כנראה שהשמש האילתית הוציאה את האמת מהנהלת בנק ישראל. בכנס פיננסי של המשקיעים המוסדיים בישראל שנערך בעיר הדרומית, מודה סגן נגידת בנק ישראל ש"כל שהעסקים בישראל קטנים יותר, כך הריבית שהם משלמים גבוהה יותר". וגם מתאר בשפה ציורית כמעט את הסיבות: "ישנן סיבות טובות להניח שחלק מהתמחור משקף כוח שוק של המלווים", רוצים תרגום בגוף הסרט למשפט האחרון הזה? זה הולך בערך ככה: מכיוון שאתה עסק קטן ואין לך כוח מיקח מול הבנקים, מכפילים לך את הריבית על המימון שהם נותנים לך וגם זה אחרי שגרמו לך לשים את הדירה כבטחונות, ואם אתה עסק גדול אז הריבית שתשלם היא חצי מזו שישלם עסק קטן והביטחונות בין כה רשומים על החברה כך שלאף אחד לא ממש אכפת אם בניין המפעל ממשוכן – זו תהיה כבר בעיה של הבנק לא של הבעלים.
ואחרי ששיחררנו קיטור נעבור לסקירה המלאה, בוועידה השנתית של המשקיעים המוסדיים העיקריים בישראל שהתקיימה כאמור באילת, סקר ד"ר נדין בודו סגן נגידת בנק ישראל את המגמות העיקריות בשוק הפיננסי בישראל וערך כמה השוואות בין לאומיות.
נתחיל עם העסקים הקטנים, חלקם של אלו בכלכלה הישראלית דומה, או גדול מעט, מזה שבשאר מדינות OECD, ומהווה כ-42% מהתוצר – זהו מרכיב משמעותי בכלכלה ואמור לשמש כמקור אפשרי לצמיחה. הבנקים הגדילו בין השנים 2011-2014 את היקף האשראי לעסקים קטנים ובינוניים מ-36% ל-44% מסך האשראי העסקי שזה סימן מעודד אבל קשה לערוך בהקשר זה השוואה בינלאומית היות וההתפלגות מאוד רחבה.
ומה לגבי המחיר? ובכן, ככל שהעסקים קטנים יותר, כך הריבית שהם משלמים גבוהה יותר. האם הדבר משקף רמת סיכון, או כוח שוק של המלווים (בעיקר הבנקים)? על פי בנק ישראל הרווחיות בארבע השנים האחרונות במגזרי משקי הבית והעסקים הקטנים הייתה גבוהה מאשר בשאר סוגי האשראי. גם אם ניקח בחשבון שמדובר בתקופה שבה מחזור העסקים היה בחלק העולה שלו, ושלירידת המחזור תהיה השפעה שלילית על נתוני הרווחיות, ישנן סיבות טובות להניח, אומר נדין שחלק מהתמחור משקף "כוח שוק של המלווים" או כאמור במילים אחרות עסק קטן? גם אם אתה רווחי יותר מעסקים גדולים עדין נלווה לך בריבית גבוהה יותר. למה? כי אנחנו יכולים לעשות עליך קופה יפה ואתה לא יכול לעשות לנו כלום.
ולהלן עיקרי הפוסט הזה בגרפים ומספרים:
[cycloneslider id="smes_israel"]
עזוב, מה אתה מתרגש – זה בכל המערכת ככה.
הנה ספור בשבילך ובשביל כולם: היה שלב שבו המדינה רצתה למשוך עסקים לשדרות על מנת לפתח מקורות תעסוקה, והציעו חבילת תמריצים לא רעה.
הייתי מוכל לעבור לשם עם עסק של 4-5 עובדים, ומה התברר – שזה רק לעסקים גדולים (40 עובדים ומעלה)
ההגיון הכלכלי אומר ש 10 עסקים עם 4 עובדים יציבים הרבה יותר מעסק אחד של 40 עובדים, אבל המדינה לא מוכנה לחשוב כך.
ההסבר ההגיוני היחידי שאני יכול לחשוב עליו זה עצלות – מעדיפים להעביר פעם אחת עסק גדול בוועדה ובתהליך, ולא 10 פעמים עסקים קטנים.
המדינה מעדיפה עסקים גדולים בכל קטגוריה – השקעות, הטבות, מכרזים, חוקים….
אז אתה רוצה שגופים מסחרייים כמו הבנקים לא ינצלו את הייתרון שלהם?
לך למדינות כמו קנדה או טאיוואן, וראה מה זה הטבות לעסקים קטנים – החל מהקלות בדיווח מס בשנים הראשונות, דרך הלוואות מדינה אמיתיות, וכלה במדיניות הגירה (קנדה).
ההגיון הוא פשוט – אך הביצוע כושל;