כתבה על שחיתות חמורה 'בגוף בטחוני' מתפרסמת היום בעיתון כלכליסט, שם הגוף הבטחוני אינו מצויין אולם הכתב, שכנראה יודע באיזה גוף מדובר, מציין במרכז הכתבה את הפסוק הידוע מספר משלי פרק יא, פסוק יד: "בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ".
לא, כתבי עיתון כלכליסט לא חזרו בתשובה, פסוק זה מספר משלי הוא סמלו של "המוסד" וכך אפשר אולי להבין כי אוו 'גוף בטחוני' בו אירועה פרשת השחיתות הוא אכן 'המוסד'.
באופן כללי פרשת שחיתות כזו אינה צריכה להפתיע אף אחד. במוסד (כמו גם בשב"כ, בצה"ל ובכל ארגון בטחוני אחר בישראל) עובדים אנשים, כן כן אנשים רגילים. הם אולי עברו תהליך מיון ספציפי לאיתור תכונות מסוימות, אבל בסוף זה אנשים. בעלי תכונות חיוביות ושליליות, נקודות חוזק ונקודות תורפה כפי שיודעים בוודאי גם במוסד עצמו כאשר הם מתכננים הקמת מגע עם אזרח זר.
באופן אישי אני דווקא מתאכזב מהאיפול שהוטל על הפרשה מזה שש שנים! יותר מאשר מעצם קיומה של שחיתות במוסד. אור השמש הוא הדבר הטוב ביותר שיש לציבור להציע לארגונים מסוג זה. זה גם המקום להדגיש כי ביקורת חיצונית ואחריות ציבורית לא עומדים בסתירה לסודיות הטקטית המתבקשת והברורה.
יש שחיתות ומרמה גם בגופים בטחוניים! אפשר לציין מקרים בשב"כ, באגף אבטחה של אל-על (הקשור לשב"כ) ובוודאי בצה"ל עוד מימי רמי דותן (וכנראה עוד לפני כן). זה לא צריך להפתיע אף אחד, כאמור עובדים בגופים הללו אנשים ולא גיבורי-על.
הדרך להתמודדות עם תופעות שוליות כאלו לחיזוק מעמדם של גופים חיוניים וכמעט קדושים אלו הינה דווקא פתיחות ופרסום נתונים על האירוע ובדק הבית שאחריו -ולא הסתרה. במובן זה פרשת קו 300 של השב"כ עשתה לארגון רק טוב מבחינת התנהלותו הציבורית והאמון הציבורי בו. נראה שבמקרה הספציפי יש כאן יותר שיקולי אגו ארגוני ושיווק מול העולם והציבור בישראל מאשר צורך אמיתי בסודיות ושוב חייבים להדגיש כי טיפול עומק וביקורת ציבורית אינה עומדת בניגוד לסודיות הטקטית הברורה והנדרשת.
