מה גורם לירידה הדרסטית בייצוא הישראלי?

israel_export_importבשלוש השנים האחרונות, מאז שנת 2013, אנו עדים לירידה בייצוא הישראלי של סחורות ומשנת 2015 גם לירידה ביצוא של שירותים. יצוא הסחורות עמד בשנת 2014 על כ 58 מיליארד דולר ארה"ב (במונחי דולר שוטפים) וירד לכדי 53 מיליארד דולר בשנת 2015.
מדובר בירידה חדה בת כ 5 מיליארד דולר בייצוא הישראלי המהווה ירידה של כ 7.5% בייצוא. נתוני החודשים הראשונים של שנת 2016 מראים כי מגמה זו נמשכת ואף מחריפה.

מה גורם לירידה הדרסטית בייצוא הישראלי והאם זה משפיע על הפעילות הראלית במשק? מדובר במספר סיבות, מעין סערה מושלמת -ושלילית- המתחוללת בסחר החוץ של ישראל שעוצמתה מוכפלת עקב סיבות מבניות בכלכלה הישראלית בעיקר ריכוזיות הייצוא ופריון נמוך.

מגמות ותנודות בגורמים הקשורים לשווקי הסחורות הגלובלי

נפט ותזקיקי נפט: ירידה חדה בת כ 65% במחירי הנפט והאנרגיה העולמיים בשנתיים האחרונות. מחיר חבית נפט בינואר 2014 עמד על 107.5 דולר לחבית. מחיר חבית נפט בדצמבר 2015 עמד על 7 דולר לחבית ירידה דרסטית זו  משפיעה על פדיון היצוא של החברות בענף (יצוא תזקיקי נפט).

ישראל היא מעצמה אזורית בתחום ייצוא תזקיקי נפט (חדשות רעות מאד לתושבי מפרץ חיפה) וייצוא תזקיקי נפט מהווה חלק משמעותי מהייצוא הישראלי. אם זאת ירידת המחירים לא הקטינה את פעילות הזיקוק הריאלית (העומדת על כמה עשרות מליון טון תזקיקים) ולמעשה אף הגדילה את רווח בתי הזיקוק.

ירידת מחירי סחורות: ירידה עולמית במחירי הסחורות (commodity) ענפי הייצוא של כימיקלים ודשנים מהווים נתח משמעותי מכלל הייצוא ולכן פדיון היצוא הישראלי בענפים אלו הושפע מכך.

השפעת מגמות אלו בשווקים הגלובליים על הייצוא הישראלי מוכפלת עקב המבנה הריכוזי של הייצוא. בתי הזיקוק פז באשדוד וחיפה יחד עם קבוצת כימיקלים לישראל, מפעלי ים המלח, גדיב ותרכובות ברום מהווים יחד להערכתי עשרות אחוזים מהיצוא הישראלי וכאשר אחת מחברות ענק אלו מתעטשת עקב ירידת מחירי הסחורות בעולם – כל המשק הישראלי רועד.

אבל אל דאגה, התנודות במחירי הסחורות הן מחזוריות ובעוד שנתיים שלוש תתהפך המגמה- זיהום האוויר הנוצר מזיקוק הנפט נשאר בכל מקרה יציב :- (

מגמות שליליות בשווקים סקטוריאליים

יהלומים: מינהל יהלומים אבני חן ותכשיטים במשרד הכלכלה והתעשייה מצוין כי שנת 2015 אופיינה כשנת משבר עולמי  בענף היהלומים על רקע ירידה בביקושים בארה"ב ובסין ואנומליה ברמות המחירים עקב האמרת מחירי יהלומי הגלם וירידה במחירי היהלומים המלוטשים. מגמות אלו השפיעו על היצוא הישראלי בענף.

הייצוא החקלאי: מסיבות לוגיסטיות והיסטוריות, שווקי היעד של היצוא החקלאי הישראלי הן אירופה ורוסיה. עקב האירועים באוקראינה (חצי האי קרים) רוסיה הטילה איסור על יבוא מהאיחוד האירופי שגרם להצפת השוק האירופאי בסחורה מקומית שבאופן רגיל הייתה מיוצאת מהאיחוד לרוסיה. בנוסף צניחת שע"ח של הרובל תרמה לירידת היקפי היצוא החקלאי לרוסיה.

מגמות בשווקים הגלובליים

היצוא הישראלי עדיין מכוון לכלכלות המפותחות (למרות העליה בייצוא לכלכלות מתעוררות). ניתן לומר כי מרבית הכלכלות המערביות לא התאוששו מהמשבר הפיננסי העולמי בשנת 2009 וכי משבר החובות עדין מעיק באופן מיוחד על כלכלת האיחוד האירופאי ולכן הדשדוש הכלכלי במדינות המערב ובעיקר באירופה משפיע על הביקוש במדינות אלו לייצוא הישראלי.

ארגון הסחר העולמי עדכן כלפי מטה את הערכות הגידול בסחר העולמי לכדי גידול בסך הסחר העולמי של 2.8% בשנת 2016, זוהי צמיחה חיובית אומנם אולם יש לזכור כי חלק גדול מגידול זה מקורו בשווקים המתעוררים והשינוי בסחר החוץ של המדינות המפותחות צפוי להיות נמוך בהרבה.

כמובן שקיימת גם השפעת שער החליפין, בעיקר הייסוף של השקל מול היורו. הסחר עם אירופה מתקיים ברובו המטבע היורו. אירופה היא שותפת הסחר המרכזית של ישראל (מעל 40% מהייצוא מופנה לאיחוד האירופאי) וכמובן שלייסוף מטבע מול שוק כה משמעותי יש השפעה. אם זאת יש לציין כי מול הדור היה פיחות בשנתיים האחרונות ועדיין הייצוא לארה"ב יורד – אם כי בשיעורים נמוכים יותר.

 

 

תגובה אחת

  1. אלעד הגב

    בקיצור, לא נראה כי העתיד הקרוב צופן בחובו שיפור אלא להיפך…

השארת תגובה