תחום החינוך הינו תעשית היצוא השלישית בגודלה באוסטרליה (אחרי יצוא מחצבים וחקלאות) , עם הכנסות מיצוא בסך 18.6 מיליארד דולר בשנת 2009 ומהווה את ענף יצוא השרותים הגדול ביותר, אפילו יותר משרותי תיירות (עם יצוא של 12 מיליארד דולר). בנוסף לעובדות מרשימות אלה ניתן להוסיף כי אוסטרליה נחשבת אף למובילה עולמית ביצוא שרותי חינוך וממוקמת שלישית (אחרי ארה"ב ובריטניה) כמדינת יעד להשכלה גבוהה לסטודנטים זרים.
מספר הסטודנטים הזרים הלומדים באוסטרליה נמצא במגמת עליה בשנים האחרונות, והסתכם בכחצי מליון סטודנטים בשנת 2009, גידול של 13.3% בהשוואה ל 2008. חלק הארי של הסטודנטים הזרים מקורם באסיה.כ 24% מסך הסטודנטים הינם מסין וכ 18% הינם מהודו.
כאמור התרומה של סקטור יצוא שרותי החינוך לכלכלה האוסטרלית גדולה מאד- 18.6 מיליארד דולר ב 2009, גידול של8% בהשוואה ל 2008. החלק הארי- 18 מיליארד מקורו בהכנסות מסטודנטים זרים הלומדים באוסטרליה ו כ 600 מיליון דולר הנותרים מקורם בהכנסות מאספקת שרותי חינוך מחוץ לאוסטרליה.
בחלוקה לפי סוג הלימודים, 57% מההכנסות של סקטור זה מקורן בלימודי השכלה גבוהה ו 27% מקורן בלימוד תעסוקתי מקצועי. מסך הסטודנטים הזרים 34% פנו ללימודי השכלה גבוהה, 33% ללימודי תעסוקה ו 21% ללימודי השפה האנגלית. סקטור הלימודים בו מספר הסטודנטים הראה את הצמיחה הגדולה ביותר הינו תחום ההשכלה התעסוקתית עם גידול של 26% .
שרותי החינוך המוצעים לסטודנטים הזרים כפוף לחקיקה אוסטרלית (ESOS ACT Education Services for Overseas Students) ותחת פיקוח משרד החינוך (DEEWR). כל מוסדות החינוך חייבים ברישום וכפופים לסטנדרטים ולדרישות המוגדרות בחקיקה. הסיבה העיקרית להתערבות הממשלה נעוצה בקשר בין ויזת לימודים לקבלת ויזת שהייה באוסטרליה, אשר הינה משאת נפשם של רבים, וכן הרגישות לסוגיית ההגירה לאוסטרליה וכן מקרים של ניצול לרעה של סטודנטים זרים.
מה מושך כל כך את הסטודנטים הזרים ללמוד באוסטרליה? שני דברים עקריים, קודם כל לימודים במוסדות אקדמים מכובדים בשפה האנגלית ולאחר מכן האפשרות להשאר לעבוד באוסטרליה -קרי להגר.
אולם הנושאי אינו פשוט כל כך, בשנה האחרונה נרשמו מספר רב יחסית של תקריות גזעניות בעיקר בעיר מלבורן במדינת ויקטוריה שבאוסטרליה כנגד סטודנטים הודים (כהי עור). התקריות הגיעו למימדים כאלו עד שמשרד החוץ ההודי פרסם 'אזהרת מסע' לסטונדטים הודיים באוסטרליה- אקט שהכאיב מאד לאגו האוסטרלי וגם פגע בתדמית המהוגנת של הערים האוסטרליות הגדולות. בשבועות האחרונים נראה שהעניינים נרגעו קצת (אם כי בספטמבר הוציאה ממשלת אוסטרליה אזהרת מסע נגדית לתיירים אוסטרליים בהודו על רקע התקפת טרור אפשרית על הודו במסגרת משחקי חבר העמים הבריטי).
יצוא שירותי חינוך הוא תעשייה גדולה, גדולה מאד, הערכות מדברות על תעשיה גלובלית של מעל 200 מליארד דולר באופן ישיר ולמעלה מכפול מזה באופן עקיף (דיור, טיסות וכו של הסטודנטים הזרים). לישראל מה להציע בנושא, המוסדות האקדמיים בישראל מדורגים גבוה בעולם, אבל ישנה בעיה מרכזית אחת- השפה. שפת הלימוד באוניברסיטאות בישראל היא עברית, וזה טוב מאד! אבל זה יוצר בעיה רצינית כאשר באים ליצא את שירותי האקדמיה מישראל לעולם. בכל האוניברסיטאות בארץ יש אומנם יחידה ללימודי חוץ אבל זו יחידה מוגבלת בהיקף האקדמי ובמבחר הקורסים שהיא מציעה ובדרך כלל (מנסיוני האישי ולא מסטטיסטיקה רשמית) מדובר בסטודנטים זרים שבאים לסמסטר או שנת לימודים ולא לתואר מלא, במרבית המקרים מדובר על יהודים מהתפוצות שמגיעים במסגרת "החוויה הישראלית" שלהם ולא מתוך מטרה אקדמית טהורה. אין לי בעיה עם זה- ההפך: ברוכים הבאים , אבל זו לא הדרך ליצא שירותי חינוך לשוק הגלובלי.
עם יסוד הטכניון בחיפה בתחילת המאה העשרים, פרצה מה שלימים נקראה "מלחמת השפות" – הדיון על שפת ההוראה במוסד הטכניון, וגם לאחרונה היו קולות שקראו להעברת שפת הלימוד לאנגלית, אבל נכון להיום עדין שפת הלימוד העקרית היא בעברית (למעט תואר שני במינהל עסקים) דבר שהופך את האפשרות ליצוא שירותי חינוך לבלתי אפשרית.
אבל נחזור לאוסטרליה, כמו במדינות רבות גם באוסטרליה יש "אונברסיטה פתוחה" לאור המרחבים העצומים והפיזור הגיאוגרפי העצום של הקהילות יש בזה הגיון. איכר מחווה שכוחת אל בצפון-מערב המדינה יכול לעשות תואר בהתכתבות (והיום באמצעות האינטרנט) בזמנו החופשי וללא שיצטרך לנסוע ימים שלמים כדי להשתתף באופן פיזי בשעורים. התפיסה האוסטרלית ראתה בזאת שירות לקהילות המרוחקות ולכן האונברסיטה הפתוחה היא בבעלות משותפת (קונצורסיום) של מספר אוניברסיטאות מובילות המדינה. מבנה זה מונע למעשה מהאונברסיטה הפתוחה האוסטרלית לשווק את שירותיה בחו"ל שהרי מכל בחינה פרקטית מה כבר ההבדל בין חואי בערבות האוסטרליות לאזרח זר לדוגמא מסין או קוריאה הנרשם, משלם, מתחבר ולומד מהאתר האוסטרלי ממדינתו הוא? מכיוון שכל אזרח זר שילמד באמצעות האינטרנט הוא סטודנט שלא יגיע ויסע פיזית לאוסטרליה הרי שהאונברסיטאות איבדו סטודנט פוטנציאלי. אולי דוקא כאן בנישה של יצוא שירותי חינוך מקוונים יש לנו בישראל איזה יתרון שכן יש לנו את המוניטין, ברור כי התעשייה הולכת לכיוון זה, אין בעיית שפה ואין בעיית הגירה.
תעשיית יצוא שירותי החינוך באוסטרליה מחפשת את מנועי הצמיחה העתידיים שלה, עם ירידה חדה ביוקרה של לימודי מינהל עסקים בכל העולם עדין יש לאוסטרלים להציע: לימודים טכניים ברמה גבוה יחסית, הנדסה וכמובן אנגלית. מהצד השני הקרבה לאסיה והקשרים ההדוקים עם סין מבטיחים זרם כמעט אין סופי של סטודנטים המחפשים להשתלב בכלכלה הגלובלית באמצעות לימודים באונברסיטה אוסטרלית.
נתת לי הרבה חומר למחשבה. פוסט מצויין. בוגר הסבת אקדמאים.
תודה רבה! :- )