מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק מערך החוץ וההסברה, התשע"ה-2015 של חברי הכנסת עפר שלח יעקב פרי ואיתן כבל.
במסגרת קרב המאסף של משרד החוץ בראש הממשלה, (אגב קרב אבוד מראש) ניסו הדיפלומטים לעגן את תפקיד משרדם בחוק אולם הצעת החוק שקובעת את תפקידיו של משרד החוץ, לא עברה כבר בטרומית. תפקידי משרד החוץ לפי הצעה זו הם, בין היתר, להוביל ולתאם את יישומה של מדיניות החוץ, ההסברה והדיפלומטיה הציבורית של המדינה וכן לרכז את עבודת המטה המרכזית עבור כל משא ומתן מדיני רשמי. כמו כן מוצע, שהממשלה תקבע אחת לשנה יעדים קצרי טווח וארוכי טווח למדיניות החוץ, ההסברה והדיפלומטיה. כן מוצע, כי עבודות מטה של המשרד יעברו לעיון הממשלה והערכות מצב מדיניות של השר יועברו לידי ראש הממשלה לפחות פעם בשנה.
בשנים האחרונות הופשט משרד החוץ מנכסיו, הטיפול בנושא BDS עבר למשרד לעניינים אסטרטגיים למרות שמדובר 'בדיפלומטיה ציבורית' קלאסית, נושא שנמצא באחריות מרבית משרדי החוץ בעולם. היחסים עם ארה"ב מטופלים בעיקר על ידי לשכת רוה"מ ולאחרונה עקב צמצומים הוכרז על סגירת 7 נציגויות נוספות של המשרד – מכירת חיסול כבר אמרנו? מנגד במשרד הכלכלה אגב פתחו שתי נספחויות מסחריות חדשות באפריקה.
את המהלכים מוביל מנכ"ל משרד החוץ יובל רותם, איש אמונו של ביבי שאף קיבל (אך סירב) הצעות לתפקידים בכירים בלשכתו של ביבי. למרות שיובל צמח במשרד החוץ ואף שירת כשגריר, האירועים האחרונים מציבים אותו מול העובדים.
בדברי ההסבר נכתב: "במשך שנים מערך החוץ וההסברה בישראל מתנהל באופן שאינו מוסדר ואינו מתואם בין הגופים השונים העוסקים בתחום. גבולות המנדט הנתון בידי כל אחד מהגופים הללו אינם מוגדרים באופן ברור וכך גם תחומי הממשק ביניהם והאופן שבו כל אחד מהם מתאם את פעילותו עם האחרים. מצב זה אינו מאפשר ניהול יעיל וראוי של סוגיות מדיניות-הסברתיות ראשונות במעלה וגורם למשימות לאומיות כגון שימור וביסוס הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל 'ליפול בין הכיסאות'."
ח"כ שלח: "לא מדובר בקריסה של מערך החוץ אלא בהקרסה. מדובר במעשה מכוון שתחילתו בתחילת ימיה של הממשלה הנוכחית והמשכו בדיוני התקציב שכל תכליתו היא לעקר ולסרס את מערך החוץ. זה בא לידי ביטוי בזה שאין שר החוץ, וממשיך בזה שלקחו את כל הסמכויות של משרד החוץ וחילקו אותו לשש פרוסות כמו סלאמי של כיבודים, והשאירו את משרד החוץ כעני בפתח. הממשלה הזו חילקה את תפקידיו של משרד החוץ ככיבודים פוליטיים למשרדים מיותרים. היא מקצצת בתקציבו, סוגרת נציגויות בעולם וגורמת לטובים בשירות החוץ לעזוב."
סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי השיבה: "שירות חוץ ישראלי נמדד קודם כל בהישגים ויחסי החוץ נמצאים בפריחה. אתם שוכחים שבשנים שהפרדיגמה שהצגתם לעולם ששמה במרכז את הסכסוך הישראלי פלשתיני נכשלה כישלון חרוץ. אני מכירה את האנשים המצוינים שעובדים בשירות החוץ, אבל מה הדרך הנכונה להגיש הצעה כזו? למשרד יש פרוייקט שנקרא 2025 שממפה את כל הצרכים של המשרד, עד סוף המושב הזה אמורה להתגבש הצעת חוק ממשלתית שתעסוק בכל הרכיבים שקשורים למשרד החוץ. זה בוודאי יותר יעיל מהצעה כמו שמונחת פה שלא באמת מנתחת את הצרכים של המשרד, וכל עניינה ניגוח שירות החוץ."
ואני מבקש לחזור כאן על דברים שכבר נכתבו בבלוג זה בעבר, אם נהיה כנים, משרד החוץ עשה לאורך השנים כל שהיה יכול כדי לזכות ביחס הזה והרוויח את מעמדו החדש ביושר ובכבוד. יהירות, ואטימות כלפי פנים ומול גופים ישראלים, ותרנות ורפיסות כלפי חוץ מול העולם, אלו יהיו רק חלק מהשמות לתיאור התנהלות המשרד בעשור האחרון.
מישהו הזיז את הגבינה של משרד החוץ – הזיז big time – אבל שם נרדמו כנראה בשמירה ולא הפנימו את השינויים.
עולם הדיפלומטיה השתנה מאד בדור האחרון, השגריר כבר אינו מוסר את האיגרת ממדינתו – ראשי המדינות פשוט מדברים ישירות בטלפון מעל לראשם של הדיפלומטים המקצועיים. הפתיחות הפוליטית והשינויים הטכנולוגיים שינו מאד את כללי המשחק. אבל אנחנו בארץ לא הפנמנו כנראה.
לא הבנו בזמן את השינויים בטכנולוגיה ששינתה את הכללים בתקשורת עם הציבור הרחב ברחבי העולם, לא הבאנו לידי ביטוי את ה'כוח הרך' של מדינת ישראל. לא הבנו בזמן אמת את האסטרטגיה של הפעלת NGO נגדנו ולחלופין באמצעות משרד החוץ ויצירת מכפילי כוח עם הקהילות היהודיות. לא הפנמנו את האיום של תנועת BDS למרות שהכתובת הייתה על הקיר מאז 2005, אנחנו מדברים 'הסברה' ולא 'שיווק', ובמשרד החוץ לא הפנימו את דוחות מבקר המדינה בעניין המבנה הארגוני (דוח מבקר) ועוד ועוד…
אפשר לכתוב ספר במינהל עסקים על התהליך שבו אנשים הנבחרים בקפידה באמצעות קורס צוערים יוקרתי ובשיחה אחד על אחד מתגלים כאנשי שיחה מרתקים וכמנהלים יצירתיים ומוכשרים, משנים את עורם כאשר הם נכנסים למכבש הכובש של תרבות ארגונית משתקת והופכים לאנמים חסרי יכולת ביצוע.
ישראל זקוקה לשירות חוץ מעולה, יעיל ויוזם. ישראל כמדינה קטנה, פתוחה כלכלית ופוליטית וסוחרת עם העולם תלויה במארג הגלובלי ובמשפחת העמים בלי קשר לתהליך שקיים או לא קיים מול הפלשתינאים. משרד החוץ הישראלי אינו צריך חוק יעודי, הוא צריך שינוי ארגוני מהותי שיכלול פתיחות, אסטרטגיית שיווק גלובלית, הגדרת מטרות מדידות בתוכנית לאומית, ביצירת ערך לאומי ממשי נגיש ובר יישום מהידע העצום שנצבר במשרד החוץ!