כחלון נטו מוכר את חיפה לבעלי ההון

בחוק ההסדרים הקובע את התוכנית הכלכלית של משרד האוצר לשנת 2019 מתחבא סעיף קטן מנוסח באופן שיקרי ומקומם: טיוב הליך רישוי עסקים. לכאורה איזה יופי, הליך הרישוי של עסקים יהיה טוב יותר, פחות רגולציה… אז זהו, שלא! משרד האוצר מציג מיצג שוא ופשוט משקר לנו בפרצוף. כל הכוונה כאן הינה נטרול הלחץ הציבורי על בעלי ההון, עליה בריכוזיות ופגיעה בדמוקרטיה בישראל. באופן ספציפי יותר, כוונת החוק לנטרל את השפעת עיריית חיפה על בתי הזיקוק בעיר על ידי מניעת הנפקת רישיון עסק לבתי הזיקוק.

רקע קצר: עפ"י החלטת ממשלה מס' 2118 משנת 2014  להפחתת הנטל הרגולטורי, נדרשים משרדי הממשלה לבצע דו"ח הערכת השפעות רגולציה. תהליך זה המיועד להקלת הנטל הרגולטורי (בעיקר מהמגזר העסקי) נקרא "טיוב רגולציה" והוא כמובן נדרש מאד בהתחשב ברמות הביורוקרטיה בישראל. צמד המילים הללו "טיוב רגולציה" הפך למטבע לשון במגזר העסקי ומשרד האוצר משתמש בעובדה זו כאשר הוא מעניק כותרת דומה להצעת חוק המופיעה בחוק ההסדרים לשנת 2019, שם מופיע סעיף בשם דומה מאד: טיוב הליך רישוי העסקים, אבל הטיוב הזה שעליו מדבר משרד האוצר הוא למעשה ניטרול הרשויות המקומיות. אתם מוזמנים לקרוא את ההסבר לחוק כפי שהוא מובא כאן מאתר משרד האוצר ולראות איפה בכלל מוזכרת המילה 'טיוב' בהצעת החוק או האם מדובר במיצג שוא:

"תוקם וועדה שתקבע מהו עסק בעל חשיבות לאומית. עסקים שיוגדרו כך, יועברו מסמכות הרישוי של הרשות המקומית לסמכות משרד הפנים. זאת, בכדי להתמודד עם החשש שרשות מקומית תמנע את הקמתו של עסק בעל חשיבות לאומית באמצעות מנגנון רישוי עסקים במטרה לשמור על מנגנון המיועד למקרי קיצון בלבד, תידרש הכרזה של הממשלה על כל עסק בעל חשיבות לאומית, בכדי שרישויו יתבצע באמצעות משרד הפנים. הכרזה זו תינתן רק לאחר המלצה של צוות מנכ"לים, שיורכב ממנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד הפנים, אשר קבעו כי העסק המדובר הינו בעל חשיבות לאומית, וכן כי קיימת הצדקה בנסיבות העניין לכך שהרישוי להם יעשה על ידי משרד הפנים".

קראתם? שום טיוב ושום נעליים. מדובר נטו בהעברת סמכויות הרישוי מהמועצות המקומיות למשרד הפנים. אז למה קוראים לזה טיוב, למה מורחים את הציבור? האם זה טוב? כמובן שזה טוב, טוב לבעלי ההון! שכן זה מוריד מהם לחלוטין את הלחץ הציבורי של האוכלוסייה המתגוררת בקרבת מתקני התשתית הללו.

ההצעה להוציא את רישוי העסקים הנקראים "לאומיים" מהרשויות המקומיות ולהעביר אותם לממשלה עלתה לאחר הדיון הציבורי העז בנושא בתי הזיקוק בחיפה, דיון ששיאו היה כאשר עיריית חיפה לא האריכה את רישיון העסק לבתי הזיקוק (כלכליסט 26.12.16: בתי הזיקוק בפנייה לביהמ"ש: "עיריית חיפה לא חידשה את רישיון העסק שלנו"). אבל האם בתי הזיקוק הם מפעל לאומי או רק חברים של ביבי? סדרי גודל של 40% מתוצרתו של בתי הזיקוק בחיפה מיוצאים (ועוד לטורקיה 'ידידתנו' הגדולה). הצעת החוק משאירה את הרשויות המקומיות להתמודד עם הנזקים השליליים של בתי הזיקוק כגון זיהום אוויר, גשם חומצי, תחלואה עודפת ומיצוב שלילי של העיר (אין לזלזל בזה, זה משפיע מאד על משיכת אוכלוסייה חזקה לעיר) ומנגד הרווחים העצומים הולכים לכיסי החברה לישראל, בקיצור: ההפסדים מולאמים והרווחים מופרטים.

יש לציין כי הצעת החוק היא בניגוד לעמדת משרד הפנים עצמו שהשיק רפורמה ברוכה לטיוב אמיתי של רגולציה הכוללת (תאמינו או לא) "ביזור סמכויות לשלטון המקומי", להלן מאתר משרד הפנים:

"הרפורמה ברישוי עסקים – על מנת לזרז ולפשט את תהליך רישוי העסק, נעשו שינויים בחוק רישוי עסקים, בתקנות ובצו. עיקרי השינויים נוגעים לכתיבת מפרטי דרישות אחידים עבור כל סוג עסק ע"י נותני האישור; יצירת הליך של חוות דעת מקדמית; הקמת וועדות השגה; ביזור סמכויות לשלטון המקומי ועוד".

רק השבוע נאם כחלון בוועידת הצפון ודיבר על כך שהצפון הוזנח, שהממשלה מקצה תקציבים לטובת פיתוח הכלכלה בצפון תחת שם המותג של כחלון 'נטו צפון', הכל יפה כחלון, אבל כחיפאי אתה צריך לדעת שהבעיה הגדולה של חיפה היא בתי הזיקוק ועכשיו הקהילה המקומית מאבדת את אחרון המנופים שהיו לה על התעשיות המזהמות כאשר רישוי העסקים יבוצע על ידי משרד הפנים.

אז בואו נסכם: חיפה הפכה למאפרה של טורקיה, משרד האוצר משקר לציבור כאשר הוא מציג כותרת חוק המדברת על 'טיוב' כאשר בפועל אין בחוק שום דבר שאפילו מתקרב לזה. הרפורמה המוצעת היא בניגוד לעמדת משרד הפנים בעצמו, הציבור והרשויות המקומיות מתמודדים עם ההשלכות השליליות של מתקני התשתית בעוד שהרווחים העצומים הולכים לבעלי ההון מבלי שהם נושאים באחריות לזיהום והרשויות המקומיות מפסידות את המנופים האחרונים שיש להם על החברות המזהמות (באמצעות רישוי עסקים) – וכל זאת בעידוד הממשלה.

הממשלה יכולה באבחת חוק אחד להוריד את זיהום האוויר בחיפה ב 40% ! על ידי הטלת מס ייצוא על תזקיקי דלקים. אבל במקום זאת המשלה באבחת חוק אחד מונעת מהתושבים את זכותם הדמוקרטית להתנגד למפעלים מזהמים בעירם על ידי ניטרול הרשויות המקומיות – פשוט בושה.

הנה פירוט הכמויות המזוקקות על ידי בתי הזיקוק בחיפה המיועדות לשוק המקומי ולייצוא, היצוא עומד על ממוצע רב שנתי של כ 40% מהייצור, משמע עצירת היצוא תוריד ב 40% את הזיהום וזאת מבלי לפגוע כלל באספקת הדלקים למשק הישראלי (מתוך הדו"ח השנתי של בז"ן לשנת 2016):

 

השארת תגובה