האם סין מנסה לרכוש השפעה פוליטית על ידי 'דיפלומטיה של מכולות'?

מאז שנת 2003 כחלק מגל השקעות זרות של חברות סיניות ברחבי העולם  – גל המכוון לסקטורים כלכליים שונים ולמדינות רבות – משקיעות חברות סיניות גם בנמלי ים ברחבי העולם ובמיוחד באזור האוקיאנוס ההודי והים התיכון. בהמשך יצאה ממשלת סין ביוזמה נרחבת בשם BRI המעניקה מעטפת כלכלית ופוליטית להשקעות אלו. יש לציין כי באזור האוקיאנוס ההודי והים התיכון (ותעלת סואץ המחברת אותם) עוברים כשליש מהסחר העולמי הכללי וכמעט מחצית מהסחר העולמי בנפט גולמי כך שלשליטה בתשתית הסחר באזור זה יש השפעה על הכלכלה העולמית ומכאן על מאזן הכוחות הפוליטי הגלובלי. גל ההשקעות הסיניות הוליד דיון ציבורי עז יצרים כמעט בכל מדינה שהייתה יעד להשקעות אלו, זאת לצד מחקר אקדמי ענֶף ופרסומים עיתונאיים רבים.

מחקר שפורסם במרכז חיפה למדיניות ואסטרטגיה ימית מנסה לבחון באופן שיטתי וכמותי את ההשקעות הסיניות בנמלי ים לאור התיאוריות הקיימות והמקובלות בתחומי ההשקעות הזרות הישירות (FDI). במחקר נבחנו 38 נמלי ים הנמצאים ב 23 מדינות.

התיאוריה המרכזית שכנגדה ניבחנו ההשקעות הסיניות הינה התיאוריה האקלקטית של דאנינג הכוללת שלושה מרכיבים O.L.I (O-Ownership, L-Location, I-Internationalization). כמו כן ניבחנו מספר תיאוריות נוספות כגון תיאוריות של בינאום תהליכי הייצור והשיווק (The Internationalization Theory) וכן כ'מודל אופסולה'.

התיאוריות המסורתיות שנבחנו היו בעלות יכולת הסבר גבוהה להשקעות בודדות אך לא לתופעה כולה, ממצא זה יכול לרמז על מעורבות ממשלתית סינית גדולה יותר הכוללת היבטים פוליטיים ואסטרטגיים עתידיים.

הדיון בתוצאות מדגיש את המשמעות המרכזית לרמת הניתוח של התופעה, המסקנות שונות ברמות הניתוח השונות: רמת ניתוח מאקרו (הרמה הלאומית הסינית), רמת ביניים של ניתוח (יעילות הסקטור העסקי ובעיקר סקטור הלוגיסטיקה והיצור הסיני) וכן ברמת המיקרו (הפירמה הבודדת המבצעת את ההשקעה).

נראה כי לפחות חלק מההשקעות שנבחנו מונחות על ידי שיקולים לאומיים ואסטרטגיים למרות שהן מבוצעות על ידי חברות מניות (Limited Companies), בממצאים אלו יש חיזוק לגוף הידע הנצבר וההולך וגדל בדבר השימוש על ידי סין בכלים כלכליים (כגון השקעות זרות) כמנופי השפעה פוליטיים. המסקנה התיאורטית העיקרית היא כי יש מקום להרחבת הבסיס התיאורטי העוסק בהשקעות זרות גם לפרמטרים הנוגעים במדיניות המדינה ממנה יוצאות ההשקעות (מדינת המקור).

לאור העובדה כי בישראל נבנה נמל הדרום על ידי חברה סינית וכי נמל הצפון יתופעל על ידי חברה סינית (אלו נמלי הים העיקריים של ישראל ומדובר ללא ספק בתשתית לאומית אסטרטגית) יש חשיבות גדולה עבור מקבלי ההחלטות בישראל הן בתחום מדיניות החוץ והן בתחום התחבורה הימית והספנות להבנת המדיניות והשיקולים של סין ושל חברות סיניות בתחום הנמלים.

לינק למאמר המלא: הגאות הסינית גורמים מסבירים להשקעות הסיניות בנמלי ים באוקיינוס ההודי ובים התיכון

השארת תגובה