בלשון נקייה וחותכת אומרת היום נגידת בנק ישראל באופן גלוי וחד משמעי כי שער החליפין של השקל הוא בייסוף חריג לעומת מטבעות מרכזיים אחרים בעולם והדבר מביא לפגיעה אנושה ובלתי חוזרת בתעשייה בעוד שבנקים מרכזיים אחרים בעולם פועלים לטובת הייצוא של חברות במדינתן. אז השאלה מתי יגיע הפיחות המיוחל על ידי התעשיינים והייצואנים בשער השקל? לאור המשבר בבריטניה כנראה עוד חודשים רבים.
אז איך זה נשמע בשפת הבנקאות? זה מתחיל בהודאה שיש בעיה בשער החליפין:
"הירידה ביצוא משקפת, בחלקה ככל הנראה, התפתחויות ייחודיות, חלקן זמניות, במספר ענפים אשר משקלם ביצוא הישראלי גבוה, ואין לה השפעה מיידית על התעסוקה. אולם, היא התרחשה לאחר מספר שנים של קיפאון ביצוא, ולא ניתן להתעלם מהקושי שבו שרוי מגזר היצוא לאור צמיחה נמוכה יחסית של הסחר העולמי וייסוף אפקטיבי מצטבר…."
ממשיך בתחזית שהמצב עוד יהיה יותר גרוע:
"עוד לפני שנודעו התוצאות בבריטניה, ובמידה מסויימת כתוצאה מאי הוודאות שהייתה לגביהן, נמשכה בכלכלה העולמית ההתמתנות לה אנו עדים מזה זמן, בדגש על המשקים המתעוררים, תוך ירידה מתמשכת בקצב הצמיחה של הסחר העולמי. כמו בישראל, גם בחלק גדול מהמדינות בעולם הצמיחה נובעת בעיקר ממגזר השירותים, בעוד התעשייה סובלת מקיפאון. הגופים הבינלאומיים המשיכו להעריך שהסיכונים לצמיחה נוטים כלפי מטה. נצטרך לעקוב ולראות באיזו מידה התחזיות לטווח הקצר יתעדכנו בעקבות התוצאות בבריטניה…"
ומסיימת בהודאה קרה ומצמררת כי בנק ישראל אינו פועל מספיק בהשוואה למדינות אחרות בעולם בהגנה על הייצוא הישראלי שצפוי להיפגע ללא יכולת התאוששות (ההדגשות שלי ואינן במקור):
"ברבעון האחרון, וגם בהסתכלות ארוכה יותר, מגמת הייסוף בשער החליפין האפקטיבי נבלמה…. המשמעות היא ששער החליפין התייצב ברמה שעל פי מודלים שונים מהווה ייסוף יתר ביחס לשער החליפין של שיווי משקל, מה שבא לידי ביטוי בהתפתחויות שאנו רואים ביצוא ובתעשיה לאורך זמן… חשוב לזכור שמרבית הבנקים המרכזיים בעולם נוקטים במדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה שפועלת, בין היתר, להחליש את המטבעות שלהם, וצעדים אלו יוצרים עיוותים במערך שערי החליפין העולמיים. מצב זה עלול להביא לכך שהרווחיות של מפעלים רבים בישראל תישחק במידה שלא תאפשר להם לשרוד את התקופה הזו, ומנגד, כאשר שווקי המט"ח ישובו לשיווי משקל, סביר שמפעלים אלו לא יפתחו מחדש…."