נמל המפרץ- הנמל הסיני בחיפה, היבטים גיאואסטרטגיים

סקירת ההתפתחויות בשנים האחרונות בזירה הבינלאומית מרמזת כי המערכת הפוליטית העולמית מתקדמת לעברו של עולם דו-קוטבי שהדינמיקה של הכוחות הפוליטיים שבו תהיה דומה לזו של קופת  מלחמה הקרה. קווי ההפרדה המסתמנים בין הגושים מציבים את ארה"ב ובעלות בריתה בצד אחד, מנגד את סין, רוסיה ואיראן.

בניגוד למלחמה הקרה שהייתה אידיאולוגית בבסיסה ובעלת אוריינטציה ביטחונית/צבאית, אנו יכולים לראות כי כבר כיום מרבית החיכוכים בין המעצמות הם כלכליים ומסחריים, והם מתבססים על הקשרים ומנופי ההשפעה שבין הכלכלה והטכנולוגיה ובין שליטה  פוליטית. בהקשר זה ניתן לציין את 'יוזמת החגורה והדרך' של ממשלת סין, את 'מלחמת הסחר' שבין ארה"ב וסין, את ההגבלות על רכישת טכנולוגיה והעברתה, וההגבלות ההדדיות בפעילות של חברות טכנולוגיה כגון חברת וואווי בארה"ב וחברת גוגל בסין.

הקשרים המיוחדים הקיימים בתחום המדיני והביטחוני בין ישראל וארה"ב לאורך העשורים האחרונים, ותמיכתה הבלתי מסויגת כמעט של ארה"ב במדיניותה, הם מהנכסים האסטרטגיים המשמעותיים ביותר של ישראל. מנגד, סקירת מדיניות החוץ הסינית בהקשר הישראלי, כגון דפוס הצבעותיה באו"ם והתבטאויות פומביות של מנהיגיה בהקשר למזה"ת מראה קו פרו- ערבי ופרו-איראני מובהק הנשען בעיקר על חישובים של ריאל פוליטיק, אדנים כלכליים (תלות אנרגטית) כמו גם רצון מובנה בניגוח מדיניות ארה"ב כאשר הדבר אפשרי.

מבחינה כלכלית ומסחרית סין היא כוח כלכלי משמעותי שאסור כמובן להתעלם ממנו. ישראל כמדינה קטנה ופתוחה כלכלית יוצאת נשכרת מאוד מתהליכי הגלובליזציה, וחייבת לפתח את הקשרים הכלכליים עם סין ולסחור עימה, לעודד השקעות הדדיות ויחסי מסחר לצד יחסי תרבות, חינוך ועוד. בנוסף לכך, לסין יכולות מרשימות בתחום התשתיות, ואין סיבה שישראל לא תיהנה מאספקה של שירותי בניית תשתיות טובות וזולות מצידה. אולם מצב העניינים הבינלאומי של התהוות תחרות בין המעצמות על עליונות גלובלית מחייב את ישראל במדיניות זהירה במאבקים שבין המעצמות אשר למאבקן להגמוניה.

נראה כי זהות זכיין ההפעלה של 'נמל המפרץ' החדש הנבנה בימים אלו סמוך לנמל חיפה (חברת SIPG מסין) הפכה להיות סמל למתח שבין פיתוח קשרים כלכליים בין ישראל וסין מצד אחד, אל מול היחסים המיוחדים שבין ישראל וארה"ב מצד שני.

מסמך חדש שפורסם סוקר בקצרה את הרקע ההיסטורי להקמת נמל חיפה ומיקומה האסטרטגי של העיר עוד בראיית הבריטים. בהמשך הסקירה יובא תיאור הרפורמות השונות בסקטור הנמלים בישראל שהובילו לבנייתו של נמל המפרץ. כמו כן תתואר יוזמת 'החגורה והדרך' של סין (BRI- Initiative Road & Belt) והיבטים אפשריים של מיקומו של נמל המפרץ ביוזמה זו, היבטים שייתכן שהובילו להתמודדות (וזכייתה) של חברת SIPG מסין כזכיינית להפעלת הנמל ל-25 שנה. כמו כן תנותח הביקורת השונה על קביעת החברה הסינית כמפעילת הנמל, זו הנשמעת ברמות דיון שונות (מקומית, כלכלית וביטחונית/לאומית), וינותחו ההקשרים הבינלאומיים, הציבוריים והביטחוניים של ההחלטה. המסמך מציג המלצות לקובעי המדיניות בהקשר הגאו-אסטרטגי, הפוליטי והציבורי בדבר השקעות זרות נכנסות לישראל ופיתוח סקטור הנמלים.

לחצו למסמך המלא (לינק)

בתמונה, בניית 'נמל המפרץ' בחיפה

השארת תגובה