המינהל לסחר חוץ במשרד הכלכלה פרסם את הדו"ח השנתי של הייצוא הישראלי לשנת 2015. הנתונים אינם מעודדים, שנת 2015 הסתיימה בסימן שלילי בכל מדדי היצוא והיבוא של סחר החוץ הישראלי. נקודת אור מסוימת מהווה העובדה כי נרשם גם השנה שיפור ניכר נוסף במאזן המסחרי וזאת כהמשך המגמה שהחלה בשנת 2013, לפיה הגירעון המסחרי בסחורות הולך ומצטמצם.
אוהד כהן, מנהל המינהל לסחר חוץ מסר כי במהלך שנת 2015 חוזק בצורה משמעותית מערך כלי הסיוע של המינהל והוא כולל כיום 4 קרנות סיוע לתעשייה. קרנות אלו תמכו בשנת 2015 ב 140 חברות בהיקף של כ 55.5 מליון ש"ח.
עוד מסר כהן כי במסגרת מדיניות גיוון יעדי הייצוא יפתחו נספחויות מסחריות נוספות בשווקים המתעוררים וכי משרד הכלכלה יפתח נציגויות בפרו, בצ'ילה ובניירובי וכן תעובה הפעילות ביפן, סין והודו. כמו כן מסר כי מינהל סחר חוץ נמצא במו"מ על הסכם סחר חופשי עם וייטנאם, אוקראינה, פנמה, הודו ואיחוד המכסים של רוסיה, בלרוס, קזחסטן וארמניה.
אהוד גונן, כלכלן המינהל לסחר חוץ מעריך כי קצב הצמיחה של המשק כולו ב-2016 צפוי לגדול בהשוואה לקצב ב-2015, וזאת בהובלת שיפור ביצוא, עוד מעריך גונן כי חולשתו של היצוא ב-2015 נבעה בחלקה מגורמים זמניים כגון חולשת מטבע היורו ובעיות פוליטיות וכלכליות בחלק מיעד הייצוא הישראלי כגון הייצוא החקלאי לרוסיה.
במינהל לסחר חוץ מעריכים כי היצוא יתאושש ב-2016 ויגדל בשיעור דומה לשיעור הגידול הצפוי ביבוא למדינות ה-OECD.
במבט ארוך יותר – 2017 צפויה על פי תחזיות הגופים הבין לאומיים המובילים, האצה בקצב הגידול של הסחר העולמי, וזו תתמוך בשיפור ביצוא הישראלי.
דו"ח המינהל לסחר חוץ סוקר השנה מספר נושאים מרכזיים ביצוא הישראלי
יעדי היצוא הישראלי: לאחר מספר שנים בהן התפלגות היצוא הישראלי בין גושי הסחר השונים נשארה יחסית קבועה, בשנת 2015 נרשמו בה שינויים משמעותיים. חלקו של היצוא לאיחוד האירופי ירד בצורה חדה (מ 32% בשנת 2014 לפחות מ-29% בשנת 2015). במקביל, נרשמה עליה משמעותית בחלקו של היצוא לאסיה, אשר ב-2015 היווה כרבע מסך היצוא הישראלי (לעומת כ-20% בלבד בשנת 2014), ולראשונה עבר הייצוא הישראלי לאסיה את היצוא לארה"ב.
שלוש המדינות הבולטות ביותר מבחינת נתח היצוא אליהן ב-2015 הן ארה"ב (23.8%), בריטניה (7.8%) וסין (6.7%). שתי הראשונות היו המובילות גם בשנת 2014, והיצוא אליהן ב-2015 גדל עוד יותר (ב-4.7% ו-3.1%, בהתאמה). סין, שבשנת 2014 הייתה מדינת היעד הרביעית בגודל היצוא אליה, עקפה את טורקיה שהידרדרה למיקום השישי בדירוג מדינות היעד מבחינת היקפי היצוא.
הייצוא הישראלי לאירופה: שנת 2015 התאפיינה בירידה בולטת במיוחד בייצוא הישראלי למדינות אירופה. חלק משמעותי מירידה זו הינו עקב ירידה בתחום הייצוא החקלאי ליבשת. בבחינת היצוא החקלאי לכל אירופה בולטת הירידה ביצוא החקלאי לרוסיה המהווה חלק משמעותי מיצוא החקלאות הכולל של ישראל. בשנת 2015 היקף היצוא החקלאי למדינה זו עמד על כ-240 מיליון דולר (כ-17.7% מסך היצוא החקלאי הישראלי), ירידה של כ-25% (כ-84 מיליון דולר) לעומת שנת 2014.
אחת הסיבות המרכזיות לירידה בהיקפי היצוא החקלאי למדינות האיחוד האירופי היא הצפת השוק האירופאי בסחורה חקלאית מקומית שבאופן רגיל הייתה מיוצאת מהאיחוד לרוסיה, שכן רוסיה הטילה איסור על יבוא מהאיחוד האירופי. סיבה נוספת היא שבמהלך 2015 הייתה ירידה חדה בערך האירו מול הדולר, דבר אשר השפיע באופן שלילי על כל היקף היצוא לאירופה. בנוסף, צניחת הרובל תרמה לירידת היקפי היצוא החקלאי לרוסיה.
הרכב הייצוא: היצוא של תעשיות הטכנולוגיה העילית עלה השנה בכ-13.7% בעוד שהיצוא של תעשיות הטכנולוגיה המסורתית, טכנולוגיה מעורבת-מסורתית וטכנולוגיה מעורבת-עילית ירד במהלך השנה בצורה ניכרת.
העלייה ביצוא בתעשיות הטכנולוגיה העילית נובעת בעיקר מגידול ביצוא מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי (של כ-11%), ענף זה מהווה כ-28% מכלל היצוא התעשייתי הישראלי. בנוסף, נרשמו השנה עליות ביצוא התרופות וכן ביצוא כלי טיס.
מקור הירידה הגדולה ביצוא תעשיות הטכנולוגיה המעורבת – עילית הוא בעיקר קיטון משמעותי ביצוא הכימיקליים ומוצריהם (27.2%-), אשר מהווה כ-18% מסך היצוא התעשייתי הישראלי. הירידה השנתית בתעשיות הטכנולוגיה המעורבת – מסורתית נבעה מצמצום היקפי היצוא בכל הענפים בעוצמה זו, ובעיקר ירידה ביצוא המתכות ומוצריהם ויצוא מוצרי גומי ופלסטיק (11.3%- ו 7.8%-, בהתאמה). בתעשיות הטכנולוגיה המסורתיות בולטת הירידה ביצוא מוצרי מזון, משקאות וטבק (10.7%-).
ריכוזיות הייצוא: היצוא הישראלי מאופיין בריכוזיות גבוהה – בעוד קבוצה מצומצמת מאד של יצואנים גדולים אחראית לנתח משמעותי מסך היצוא, קבוצה גדולה של יצואנים קטנים אחראית לנתח מינורי בלבד מהיצוא הישראלי. על פי נתוני המינהל לסחר חוץ 66 יצואנים בלבד אחראיים על שני שלישים של הייצוא הישראלי.
ייצוא שירותים: חלקו של יצוא השירותים מתוך סך היצוא הישראלי עולה בהתמדה בשנים האחרונות, כאשר קפיצה משמעותית בנתחו חלה בשנים 2010-2012. בשנת 2015, על אף שגם יצוא השירותים קטן, עלה חלקו בסך היצוא וזאת בשל העובדה שיצוא הסחורות ירד בשיעור משמעותי יותר.
הסכמי סחר חופשי: הסכמי אזור סחר חופשי קובעים פטור מתשלום מכס בסחר שבטובין בין המדינות החתומות, מקלים על מכשולי סחר ועוד. נכון לשנת 2015, ישראל חתומה על שמונה הסכמי אזור סחר חופשי, המכסים את המסחר עם כ-40 מדינות. בנוסף, מקודמים בימים אלה עוד 6 הסכמי אזור סחר חופשי, מול 9 מדינות נוספות.
כאשר בוחנים את היקפי היצוא למדינות הנוספות, עימן צפוי להיחתם בעתיד הסכמי אס"ח, עולה כי היצוא אליהן בשנת 2015 היווה 15.4% נוספים מתוך היצוא הישראלי הכולל בשנה זו (ללא יהלומים).
לדו"ח המלא ליחצו כאן: דו"ח חיצוני מינהל סחר חוץ – שנת 2015