בנימה אופטימית…

וירוס COVID 19 שייך למשפחת וירוסים מסוג קורונה, בני המשפחה הארורה הזו גורמים למחלת השפעת וגרמו למגפת ה SARS ולמחלות נוספות כמו שפעת העופות, שפעת החזירים ושאר מרעין התוקפים כולם את מערכות הנשימה.

מבט היסטורי קצר על המגפות האחרונות מראה כי הן מתפרצות בעיקר בחורף ומתפשטות ממזרח למערב. כך מתנהגות התפרצויות השפעת "הרגילות", כך היה במגפת ה SARS (התפרצה בסין בחורף 2002-2003) וכך גם במגיפה הנוכחית. בנוסף נראה כי ההתפרצות אורכת כחודשיים – שלושה וגוועות לקראת הקיץ, שוב, כך התנהגו המגיפות האחרות כולל ה SARS ונראה שכך גם התגלגלה המגיפה הנוכחית במחוז חובאיי בסין: התפרצות במהלך דצמבר 2019 וצמיחה למימדים לאומיים בינואר 2020. המגיפה הגיע לאירופה בפברואר 2020. (הסגר על מחוז חובאיי ארך מסוף ינואר לסוף מרץ).

אז, אם אכן התפרצות אופיינית של וירוס ממשפחת הקורונה היא התפרצות המתחילה בחורף ומסתיימת באביב, המתחילה באסיה ומתקדמת מערבה ואורכת כחודשים – שלושה בכל מקום בו היא פוגעת- אזי ניתן לקוות כי ההתפרצות הנוכחית תסתיים באירופה ובישראל בתחילת מאי, ובארה"ב אולי עוד שבוע-שבועיים מאוחר יותר לקראת סוף מאי.

נראה שזהו התרחיש האופטימי ולשמחתי הסביר. איני רוצה לחשוב מה יקרה אם הווירוס הארור ישרוד את הקיץ ויישאר איתנו חורף נוסף עד 2021…

ואז מה? בהנחה שהעולם יצא מההסגר במהלך חודש מאי, האם יש לצפות למיתון? לנזק כלכלי עצום? לאבטלה? לדעתי בצורה חד משמעית לא!

אם נדון ברמה המאקרו כלכלית בלבד (ללא התייחסות לסבל האנושי הרב) הרי שמלבד סקטורים ספציפיים מאד כגון הפקת אירועים, תיירות ותעופה שאולי (אולי) ייקח להם זמן רב להתאושש אם יפסידו את עונת הקיץ של 2020 עקב רתיעה פסיכולוגית של הצרכנים לטוס או להצטופף בפסטיבלים מרובי משתתפים- הרי שמרבית הסקטורים התעשייתיים ידביקו את פערי הייצור בני שלושה חודשים עד סוף השנה. יתרה מזו, הפיטורין והחל"ת שכרגע כרבע מכוח העבודה הישראלי חווה כמו חלקים גדולים מכוח העבודה העולמי, יהיו זרז לשינויים מבניים והתייעלות בחברות רבות. אין המשמעות שעובד שלא יחזור למשרתו טרם המגיפה יישאר מובטל שנים- הוא ישתלב בעבודות חדשות.

תוכניות חילוץ כלכלי עצומות בהיקפים של טריליונים הוצגו על ידי הממשלות באירופה, ארה"ב ובאסיה, ניתן לצפות שיהיה בהן אלמנט מרכזי של שיקום מערכות הבריאות במדינות רבות בעולם, בניית תשתיות וטיפול בכל מה שהמגיפה חשפה – בעיות משילות, תחבורה, פיקוח, מערכות בריאות רעועות וכו'. ההיסטוריה הכלכלית מלמדת כי תוכניות פיסקאליות רחבות גורמות לביקושים ציבוריים המניעים את הכלכלה והייצור (ע"פ התיאוריה של קיינס משנות השפל הגדול בארה"ב).

אז בגדול לטווח הארוך -אני אופטימי… 🙂 השאלה כמה נשלם עד אז

השארת תגובה