השבוע הוענק אות המערכה בלבנון ללוחמים ששירתו ברצועת הבטחון בין השנים 1982-2000. הכרה מאוחרת וסגירת חוב של כבוד מצד המדינה וצה"ל.
צה"ל פרסם את משמעות הצבעים באות המערכה, כחול ולבן צבעי הלאום, אדום עוז הלחימה, נפגעים ואבדות וכך הלאה, אך עבורי לבנון תהיה תמיד הבופור, משקיף על כל הגזרה המזרחית.
כיבוש ההר הארור הזה במלחמת לבנון הראשונה (1982) והביקור של בגין ושרון במבצר שעות לאחר כיבושו היה הסמל לנתק שבין ההנהגה המדינית לצבא במלחמה ההיא ('משפחת הבופור' מאת רוביק רוזנטל). מוצבי רכס עלי טאהר ('דלעת', 'גמבה') זכו בכבוד המפוקפק להיות סמלי הלחימה ברצועת הבטחון בעיקר עם ספר 'דלעת' של מתי פרידמן והסרט בופור על פי ספרו של רון לשם.
