האיומים הנוכחיים נגד ישראל הם האיומים העתידיים נגד המערב

ההיסטוריה של העשורים האחרונים מראה לנו כי הסכסוך הישראלי – ערבי (ובנו, שהפך לגדול וסימלי ממנו, הסכסוך הישראלי – פלשתינאי) הינם סוג של 'אתר ניסויים' לקראת הקרבות הגדולים יותר בין המזרח למערב ולאחרונה בין הנצרות לאיסלאם. במלחמת יום הכיפורים השתמשו הצבאות הסורי והמצרי בציוד סוביטי מתוחכם (בעיקר טילי ק"א ונ"ט) במסגרת ניסוי הציוד הזה יחד עם יועצים סוביטיים שנכחו פיזית בשטח, לקראת הצבתו העתידית על ידי כוחות סוביטיים מול כוחות נאט"ו באירופה. גם אסטרטגיית הטרור שהופנתה מול ישראל מצאה את דרכה במהירות מופנת כנגד מדינות המערב. ההיסטוריה מוכיחה כי האיומים הצומחים במזרח התיכון כנגד ישראל יגיעו לאחר כמה שנים לשאר ארצות המערב.

הבה נבדוק כמה דוגמאות נוספות, חטיפת מטוס אזרחי? החטיפות הראשונות של מטוסים אזרחיים בטיסה מסחרית היו במזרח התיכון בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים. גל של חטיפות בוצע על ידי ארגון הטרור הפלשתינאי 'החזית העממית לשחרור פלסטין' שהחל מחטיפת מטוס אל על מרומא ללוד ב-23 ביולי 1968 לאלג'יר, והמשיך בהתקפות על מטוסי אל על באתונה (דצמבר 1968) שבהן נהרג אדם ונפצעו שניים, ותקיפת מטוס אל על בציריך (פברואר 1969) שבה נהרג טייס המשנה והקברניט נפצע וכמובן שרשרת החטיפות של טיסות מערביות לירדן בספטמבר 1970.

פיגועי התאבדות? פיגועי ההתאבדות הראשונים בעת החדשה בוצעו על ידי ארגן החזבללה בלבנון מול מטרות צבאיות (בסיסים של צבאות ארה"ב, צרפת וישראל). פיגועי התאבדות שכוונו באופן ברור נגד אזרחים בלבד החלו בישראל בשנת 1993.

מה משותף להתקפות טרור אלו ואחרות? העובדה שהן היו "פורצות דרך" ואסטרטגיות ברמה העולמית. כאשר חברת אל-על הציגה את מערך הביטחון שלה בשנת 1968 עקבחטיפת מטוס אל-על לאלג'יריה הדבר עורר תגובות מעורבות בעולם החל מהתנשאות ועד התעלמות. כיום אין חברת תעופה המכבדת עצמה שאינה מפעילה מערך בטחון שבדרך כלל גדול יותר מזה של חברת אל-על.

כאשר ישראל התמודדה עם הגל הראשון של פיגועי מתאבדים במחצית הראשונה של שנות התשעים, העולם עמד וציקצק בלשונו, חלקו (כרגיל) האשים אותנו, 'מה אתם עושים להם עד כדי כך שהם מוכנים להתאבד במלחמה מולכם'? וחלקו ראה בזאת סטיה תרבותית כמעט אקזוטית המעניינת מבחינה מחקרית אך אינה רלונטית למדינות מערב אירופה וארה"ב. לאחר שבע שנים, הפיגוע במגדלי התאומים, פיגוע הרכבות בספרד והתקפות הטרור על הרכבת התחתית בבריטניה הבהירו לעולם המערבי כי ההתקפות על ישראל היו רק בחינת שיטת פעולה שתופעל בהיקפים גדולים הרבה יותר מולם עצמם.

אם אנו מסכימים כי האיומים עימם מתמודדת ישראל היום הינם האיומים עימם יתמודדו מערב אירופה וארה"ב בעוד מספר שנים, נשאלת השאלה, מה הם בדיוק האיומים עימם מתמודדת ישראל כיום? ובכן האיומים הם שניים, אחד צבאי, ברור, מיידי ומסוכן והשני אזרחי, נחבא, ארוך טווח וקטלני הרבה יותר.

האיום הצבאי הברור והקל-להבנה הוא איום טילי 'קרקע – קרקע'. החל מרקטות קצרות טווח מדרום לבנון (קטיושות) ורצועת עזה (קאסמים), דרך טילים לטווח בינוני המסוגלים לפגוע מלבנון בכל מקום בישראל ועד טילים בליסטיים ארוכי טווח מאיראן.

מהיכן צמחה הבעיה? להערכתי שורשי הבעיה נמצאים בתקיפת מטוסי חיל האויר הישראלי את סוללות טילי 'קרקע-אויר' הסורי בשנת 1982. התקיפה הוכיחה לסורים ובעיקר לפטרונם הסוביטי, כי ישראל והמערב יהנו כמעט תמיד מיתרון טכנולוגי ואווירי על הטכנולוגיה והטקטיקה הרוסית (שהצבא הסורי פעל לפיה). החל מתקיפה זו החל תהליך ברור של הסטת המאמצים מיכולות 'קרקע – אויר' ליכולות 'קרקע – קרקע'.

התקפות טילי 'קרקע – קרקע' על ישראל הביאו בדרך כלל להסלמה ולעיתים לכדי עימות צבאי מלא. ירי הקטיושות מדרום לבנון בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים הביא להתקפה ישראלית על דרום לבנון במבצע ליטני (1978) וכמובן במלחמת שלום הגליל (1982). מלחמת המפרץ הראשונה (1991) במהלכה נורו 39 טילי סקאד על ישראל מעיראק (ללא תגובה ישראלית). ירי רקטות על ידי החמ"ס לצפון הנגב הביא למבצע 'עופרת יצוקה'.
מבחינה מעשית ההרס וההרג של הרקטות והטילים קטן יחסית. מכל 39 טילי הסקאד שנורו על ישראל במלחמת המפרץ הראשונה נהרג באופן ישיר אדם אחד בלבד (כמובן שכל אדם הוא עולם ומלאו). ירי הקטיושות על הצפון ועל הנגב הביא לנפגעים מעטים (תודה לאל) אבל התקפות אלו משתקות מדינה שלמה ופוגעות בריבונותה.

כיום צפון קוריאה ואיראן מפתחות טילים בליסטיים לטווחים בינוניים וארוכים. הטילים האלו מוצאים דרכם באמצעות מדינות נוספות (לדוגמא סוריה) לידי ארגונים בלתי מדינתיים (חיזבללה) שהם ארגוני טרור. זה האיום כנגד ישראל אולם זה גם האיום נגד המערב. אני חוזה כי בשנים הקרובות נראה התקפות על ערים מערביות באמצעות טילים לטווח קצר ובינוני! נראה קלוש? הטווחים רחוקים מדי? לא ריאלי? כך בדיוק היו התגובות לחטיפת המטוסים או לפיגועי התאבדות.

האיום השני עימו מתמודדת ישראל הוא נסתר, חמקמק ונוגע בשכבות עמוקות יותר של החברה, התרבות ושלטון החוק – ולכן הוא גם מסוכן יותר. זהו האיום הנובע מפעילותם של ארגונים אזרחיים הקשורים לטרור.

ארגונים אזרחיים בלתי ממשלתיים (NGO) אינם נחשבים במערב ככלי בידי הטרור. התפיסה המערבית (ובמשך שנים רבות גם הישראלית) רואה בהם ארגונים לא אלימים, המטיפים למטרתם שבדרך כלל קל מאד להזדהות עימה: סיוע לנזקקים, תרומה למוסדות דת, פעילות סביבתית, פעילות למניעת הפרה של זכויות אדם וכו וכו.

אלא שארגונים מסוג זה הפכו להיות כלי יעיל מאד במערכה של הטרור כנגד המערב. ישראל הבינה זאת מאוחר מדי כאשר במהלך שנות השבעים טיפחה למעשה את הארגונים האיסלמיים בעזה כדי שיהוו אופוזיציה לתנועת אש"ף החילונית. האיסלאם נתפס כבלתי אלים ועוסק בסיוע לנזקקים ומוסדות דת. בארה"ב לאחר התקפת הטרור על מגדלי התאומים נחשפה רשת עצומה של "ארגוני צדקה" וארגונים "אקדמאיים" שגייסו כספים למטרות אזרחיות שהגיעו לארגוני טרור או למדרסות (בתי ספר איסלאמיים) שהטיפו לטרור. ארגונים מערביים רציניים וגם האיחוד האירופאי בכבודו עצמו העבירו כספים שאין אינו יודע להיכן הגיעו.

ארגוני הטרור ומדינות ערב מפעילים באופן שיטתי רשת של ארגונים אזרחיים לא מדינתיים (NGO) שמטרתם לפגוע ולהצר את צעדהם של מדינות המערב וצבאותיהם במלחמתם נגד הטרור. תביעות חוזרות ונשנות בבתי משפט, הודעות חסרות בסיס לעיתונות, פרובוקציות בתקשורת, חרם מסחרי, דה-לגיטימציה כל אלו הם חלק ממתקפה ציבורית מאורגנת, ממומנת ומתואמת באופן חלקי על ידי פרטים עשירים ומדינות בעלות עניין. זוהי רשת רופפת של ארגונים בעלי חזון אחיד (הדומה מאד לאופן הפעילות והתיאום החלקי בין ארגוני הטרור האיסלאמי הגדולים אל קעידה, גמעה אל איסלאמיה, חמ"ס, חיזבללה וכו) הפועלים בשיטת פעולה דומה. למי שמעונייין להרחיב בנושא זה מידע רב באתר מכון ראות (למידע נוסף).

אחד השיאים האחרונים של הקשר הזה שבין הטרור לארגונים אזרחיים נחשף במשט לעזה על סיפון האוניה 'מאווי מרמרה' שהוכיחה מעל לכל כי במקרה של ארגון IHH לא מדובר על ארגון אזרחי שוחר שלום אלה על ארגון הקשור בטבורו לתנועת החמ"ס בעזה המכוונת אותו ומתאמת עימו את צעדיה.

משמעות התביעות בבתי דין ברחבי העולם נגד פעילות צה"ל לדוגמא בעזה בהלך מבצע 'עופרת יצוקה', היא להצר את צעדי צה"ל בעימות העתידי הרבה לפני היותו דיון משפטי על אירועים שקרו במהלך המבצע עצמו בעבר.

האיום של פעילות בין לאומית עויונת של מדינות תומכות טרור וארגוני טרור נגד ישראל במסווה של פעילות ארגונים אזרחיים בין לאומיים בעל ערכים אוניברסליים ללא אג'נדה לאומית – תופנה בעתיד הקרוב מאד גם נגד מדינות מערביות.

מדובר באיום אסטרטגי כי הוא קורע את החברה האזרחית הישראלית – שחוזקה הוא הוא החוסן הלאומי האמיתי ולא רק חוזקו של הצבא – מכיוון שהוא מעמת שני ערכים מתנגשים. מן הצד האחד נושא השמירה על הקיום הפיזי ומולו מהצד השני ערכים דמוקרטיים כגון חופש הדיבור, חופש העיתונות, האומנות וכו.

האבסורד בהתגלמותו הוא כאשר ארגונים קיצוניים שהערכים הדמוקרטים מהם והלאה, הממומנים על ידי מדינות שמעולם לא טעמו טעמה של דמוקרטיה משיגים הישגים בדעת הקהל המערבית בזכות שימוש בערכים מערביים של חופש הפרט, חופש הדיבור והעיתונות וכו.

הניצנים כבר כאן באירועים מקומיים במערב אירופה וארה"ב. לדוגמא ארגון מוסלמי קיצוני הנקרא HT- Hizb ut-Tahrir ערך ועידה בין לאומית באוסטרליה במהלכה שטח את משנתו האיסלאמית הקיצונית הכוללת בין השאר את השמדתה של מדינת ישראל. אתם מבינים את אובדן הדרך המערבי מול הארגונים הללו, מדינה השולחת חיילים לעיראק ולאפגניסטאן, מדינה שנלחמה שכם לשכם עם ארה"ב ובריטניה בכל סכסוך מאז מלחמת העולם הראשונה, מאפשרת לאויביה (בשם חופש הדיבור) לקיים ועידה רבת משתתפים ובפרופיל גבוה בארצה שלה. זהו האיום שמולו מתמודדת ישראל והוא כבר הגיע למדינות המערב.


Bookmark and Share

8 תגובות

  1. אבי הגב

    ואני חשבתי שפיגועי הטרור הראשונים היו של אנרכיסטיים במחצית הראשונה של המאה ה-20 ושל קמיקזות יפניים במלחמת העולם השנייה (לא לדבר על פיגועי הטרור של המחתרות הציוניות נגד הבריטים).

    • udigonen הגב

      אתה מבלבל בין שני דברים שונים, פיגועי טרור ופעולת התאבדות. פעולת התאבדות היא הרג עצמי לשם הרג אחרים. זו טקטיקה צבאית למין ימי החששין מהרי מרכז אסיה (באפגניסטאן של ימנו) שהפעילו זאת נגד צבאו של ג'ינג'יס חאן ועד הקמיקאזות היפנים שריסקו את מטוסהן על ספינות הצי הצבאי האמריקאי – נגד חיילים. בכך הקמיקזות בהחלט מתאבדים אך הם גם בהחלט לא טרוריסטים.
      פיגוע טרור הוא פעולה נגד אזרחים, זו הפרדה מאוחרת יחסית בהסטוריה הצבאית (הפרדה בין מטרה לגיטימית צבאית לבין מטרה אזרחית לא לגיטימית מאותה האומה) שהתבססה לכלל מנהג בין לאומי רק לאחר מלחמת העולם הראשונה. כן היו פעולות טרור קודמות נגד אזרחים ברוסיה הצארית כמו גם על ידי אירגונים אנרכיסטים כפי שציינת. אבל אני עדין לא מבין את הנקודה, לא טענתי שלא היה טרור לפני פיגועי ההתאבדות במזרח התיכון – אני טוען שמה שרואים במזרח התיכון יגיע לארצות המערב.
      ואך אפשר בלי ההלקאה העצמית והאיזכור לטרור היהודי של ימי טרום המדינה , חבל שלא הזכרת את שימשון הגיבור מימי התנ"ך. הוא גם מתאבד וגם הרג אזרחים פלישתים (לפחות על פי הגדרות ימנו).

  2. אבי הגב

    אם ככה אז איך אתה מסביר את המשפט שלך – "פיגועי התאבדות? פיגועי ההתאבדות הראשונים בעת החדשה בוצעו על ידי ארגן החזבללה בלבנון מול מטרות צבאיות".

    • udigonen הגב

      הכוונה שלי במשפט זה הינה לפעילות משמעותית באמצעות טרור מתאבדים לאחר מלחמת העולם השניה. יתכן שזה לא היה מובן ואני מודה לך על השאלה שגורמת לי לחדד את הנושא.

  3. אבי הגב

    אגב, כבר במלחמת אלג'יריה שכוונה נגד צרפת ולא נגד ישראל בשנות ה-50 היו פעולות טרור נגד אזרחים.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Algerian_War

    • udigonen הגב

      אני לא מכיר את נושא המלחמה באלגיריה מספיק כדי להגיב אבל לא נראה לי שהיה שם טרור של מתאבדים (תקן אותי אם אני טועה). בכל מקרה אני חושב שהדיון ההסטורי הזה שהוא אולי מעניין לכשעצמו סוטה מהנקודה העקרית של הפוסט שהוא האיומים העומדים בפני ישראל ומדוע על מדינות מערביות אחרות להיות ערות לכך.

  4. ההגדרה בחוק הבין לאומי לטרוריסט – שלב ראשון בלחימה נגד הטרור « אוסטרליה – יחב"ל על הזמן הגב

    […] האירועים המתרחשים במזרח התיכון מגיעים לבסוף למערב – ראו פוסט מפורט בנושא זה) שופכים אור על בעייה מוכרת בשנים האחרונות בעולם היחסים […]

  5. ההגדרה בחוק הבין לאומי לטרוריסט – שלב ראשון בלחימה נגד הטרור « גלובלי הגב

    […] האירועים המתרחשים במזרח התיכון מגיעים לבסוף למערב – ראו פוסט מפורט בנושא זה) שופכים אור על בעייה מוכרת בשנים האחרונות בעולם היחסים […]

השארת תגובה