פתיחת חסמי יבוא אולי תוזיל מחירים אך גם תחשוף את הציבור לסכנות

foodהייבוא לארץ עובר בשנים האחרונות מהפכה, שינוי אסטרטגי מהותי האמור להוזיל את יוקר המחיה (או לפחות למנוע את עלייתו). לשינוי הזה יש פנים רבות, בתחום המזון לדוגמא, הוא ידוע יותר בשם 'רפורמת הקורנפלקס' אבל בסה"כ מדובר באותו הכיוון: פישוט תהליכי הייבוא לישראל על מנת ליצור תחרות ובסופה הוזלת מחירים לצרכן. מה זאת אומרת 'פישוט תהליכים' ? ובכן באופן רשמי זה מוגדר כ"…בבסיסן של הרפורמות עומדות הקלות משמעותיות בבדיקות היבוא של מוצרים לישראל והעברת האחריות על טיבן ליבואנים, תוך מעבר להצהרה של היבואנים והגברת האכיפה של הרגולטורים בשווקים עצמם, תוך כדי ניהול סיכונים מושכל" (אנחנו עוד נגיע לשורה הזו של 'ניהול סיכונים מושכל').

נתחיל עם החדשות הטובות:

הערכת משרדי המשלה שהוצגה  בכנס port2port שנערך היום היא כי: "עלות חסמי היבוא למשק ולצרכנים הישראלים מגיעה למאות מיליוני שקלים בשנה וטיפול שורשי ומתמיד בה יכול להביא להשפעה ממשית ומשמעותית על יוקר המחיה" לפי הנתונים, בעקבות הרפורמה במוצרי תעבורה לדוגמא, ההליכים הביורוקרטיים הכרוכים בקבלת אישורים ורישיונות ליבוא פחתו בשנה האחרונה ב- 45% והזמן לקבלתם הצטמצם ב- 70%. רפורמות נוספות צפויות להשפיע גם על עלויות היבוא  של מוצרי תקשורת אלחוטיים שערכם נאמד בכ- 13 מיליארד ₪, תמרוקים, הנמכרים בשוק המקומי בהיקף של כ- 8 מיליארד ₪ בשנה, ומוצרי חשמל שערכם נאמד בכ- 6 מיליארד ₪ בשנה.
משרד הכלכלה פעל והביא בשנים האחרונות להסרת רשמיות יותר מ- 60 תקנים ששימשו חסמי סחר ביבוא לישראל ובמקביל מנע תקנים חדשים הכוללים הטיות מן התקינה הבינלאומית ועלולים להוות חסמי סחר. בנוסף, בוטלה חובת הבדיקה של יותר מ- 270 דרישות ייחודיות בתקנים רשמיים, אשר הועברו למסלול תצהירי היבואנים. כיום פועל המשרד לבחינת פתיחת ענף בדיקות התקינה לתחרות, זאת מאחר וכיום, כל בדיקות התקן למוצרים מיובאים מבוצעות רק על ידי מכון התקנים.
אין ספק כי מדובר בשינויי מהותי (וחיובי מאד) במדיניות היבוא של מדינת ישראל, לו השפעה צפויה ומשמעותית על מחירי מוצרי היבוא, התחרות בשווקים ויוקר המחיה.

ההקלות בדרישות מיוחדות יכולות לעתים להיות פשוטות מאד כגון הקלות בדרישות לגבי התווית של המוצר או למידות שבו הוא משווק (כגון גלונים במקום ליטרים), אולם לעתים מדובר גם על הקלות בבדיקות שהן עקרוניות יותר לבריאותנו, וזה מביא אותנו לחדשות הפחות טובות.

ובכן… אנו עומדים לסמוך על הצהרות היבואנים עצמם לגבי עמידתם בתקנים ופחות על בדיקות מעבדה אובייקטיביות. לדעתי האישית, בעולם שבו חברת פולסוואגן, מהחברות הגדולות והמוערכות בעולם, מזייפת מסמכים ומשקרת ביודעין לרשויות התקינה בארה"ב (מה שידוע כ'פרשת דיזלגייט') קצת קשה להאמין שיבואן מזון קטן משוק לוינסקי בדרום תל אביב יקפיד על התקן הישראלי לאיכות המזון במכולת השימורים שהוא מייבא פעם בשנה מספק סיני עלום.

לפני הרפורמה, יבואן כזה היה צריך לעבור מסלול ארוך ויקר של אישורים, כגון העברת מוצר מאותו קו יצור ומאותה אצווה לבדיקה מראש במעבדה מוכרת ומוסמכת על ידי משרד הבריאות ומכון התקנים, אישור מרשויות מדינת המקור על איכות המפעל ובמקרה שאין אישור כזה מדובר לעיתים על מימון בדיקה כזו. כמובן שכל זה עולה כסף, זמן, ידע בביורוקרטיה הישראלית וכך ככל שסף הכניסה לתחום הייבוא הולך וגבה עולים גם המחירים של הסחורות המיובאות.

החסמים הללו עקרוניים במיוחד בתחום המזון, וזאת מכיוון שהיבואנים הגדולים של מזון לישראל הם גם בדרך כלל היצרנים הגדולים. חברות הענק כגון תנובה ושטראוס הן גם יבואניות המזון הגדולות במשק, כך שהיבוא כיום אינו מהווה תחרות אמיתית ליצרני המזון המקומיים.

לכן לאחר פישוט התהליכים מגיע שלב לא נעים אך הכרחי – אכיפה. העברת האחריות ליבואנים ללא הכבדת האכיפה יכולה להיות מסוכנת לציבור וכאן נכנס לתמונה שומר הסף של מדינת ישראל- המכס שכבר מזמן אינו גוף פיננסי לגביית כספים אלא גוף אכיפה האחראי על מניעת הברחות ארצה של סמים, נשק, חומרים מסוכנים, וכן… הוא גם אחראי לבדוק שהסחורות הנכנסות ארצה עומדות בתקנים המחייבים.

משרד הכלכלה מכיר בזאת כאשר הוא אומר "ניהול סיכונים מושכל". יש סיכון מסוים ברפורמה הזו – סיכון אמיתי לבריאות הציבור – ויש צורך באכיפה משמעותית מאד! ולצידה ענישה מרתיעה ופומבית על מנת שהרפורמה המבורכת הזו תצליח.

השארת תגובה