יוזמת החגורה והדרך (BRI) הינה יוזמה סינית, גיאו-פוליטית וכלכלית עצומה הכוללת מעל 60 מדינות ומימון בהיקף של מאות מילארדי דולרים. חוקרים מהאקדמיה הסינית "משווקים" יוזמה זו בין השאר כגל השלישי של הגלובליזציה המתרחש במקביל לגל הרביעי של המהפכה התעשייתית.
הגל הראשון של הגלובליזציה התרחש במאה ה 18 תחת שלטון בריטניה והיה מאופיין בגישה קולוניאליסטית מצד ההגמון, גל זה הסתיים בשנת 1914. הגל השני של הגלובליזציה התחיל בשנת 1945 עם סיום מלחמת העולם השניה והתרחש תחת ההגמוניה של המנצחת הגדולה במלחמה זו -ארה"ב. הסדר הליבראלי המערבי בהובלת ארה"ב מבוסס על רעיונות וערכים משותפים כגן זכויות הפרט וחופש כלכלי מתמוטט עם תחילת המאה ה 21 ואז מתחיל הגל השלישי של הגלובליזציה תחת ההגמוניה הסינית העולה, גל המובל על ידי קישוריות פיזית כפי שמוצגת ביוזמת BRI ולא קישוריות רעיונית כגון חופש כלכלי.
בכל גל של גלובליזציה היו קהילות שנותרו מאחור, הן בתוך המדינות לדוגמא מתח שבין עירוניים וכפריים והן בין המדינות השונות, מדינות בתוך תהליך הגלובליזציה ומדינות שמחוץ לו ואינן נהנות מפירותיו. היוזמה BRI נוגעת במדינות העניות ביותר כיום בעולם, מדינות שבמסגרת הגל השני של הגלובליזציה – הגל המערבי – נשארו מאחור ולא היו חלק מהסדר העולמי האמריקאי.
לפי גישה זו, ההשקעות ביוזמת BRI הינן לא פחות מאשר מודל חדש של גלובליזציה – גלובליזציה 3.0 – המבוססת על ההגמון האזורי (בשלב זה אזורי ולא עולמי) שהוא סין. לכאורה זהו מודל חדש של גלובליזציה המבוססת על קישוריות פיזית ולא רעיונית, אידאולוגית או ערכית.
בעוד שהגישה המערבית לגלובליזציה מבוססת כאמור על ערכים והיא מאד מכוונת ביטחון, הגישה הסינית לגלובליזציה מאד חומרנית ופיזית ומכוונת להיבטים כלכליים.
עמדה רווחת היום בעולם היא כי מדינות כגון סין, הודו, ניגריה, ברזיל מהוות עשרות אחוזים מאוכלוסיית האנושות אך אינן זוכות בפירות הראויים מתהליך הגלובליזציה המובל על ידי המערב בראשות ארה"ב. לפיכך היוזמה הסינית היא למעשה 'ייצוב מחדש המערכת הפוליטית העולמית' ו'החזרת המצב הפוליטי למצב שבו היה צריך להיות' בהיבטים הדמוגרפיים של העולם. מודל זה אינו מדבר על אינטגרציה של תשתיות וארגונים קיימים אלא הקמת מערכת גיאו-פוליטית, כלכלית ולוגיסטית חדשה. זוהי גאו- כלכלה קרי התבססות על אזור גיאוגרפי לפיתוח כלכלי ובמידה מסויימת היוזמה מזכירה את תחילת דרכו של האיחוד האירופאי.
במסגרת האינטגרציה האזורית החדשה הזו הוקם כאמור בנק אזורי לפיתוח (AIID), נוסדו פורומים פוליטיים כגון פורום מדינות BRI, פורום שנגחי (נוסד כבר ב 2001) ונראה כי קים פוטנציאל עבור יוזמה זו להפוך לכוח אינטגרציוני אזורי משמעותי.
נראה כי מבחינה פוליטית, סין משקיעה משאבים במדינות המרכזיות והגופים הפוליטיים הקרובים לגבולותיה. בהיבטים הימיים של היוזמה יש מיקוד מיוחד במדינות ASEAN ובכלל זה הקמת קרן משותפת בין סין ומדינות הארגון. בהיבטים היבשתיים של היוזמה המיקוד הסיני הינו במדינות מרכז אסיה (מדינות ה 'סטאן') ומזרח אירופה. בהקשר זה קיים פוטנציאל חיכוך מסויים בין סין לרוסיה הרואה באזורים אלו שטחי חסות רוסים עוד מימי הצאר והאימפריה הסובייטית.
בתמונה, מפגש BRI שהתקיים בסין במאי 2017 בהשתתפות 1,500 ראשי מדינות, שרי חוץ וראשי ארגונים בין לאומיים, מפגן כוח סינית של הובלה עולמית.
