה ובננות.
-
העדפה למוצרים החוסכים בשימוש באנרגיה למשל מנורות ומוצרי חשמל חסכניים באנרגיה או מכוניות היברידיות. העדפה של מוצרים עשויים מחומרי גלם ברי קיימא למשל ריהוט העשוי מעץ שעבר כריתה תחת פיקוח.
-
העדפה למוצרים העשויים מחומרים ממוחזרים כגון נייר ממוחזר מוצרים שניתנים למיחזור למשל נוזלים בבקבוקי פיקדון, או מוצרים העשויים מחומרים מתכלים למשל שקיות נייר מתכלות שימוש בשירותים ירוקים למשל שירותי מיחזור בקבוקים מבית הלקוח, או חיתולים רב- פעמיים.
מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת (רוני בר צורי ונדב שרצקי) פרסם סקירה מקיפה על צרכנות ברת קיימה של משקי בית בישראל, להלן קטעים נבחרים:
"…צרכנות בת קיימה של משקי בית כוללת מימדים שונים של הימנעות מקנייה ומשימוש במוצרים המכילים חומרים המזיקים לסביבה והעדפת מוצרים המקטינים בזבוז של אנרגיה, מפחיתים את השימוש בחומרים מסוכנים, ניתנים לשימוש חוזר ועוד.
בעולם גוברת המודעות להשפעות של צרכנות בני אדם על הסביבה בהן האצת התכלות המשאבים הטבעיים ואפקט שינויי האקלים. כתוצאה מכך הולך ונוצר במערב ביקוש למוצרים ולשירותים ידידותיים לסביבה.
משקי בית מהווים גורם מרכזי בגידול שחל בצריכה ובייצור העולמיים. בחברה האנושית לפני מאה שנה צרכו פחות וזיהמו פחות את הסביבה. אף שלא דברו ב"מושגים ירוקים" דפוסי החיים היו פחות בזבזניים וצרכניים: מי שתייה סופקו מהברז ולא מבקבוקי פלסטיק, השתמשו פחות במכשירים זוללי אנרגיה כגון מכונות כביסה ומייבשים, ובדרכים נעו פחות כלי רכב ויותר הולכי רגל.
הגידול המתמשך באוכלוסיית העולם, הזדקנות האוכלוסייה, התגברות האורבניזציה לצד תהליכי צמיחה כלכלית, גידול בהכנסות ועלייה ברמת החיים תרמו לשינויים בסגנון החיים ולהתפתחות תרבות צריכה חומרנית וגרמו לעלייה בביקוש למוצרים ושירותים. משקי הבית הפכו להיות קטנים יותר עם שטח מחייה גדול יותר לאדם. בכל משק בית יש יותר מכשירים ביתיים טלביזיות, מחשבים, תנורים, מייבשים ועוד, הדורשים שימוש ביותר מקורות אנרגיה. אנו קונים יותר מכשירי חשמל ביתיים וגם נוהגים להחליף אותם במוצרים חדשים בתדירות גבוהה יותר.
בישראל מרכזיות בעיות בטחון וכלכלה דחקו את נושאי איכות הסביבה בשנים קודמות למקום שולי למדי בסדר היום הציבורי בישראל, אולם לפחות מזה עשור מסתמן שינוי בגישה של פרטים, עסקים וממשל לכל תחום הצריכה בת הקיימא, מצב הבא לביטוי בתכניות חדשות לקידום המיחזור והפרדת פסולת ביתית ברשויות מקומיות כדוגמת התכניות בת"א, בכפר סבא וברעננה, ובדרישה להקצאת משאבים לעידוד התנהגות צרכנית מושכלת של משקי בית. עם זאת, יש לתת את הדעת לכך שקשה להשפיע על ההעדפות הצרכניות של אנשים מבלי להשפיע על ערכיהם ותפיסותיהם, ומכיוון שערכים משתנים לאט, הרי שיצירת שינוי בכל סוג של התנהגות, כולל דפוסי התנהגות צרכנית, הוא תהליך ארוך טווח. שינוי כזה הוא מתרחש באיטיות, לא רק בגלל ערכים ותפיסות, אלא גם כתוצאה מהרגלים קודמים מושרשים, שלא נבנו, בשנים קודמות, על יסודות של צרכנות בת קיימה.
ממשלות יכולות בעקיפין לקדם ייצור בר קיימה על ידי עידוד הצרכנים לצריכה בת קיימה באמצעות חינוך, רגולציה וענישה. עידוד התנהגות צרכנית בת -קיימה תגביר את הדרישה בקרב הצרכנים למוצרים המיוצרים בדרך מתחשבת יותר בסביבה. גורמי ממשל יכולים ליצור שווקים נוחים למוצרים בני קיימה ולעודד מפעלים לפתח טכנולוגיות חדשות שיעמדו באתגרים הסביבתיים. כמן כן, ממשלות יכולות באופן ישיר לעודד ייצור בר קיימה באמצעות תהליכים של מיסוי ורגולציה על עסקים, ובכך לתרום להגברת צריכה של מוצרים אלו ע"י כלל משקי הבית. אולם, בלא אסטרטגיות המשלבות מדיניות של ייצור וצריכה, הרי שהיוזמות השונות לקידום צריכה בת קיימה לא תהיינה יעילות. המאמצים צריכים להיות מופנים לעידוד צרכנים להקטנת ההשפעות השליליות של משקי הבית ולקיחת אחריות סביבתית וחברתית, אך בו זמנית, להפעלת מדיניות שתאלץ את היצרנים להפנים בתהליכי הייצור את העלויות החברתיות והסביבתיות של התנהגות צרכנית המנוגדת לצרכנות בת קיימה. זאת ניתן לבצע באמצעות רגולציה וחקיקה, כפי שניתן ללמוד מניסיונן של מדינות שהצליחו בהקטנת ההשפעות השליליות על הסביבה.
רוב מדדי צרכנות בת קיימה המוצגים בסקר, מצביעים על שעורים נמוכים למדי של מיחזור ומניעת פגיעה בסביבה בצרכנות של משקי בית בישראל בהשוואה למדינות מערביות. רמת הצרכנות בת הקיימא נמצאה גבוהה יותר במוצרים בני קיימה שהמחוקק נתן להם העדפה באמצעות מיסוי מוזל, או כאשר השימוש בהם מביא לחסכון משמעותי בהוצאות משקי הבית כגון: מוצרי חשמל ומיסוי מופחת על כלי רכב ברמת זיהום נמוכה. מעבר לכל האמור לעיל, צרכנות של משקי בית היא מימד אחד בסוגייה המורכבת של צרכנות ויצור בני קיימה. לקבלת תמונה מלאה בנושא, חשוב שהשיח הציבורי בתחום יכיל גם דיון על הפעילות בתחום הייצור והצריכה ברי הקימה של המגזר הפרטי והציבור, נושאים אשר לא נדונו בסקר הנוכחי, אך ראויים להתייחסות של גופים ממשלתיים, עירוניים וציבוריים אחרים…."