ארדואן ניצח בבחירות בטורקיה – מה זה אומר מהבחינה הבין לאומית?

הבחירות בטורקיה הסתיימו בניצחונו של ארדואן ולדבר יש השלכות על מעגלים רבים בזירה הבין לאומית הקרובה לטורקיה כגון האיחוד האירופאי, ארה"ב ומדינות מזה"ת, כך אומרת גליה לינדנשטראוס מהמרכז למחקרי בטחון לאומי. בנוגע ליחסים עם ארצות הברית, יש לזכור שעוד קודם לבחירות, הפיגועים שביצעו גורמים המזוהים עם 'המדינה האסלאמית' בשטח טורקיה הובילו להתקרבות מסוימת בין טורקיה לארצות הברית ולהרשאה שנתנה טורקיה לקואליציה הנאבקת ב'מדינה האסלאמית' לפעול מבסיסים בשטחה. ההתערבות הצבאית הרוסית בסוריה חיזקה מגמה זו. עם זאת, נותרה מחלוקת משמעותית בין ארצות הברית לטורקיה ביחס לשאלה כיצד יש לראות את ההתקדמות של הכורדים הסורים אל מול 'המדינה האסלאמית' – בעוד שהאמריקאים רואים בכורדים הסורים בעלי ברית, הטורקים תופסים אותם כאיום וכשלוחה של המחתרת הכורדית, הפועלת בתוך טורקיה.

אשר ליחסים עם האיחוד האירופי, לראשונה מזה שנים יש לטורקיה קלף מיקוח בדיוניה עם האיחוד. הצורך של האיחוד בסיוע טורקי בניסיון לבלום את התגברותו של זרם הפליטים לאירופה הוביל לביקורה של קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בטורקיה, כשבועיים לפני הבחירות. בעת הביקור היא הבטיחה סיוע כספי של כשלושה מיליארד אירו לטורקיה. כן הבטיחה התקדמות בנושא הסרת הצורך בוויזות לאזרחי טורקיה המבקרים באירופה ופתיחת פרקים חדשים לדיון בתהליך קבלת טורקיה לאיחוד. בנוסף לביקור מרקל, דחיית מועד פרסומו של הדו"ח השנתי על אודות ההתקדמות של תהליך קבלת טורקיה לאיחוד האירופי עד לאחר הבחירות במדינה, לאור ההתייחסות הביקורתית בדו"ח למצב שלטון החוק בטורקיה ולפוליטיזציה של המגזר הציבורי, נתפסה כחלק ממאמצי החיזור האירופיים הנוכחיים אחרי מפלגת הצדק והפיתוח וארדואן.

מבחינת היחסים עם ישראל, הרי שהיציבות הפוליטית בטורקיה הינה תנאי הכרחי, אם כי לא מספיק, להתקדמות בתהליך שיקום היחסים בין המדינות. זאת, בין השאר, כיוון שהסכם אפשרי עם ישראל יצטרך ככל הנראה לקבל גם את אישורו של הפרלמנט הטורקי – מה שיכול היה להיות מסובך יותר אם מפלגת הצדק והפיתוח הייתה נחלשת. ההצלחה המסחררת של המפלגה נותנת לה למעשה "צ'ק פתוח" לקדם כל נושא הנוגע למדיניות החוץ, שהיא מעוניינת בו. נותר לראות אם, למשל, הפתיחות הרבה יותר של ישראל למאמצי השיקום של רצועת עזה תהיה מספקת בראיית טורקיה, כדי לנקוט גישה מעט יותר חיובית ביחס לישראל. לצד זאת, יש להמתין ולראות האם הצפי ליציבות שלטונית בטורקיה לצד דומיננטיות של מפלגת הצדק והפיתוח, לפחות עד לשנת 2019, יעודד או דווקא ירתיע את ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מלהתקדם בתהליך שיקום היחסים עם טורקיה.