חשיבות האזור הארקטי גברה במידה משמעותית בעשור האחרון, בייחוד בשל השינויים הגיאולוגיים באזור זה לנוכח התחממות כדור הארץ. על פי הערכות שונות, הקרחונים הנמסים יוצרים סיכונים משמעותיים עבור מדינות וערי חוף ,אך גם הזדמנויות ואפשרויות אסטרטגיות כמו דרכי מסחר חדשות ונגישות למשאבי נפט וגז, כך אומר עומר דוסטרי (*) מהמכון למחקרי בטחון לאומי.
בעיני מוסקבה יש לאזור הארקטי חשיבות אסטרטגית רבה, הנובעת מיתרונות מדיניים חשובים בתחומי הכלכלה, הדיפלומטיה והביטחון הגלומים באזור. בהתאם לכך יש לרוסיה אינטרסים צבאיים באזור זה, הבאים לידי ביטוי בהקמת נכסים אסטרטגיים באזור, הפעלתם, תחזוקתם ושדרוגם. רוסיה טוענת כי היא מגבירה את נוכחותה הצבאית באזור הארקטי במטרה להגן על הכנסות ואינטרסים כלכליים .ואולם, חוקרים ומנהיגי ציבור שונים מטילים ספק בטענות אלה ורואים בהתנהלות מוסקבה חלק אינטגרלי מהאסטרטגיה הרוסית הכללית של העלאת רף התוקפנות כלפי המערב, לצד המלחמה בגיאורגיה, כיבוש חצי־האי קרים והמעורבות הרוסית במזרח אוקראינה ובסוריה.
מעל מחצית משטח החוף הארקטי ו־40 אחוזים מהאדמות מעבר למעגל הארקטי נכללים בתחומי רוסיה, ואוכלוסייתה מהווה 42 אחוזים מכלל האוכלוסייה באזור. תחושת השייכות הרוסית בשל מיקומה הגיאוגרפי של רוסיה והמיצוב הגיאו־פוליטי של האזור בכלל הובילו את רוסיה לראות במקום זה אזור אסטרטגי ובעל חשיבות לאומית רבה.
לפי האסטרטגיה הרוסית עבור האזור הארקטי משנת 2008, רוסיה מעוניינת "לשמר את תפקידה כמעצמה ארקטית מובילה". מתוך כך יש לה מספר אינטרסים לאומיים רב־ממדיים באזור זה. שאיפותיה של רוסיה באזור הארקטי מתמקדות בתחומי הריבונות המדינית הלאומית, הכלכלה והצבא, והן מבוססות בעיקר על מספר מסמכים אסטרטגיים שחיבר הממשל הרוסי.
האזור הארקטי הרוסי קיבל מקום מיוחד באסטרטגיית הביטחון הרוסית. מאז שנות ה־50 של המאה ה־20 פעלו באזור תעשיות ותשתיות הקשורות להרתעה הגרעינית הרוסית, בעיקר עבור המתקנים בחצי־האי קולה. בנוסף, האזור הארקטי הרוסי מבטיח גישה לאוקיינוס האטלנטי ועל כן הוא חיוני לצי הרוסי, שזקוק לו על מנת לבצע משימות בינלאומיות. זאת במיוחד מאז שרוסיה איבדה — כתוצאה מהתפרקות ברית־המועצות — מספר נמלים בים הבלטי (פלדיסקי באסטוניה) ובים השחור, אף על פי שכבר הספיקה להחזיר לעצמה שליטה בים השחור (סבסטופול) לאחר כיבוש חצי־האי קרים.
התכווצות הקוטב הצפוני והתמוססות הקרח באזור הארקטי מאפשרות לרוסיה להשיג נתיבי תחבורה ימיים חדשים. נתיב הים הצפוני והנתיב המערבי יעניקו לרוסיה את ההזדמנות לשלוט על הדרך הקצרה ביותר בין צפון אמריקה ,אירופה ואסיה. בנוסף לשימוש בנתיבי שיט חדשים להנגשה ולקיצור דרכים לאזורים בעלי חשיבות אסטרטגית באזור ובעולם, רוסיה מתכוונת להשתמש בנתיבי השיט החדשים לצרכים פנים־מדינתיים, בדמות חיבור וקירוב בין החלקים הגיאוגרפיים המזרחיים והמערביים של הפדרציה. עוד הודיעה רוסיה כי בכוונתה לתכנן נתיב אווירי באזור. ואכן, באפריל 2000 נשא נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, נאום מעל סיפונה של שוברת קרח במורמנסק ואמר כי רוסיה זקוקה ל"מדיניות שיט לאומית", וכי שטחי הצפון הם עתודות המשאבים של רוסיה, ועל כן הם "גורם חשוב בהבטחת ביטחון המדינה."
מעל הכול, החשיבות האסטרטגית של האזור הארקטי עבור רוסיה נובעת מהבסיסים הימיים הגרעיניים שמוצבים באזור. ההרתעה הגרעינית של רוסיה נותרה עדיין יסוד משמעותי במדיניות הביטחון שלה, אך היא גם מהווה סמל למעמדה של רוסיה כמעצמה גדולה.
רוסיה רואה את חופיה הארקטיים כמקור בעל חשיבות עבור משאבים טבעיים, נתיב מסחר פוטנציאלי נרחב ,אזור דיג משמעותי ומחולל עתידי של הגדלת הכנסות באמצעים שונים: הן בדרך ישירה של מיצוי נפט ושאר משאבים, הן מהכנסות מיסוי הנובעות מדמי מעבר של תחבורה ימית בנתיב הים הצפוני וכן מהספקת תשתיות ושירותים לאורך הנתיב.
על פי הערכות של סוכנות 'הסקר הגיאולוגי של ארצות־הברית', האזור הארקטי אוצר בחובו מצבורי גז השווים ל־412 מיליארדי חביות. מדובר ב־22 אחוזים מהגז והנפט שטרם נוצלו בעולם. בנוסף לנפט וגז, יש באזור הארקטי מאגר משמעותי של מתכות ואבנים יקרות כמו זהב, כסף, נחושת, ברזל, עופרת, מגנזיום, ניקל ,פלטינה ויהלומים.
בעוד הקרח באזור הארקטי במגמת נסיגה, השאיפות הכלכליות של רוסיה נשענות יותר ויותר על המשאבים המינרליים ועל משאבי הטבע של אזור זה. כבר כיום נהנית רוסיה מיתרונות כלכליים באזור הארקטי, כאשר כ־20 אחוזים מהתוצר הגולמי המקומי והיצוא שלה נוצרים מצפון למעגל הארקטי.
באזור הארקטי הרוסי מופקים כיום מרבית משאבי הגז ( 95 אחוזים) והנפט (70 אחוזים). גיאולוגים רוסים חשפו כ־200 מצבורי גז ונפט באזור הארקטי הרוסי .מצבורים גדולים הממוקמים בים בארנץ ובים קארה מיועדים לפיתוח בעתיד. לצד זאת, באזור הארקטי הרוסי מתבצעים כיום 99 אחוזים מהפקת היהלומים בכלל הפדרציה הרוסית ,98 אחוזים מהפקת הפלטינה, מעל 80 אחוזים מהפקת הניקל ו־90 אחוזים מהפקת המגנזיום.
האזור הארקטי הוא יסוד משמעותי בהערכה מחדש של זהותה הלאומית של רוסיה וגאוותה, ושל תפקידה המוביל בעולם. מאז המאה ה־15 הייתה רוסיה שחקנית פעילה באזור הארקטי. התחרות הנוכחית בינה לבין מדינות החוף האחרות באזור זה היא למעשה חידוש של העבר. במשך רוב שנותיה של רוסיה כמדינה, ובייחוד במאה ה־20, היה לאזור הארקטי חלק משמעותי במדיניות ובזהות הלאומית שלה.
השטחים הארקטיים מהווים 25 אחוזים מאדמות רוסיה, אצורים בתוכם חלקים גדולים ולא־פרופורציונליים ממשאבי הטבע של המדינה והייתה להם חשיבות אסטרטגית במהלך המלחמה הקרה, כאשר המרחב הארקטי היה הנקודה הקרובה ביותר בין ברית־המועצות לארצות־הברית.
בתרבות הרוסית תופס האזור הארקטי חלק נכבד. חוקרי קוטב רוסים — במיוחד חוקרים סובייטים פורצי דרך משנות ה־30 של המאה ה־20 שהובילו את המחקר באזור זה — זוכים לכבוד רב ולתהילה בציבור הרוסי, שלא כמו במדינות אחרות בעולם. מאז המאה ה־17 יצאו חוקרים רוסים לנווט בחופים הצפוניים של ארצם .המשלחת הרוסית הצפונית בתחילת המאה ה־18 הייתה בזמנה אחת המשלחות המדעיות הגדולות בהיקפה ובגודלה בעולם.
לקריאה נוספת: צוללת ננסית ודגל של טיטניום
(*) עומר דוסטרי הוא עיתונאי וחוקר בתחום האסטרטגיה והביטחון הלאומי. הוא מחזיק בתואר מוסמך התכנית לדיפלומטיה מאוניברסיטת תל־אביב
בתמונה: דגל רוסיה עשוי טיטניום שהוצב על ידי צוללת רוסית על קרקעית הים בקוטב הצפוני