סגירת הפער בין הפנטגון לבין גורמי חדשנות טכנולוגית

בשני העשורים האחרונים ההובלה בתחום החדשנות הטכנולוגית עברה למגזר המסחרי, בעוד המערכת הביטחונית נעשתה מורכבת מדי ויקרה מדי, איטית, צרת אופקים ושמרנית בהיבט של נטילת סיכונים כלכליים. אבל התפתחויות בזמן האחרון מבשרות על עידן חדש של יחסים בין משרד ההגנה האמריקני לבין גורמי החדשנות הטכנולוגית במגזר העסקי, לרבות חברות הזנק. כדי למצות את מלוא היתרונות של טכנולוגיות שפותחו בתחום המסחרי ולשמור על עליונות טכנולוגית מול יריבים עתידיים, על משרד ההגנה לנקוט בצעדים דחופים כדי להמשיך להתקדם בנתיב זה. במשך השנים חברות מסחריות רבות שרצו לעשות עסקים עם משרד ההגנה נמנעו מכך או שנעשו מתוסכלות באופן כרוני. לפי דוח של הקונגרס, ארבע מבין חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר בארה"ב הרוויחו כולן יחד פחות מ-400,000 דולר מחוזים עם משרד ההגנה. ובאותו זמן, חברות מסחריות טהורות פיתחו טכנולוגיות פורצות דרך כגון בינה מלאכותית, ניידות אוטונומית, ביטחון מידע והצפנה, או דימות לווייני.

בהיעדר נגישות מספקת למרכזי הטכנולוגיה המסחריים, הפנטגון נמצא בסכנה של ויתור על העליונות הטכנולוגית מול יריבים עתידיים. זאת בזמן שמדינות אחרות מיישמות תוכניות יומרניות לחדשנות במערכות הגנה יחד עם גורמים מסחריים.

נכון להיום, בעזרת הקונגרס וקהילת הון הסיכון בארה"ב, התחיל משרד ההגנה בפעילות נמרצת להידוק קשרים עם חברות מסחריות שבעבר לא עשו עסקים עם המשרד. הפעולה הראשונה לגישור הפער הייתה הקמת יחידת החדשנות הניסיונית  DIUx – Defense Innovation Unit Experimental. ליחידה זאת, שבמקור הוקמה בעמק הסיליקון, נוספו כבר שלוחות במרכזי טכנולוגיה ברחבי ארה"ב. זאת כדי לזהות טכנולוגיות המתאימות ליישומים ביטחוניים ולתמוך בהן, וגם כדי לסייע למפתחים לעשות עסקים עם משרד ההגנה. המהירות שבה יכלה ה- DIUxלסגור הסכמים על אבות-טיפוס עם חברות לא מסורתיות משכה מקורות השקעה משמעותיים נוספים. קרנות הון סיכון רבות הבחינו בהזדמנויות אלה והזרימו מיליארדי דולרים של הון פרטי כדי לתמוך בהנבטה של חברות הזנק המפתחות טכנולוגיות מפציעות "דואליות" (שימוש כפול – בטחוני ואזרחי). ומאז חודש יוני 2016, 7 חברות פורטפוליו במסגרת ה- DIUx הצליחו לגייס 720 מיליון דולר בסבבי מימון עוקבים. בנוסף לכך, הקונגרס יזם באחרונה  רפורמות שאמורות לסגור את הפער הביטחוני-טכנולוגי. לדוגמה, הקונגרס הנחה את משרד ההגנה לארגן מחדש את מנהל הרכש כדי לתת עדיפות לחדשנות טכנולוגית, ליצור מסלולים חלופיים להאצת תהליכי אימוץ ורכש של טכנולוגיות אזרחיות המתאימות ליישומים ביטחוניים, ולבצע רפורמות ברכש של מוצרים ושירותים מסחריים.

כל אלה הן התפתחויות מבורכות, אך כדי להפיק את מלוא היתרונות מהטכנולוגיות משרד ההגנה יצטרך לנהל אקו-סיסטמה חדשה של טכנולוגיות ביטחוניות אשר נתמכת במידה רבה ע"י השקעות פרטיות. זהו אתגר חדש למשרד ההגנה. המשרד יצטרך לפתח אסטרטגיה טכנולוגית מקיפה שתאפשר לו להתאים בין משאבים לעדיפויות, לארגן מחדש את מנהל הרכש וליישם צעדים רפורמטוריים נוספים, גם בהיבט של כוח אדם.

(*) הפוסט הוא תמצית מאמר שנכתב ע"י Pablo Carrillo, מי ששימש בראש מטה של הסנטור ג'ון מק'קיין וכיועץ לוועדה של הסנאט לענייני צבא ותורגם על ידי מפא"ת משרד הביטחון.

השארת תגובה