אני טס ליון ומתחזה לפליט כדי לקבל דרכון אירופאי, אמר לי ידיד בשבוע שעבר ספק ברצינות ספק בציניות. אין ספק שעבור עשרות אלפי הישראלים שהשקיעו אלפי יורו לכל בן משפחה על מנת לקבל דרכון אירופאי, הקלות של קליטת העקורים בחודשים האחרונים באירופה מתסכלת משהו. "אני השקעתי 3,000 יורו לראש לקבלת דרכון פולני" קיטר חבר אחר, "אנחנו 5 נפשות אז תעשה את החשבון, והם מקבלים כניסה לאירופה בחינם". כן, אני מוסיף בשקט, שישים אלף שקל בשביל לקבל את ברלין ובפועל קיבלתם את דמשק הקטנה.
עבורנו, הישראלים שלמדנו היסטוריה, חלקנו דור שני או שלישי לניצולי שואה, קשה קצת לקבל את כל השיח הזה באירופה של זכויות אדם. זה נראה כניסיון למרק את המצפון האירופי (בלי קשר לישראל) ולהראות שנוראות מלחמת העולם השניה אינם יכולים לחזור. אולם עבור חלק מהישראלים, רוח הנדיבות למהגרים הנוכחיים – שהם במקרה מוסלמים ועבור ישראלים רבים באופן אינטואיטיבי מייצגים את אויבינו – נתפסת כצביעות במקרה הטוב או ככריתת הענף שאירופה יושבת עליה במקרה הצפוי.
מדיניות האיזונים והבלמים של האיחוד האירופאי הן בין המדינה וארגוני החברה האזרחית (ארגונים אל-מדינתיים) והן בין המדינה וארגוני האיחוד האירופאי (ארגונים על- מדינתיים) שיתקה למעשה את תהליכי קבלת ההחלטות הריבוניות בתחום ההגירה ופרצה את גבולות האיחוד האירופאי לתנועה בלתי נשלטת אל עקורים. המשמעות היא שמאז 2011 (התהפוכות בעולם הערבי) הגיעו לאירופה קרוב לשני מליון עקורים והסוף של הנדידה המוסלמית הגדולה אינו נראה באופק.
בפועל מדיניות ההגירה הריבונית של מדינת הלאום האירופאית לא קיימת, בפרצה שנוצרה נכנסים מליוני עקורים לאירופה, מרביתם באופן מוחלט מסכנים ואומללים שנעקרו מביתם ונסים על נפשם ומיעוטם הזניח מבחינה מספרית בעלי זיקה לטרור – אולם מעוט זה כפי שראינו מסוגל לשתק כמעט את היבשת כולה בהתקפות טרור מתואמות על מרכיזה.
עבורנו כישראלים ברור כי שינוי דמוגרפי זה של אירופה ימשיך להתבטא בקו פוליטי אירופאי פרו פלשתינאי ואנטי ישראלי שכן כדי למנוע הדרדרות מוחלטת ביחסים שבין רוב אוכלוסיית מערב אירופה לבין קרוב ל-50 מיליון המוסלמים החיים בקרבה, על המנהיגות האירופאית להצהיר ולשכנע את האוכלוסייה ואת המנהיגים המבקשים לחיות בשלום ולהשתלב במערכת האירופית, כי מאבק בטרור אין פרושו מאבק נגד האסלאם ולכן צפוי מאד כי אירופה תשתמש בהחרפת הביקורת על ישראל כאמצעי להפיס את דעת הקהל המוסלמית באיחוד האירופי. וכך, אנו עלולים לחזות בפרדוכס של הגברת שיתוף הפעולה בין ישראל והאיחוד האירופי במיגור הטרור מול מתח גובר ביניהם על רקע תמיכה אירופאית ביוזמות כמו זו של צרפת להתניע מהלכים מדינים בין ישראל והפלסטינים.