הצרכנות הפוליטית היא תחום המשיק לכלכלה ומינהל עסקים, סוציולוגיה, יחסים בין לאומיים והיסטוריה. מכיוון שלא מצאתי על תחום זה כמעט שום חומר התכנסתי לחדרי הקט עם קנקן תה, בקבוק ויסקי וקרקרים ג'ינג'ר ויצאתי עם התובנות הבאות:
- צרכנות קלאסית: המוצר במרכז – מחירו, תכונותיו, תכולתו או המפרט הטכני שלו.
- צרכנות מותגית מודרנית: הצרכן במרכז – כיצד משתנה הצרכן, תפיסתו את עצמו ותפיסת סביבתו אותו, עקב צריכת המוצר.
- צרכנות פוליטית: הקהילה במרכז – כיצד משתנה הקהילה הרלונטית עקב צריכתו או אי צריכתו של המוצר.
לצרכנות הפוליטית פנים רבות. החל מפעולות 'עשה' או פעולות 'חיביות' כגון "קנו כחול לבן" שמפעילה התאחדות העשיינים הישראלית ומסיים בפעולות 'שליליות' אל תקנו נעלי התעמלות תוצרת נייקי כי הן מיוצרות בסדנאות באינדונזיה בהם עובדים ילדים קטנים (תנועה צרכנית בסוף שנות התשעים).
המשותף לפנים השונות של הצרכנות הפוליטית הוא ההכרה של הצרכן כי לצריכת מוצר (או אי צריכתו) ישנן השפעות פוליטיות במובן זה שיש שהן השפעות החורגות מההקשר הרגיל של עסקה כלכלית (בעיקר רווח כספי מצד אחד ליצרן/ספק ותועלת שימושית לצרכן/לקוח).
אזרחים (שהם כולם גם צרכנים) מבינים את מגבלות המשחק הדמוקרטי, הם אולי גם מאוכזבים במקרה הטוב או מלגלגים במקרה הרגיל על הפוליטיקאים בארצם והם מחפשים ערוצי השפעה חדשים, אפקטיבים יותר ומהירים יותר שכן כולנו יודעים שבחירות יש רק כל ארבע שנים אולם קניות עושים כל יום, ומכיוון שבעולמנו הגלובלי מרכזי הכוח כבר מזמן בתהליך מעבר מהממשלה לסקטור הפרטי, את המדיניות אולי קובעת הממשלה אולם ביצועה הוא בידי כוחות השוק, צרכנות פוליטית היא רק עוד ביטוי לתהליכים ארוכי טווח אלו.
הקהל הבריטי אינו מרוצה ממדיניות ממשלתו במזרח התיכון – החרימו מוצרי התנחלויות ישראליות בגדה המערבית. הצרכנים האמריקאים אינם מרוצים מעמידת ממשלתם מול מדיניות סחר החוץ האגרסיבית של סין – אל תקנו מוצרים סינים.
ויש גם הפוך, הצרכנים מבינים כי מו"מ באו"ם על אמנה בין לאומית להצלת הדולפינים תארך כל כך הרבה זמן שלא ישאר אף דולפין לרפואה באוקינוסים – קנו טונה "Dolphin free".
אפשר לראות בזה מעין תמחור של כוחות השוק, אני מוכן לשלם יותר על תוצרת הארץ (כחול לבן) מישום שבעקיפין יש לי תועלת נוספת מהמוצר על פני מוצר זהה במפרטו הטכני אך זול יותר המיוצר לדוגמא בסין. התועלת הזו היא תועלת סוביקטיבית (הרגשתי האישית עקב תמיכה ברעיון או בקהילה עימה אני מזדהה – דומה לצריכה מותגית) וגם אולי תועלת אוביקטיבית שכן אם כולם סביבי יעשו כן הקהילה שלי ומדינתי יצמחו וישגשגו כלכלית.
אני כותב אולי תועלת אובייקטיבית שכן עבורי ברור לחלוטין שאם כולנו נקנה רק תוצרת הארץ רמת החיים שלנו תירד ולא תעלה. מבחינה אמפירטית הניסוי הזה כבר נערך במהלך תחילת שנות התשעים בהן נפתח המשק הישראלי לתחרות וסחר בין לאומים (במסגרת 'תוכנית החשיפה' הממשלתית) וכל האינדיקטורים הכלכליים מראים כי פתיחת המשק הייתה בסופו של תהליך טובה לאזרחים למרות שתעשיות שלמות נעלמו מהכלכלה הישראלית (בעיקר מוזכרת בהקשר זה תעשיית הטכסטיל הישראלית שעברה רובה ככולה לירדן לאזורי QIZ).