הבנק העולמי פרסם את דוח ועדת הקישור אד-הוק של הבנק לסיוע כלכלי לרשות הפלסטינית, מחברי הדו"ח דאגו ליחצ"ן אותו בעברית מול כלי התקשורת הישראליים כנראה מתוך רצון להשפיע על דעת הקהל בישראל וממנה על מקבלי ההחלטות בירושלים, אך למרבה הפלא לא טרחו לתרגמו לערבית – מעניין!
קודם כל, המצב הכלכלי של הפלשתינים בכי רע, זה צריך לעניין כל ישראלי כיוון שמצב כלכלי גרוע יכול לגרום לזעזועים פוליטיים וביטחוניים, וגם אתית, מכיוון שהשכנים שלנו קילומטרים ספורים מזרחה או דרומה חיים ברמת חיים נמוכה מאד ביחס אלנו, אבל מתוך מכבסת המילים של הדו"ח והטלת האחריות הרפלקסיבית על ישראל, ניתן לחשוב גם על כמה אי דיוקים שאני מבקש לציין ועל כמה תוספות שהייתי מוסיף לדו"ח – אם היה לכותביו קצת אומץ ויושרה.
הבהרה מספר אחת: הדו"ח מתייחס לכלכלה הפלשתינית בעזה ולזו בגדה המערבית כמקשה אחת.
כותרת הדוח של הבנק העולמי כפי שפורסמה בגרסה העברית אומרת: "הפלסטינים נעשים עניים יותר זו השנה השלישית ברציפות" ולראיה מביאים את הפרמטרים המאוחדים של הכלכלה הפלשתינית מעזה ומהגדה המערבית. כמובן שזה משרת את עמדת הקהילה הבין לאומית שהפלשתינים מצטיירים כעניים יותר, זה השלב הראשון שלאחריו ניתן להאשים את ישראל במצב.
לדעתי מדובר ב"כיפוף" העובדות. בעזה ובגדה מתקיימות שתי כלכלות נפרדות וכמעט בלתי תלויות. לחבר אותן יחד זה כמו לחבר לכלכלה הישראלית את הפעילות של יהודי ברוקלין בארה"ב. למען האמת, מלבד ההגדרה העצמית של התושבים בשני חבלי ארץ אלו (עזה וה'גדה') כפלשתינים – איני יכול לחשוב על שום דבר משותף פוליטית או כלכלית לשני אזורים אלו. בגדה יש אפשרויות עבודה מסוימות הן מקומיות והן בישראל, יש ריבון מקובל ומוכר בין לאומית (הרשות הפלשתינית), יש קשרי מסחר עם/דרך ירדן וכמובן עם ישראל והמטבע בשווקים הוא שקל ישראלי או דינר ירדני. ובעזה? יש סגר ואין מסחר בין לאומי, אין יציאה לעבודה בישראל או בכל מקום אחר, יש ריבון שאינו מוכר בין לאומית ולכן חברות גדולות, בנקים וכו' נמנעים מלהיות נוכחים שם. המטבע העיקרי הוא לירה מצרית וכל הכלכלה נשענת באופן כמעט מוחלט על תרומות חיצוניות, אז איך אפשר לשים את שתי האזורים הללו באותה משוואה במחקר של גוף כה רציני?
אז מה המצב האמיתי בשטח? אולי לשאול את הפלשתינים עצמם? נא ראו התרשים להלן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלשתינית. ואכן התנהגות הכלכלות של הגדה המערבית ושל עזה מבחינת צמיחת התוצר זהות לחלוטין עד שנת 2007 שנת תפיסת השלטון בעזה על ידי החמ"ס. משנת 2007 יש שונות גדולה בשנת 2014 למשל הכלכלה בגדה מתרחבת (בניגוד לכותרת הדוח שקבע שיש ירידה בשלוש השנים האחרונות) ואילו זו בעזה קורסת כמובן עקב צוק איתן. אז כאשר עושים ממוצע ברור שסה"כ יהיה שלילי עקב המצב החמור בעזה, ואכן גם באתר סקירת המדינות של CIA האמריקאי מצוין שהכלכלה בגדה המערבית צמחה בשנת 2014. נתון שונה מהתמונה שמצייר הדו"ח של הבנק העולמי.
דרך אגב, נראה שהבנק מודע היטב להבדלים המהותיים במצב הכלכלי בין הגדה ועזה, בדוח ספציפי שהופק על ידי הבנק בנוגע לכלכלת עזה נכתב: "האבטלה בגדה המערבית עומדת על 16% ובעזה 45%, שיעור העוני עומד הגדה על רבע מהאוכלוסייה ובעזה מעל לחצי".
שלא יהיו אי הבנות, 16% זו אבטלה חמורה מאד, אבל עדין זה לא הרבה מעל הממוצע כיום באירופה והנקודה כאן היא השונות הגדולה שבין המצב הכלכלי בעזה ובגדה המערבית – לעשות ממוצע כלכלי בין שני האזורים הללו זה כמעט חסר משמעות, זה כמו לעשות ממוצע של תפוחים יחד עם תפוזים.
אז אולי ננסח מחדש את כותרת הדוח של הבנק העולמי? אני מציע משהו בסגנון: כלכלת הגדה המערבית קופאת בשנת 2015 (כמו הכלכלה הישראלית המהווה את שותפת הסחר הגדולה ביותר של הכלכלה הפלשתינית) וזאת לאחר צמיחה בשנת 2014. מנגד כלכלת עזה בקשיים חמורים.
הבהרה מספר שתיים: הרפלקס המותנה להאשים את ישראל.
לאחר שהודגם שהמצב אינו טוב יש להאשים את ישראל בהידרדרותו ואכן הדוח טוען כי הוא "מדגים גם את הפוטנציאל של הכלכלה הפלסטינית במידה שייושמו הסכמים קיימים ויוסרו הגבלות. הצהרות מצד גורמים ישראלים בתקופה האחרונה על החשיבות בהתקדמות כלכלית פלסטינית מהוות איתות חיובי. הדו"ח מפרט פעולות קונקרטיות באמצעותן ישראל יכולה להפגין את נכונותה לסייע לשיפור הכלכלה הפלסטינית".
ובכן אני רוצה אולי להסביר לכלכלי הבנק העולמי שנית את המצב באזורנו. בין ישראל והרשות הפלשתינית יש יחסי אהבה-שנאה מזה שנים ארוכות, וכן, זה נכון שגם אנחנו לא טלית שכולה תכלת, ישראל מטילה הגבלות כלכליות רבות אבל אחרי הכל- אזרחנו נהרגים וביננו ברשות לא בדיוק מזילים דמעות על זה. אבל לפחות מהבחינה הכלכלית יש שיתוף פעולה סביר ועמידה בהתחייבויות בהתחשב במצב הפוליטי הכללי. גם בימים הקשים ביותר של התקפות הטרור בחסות ובמימון הרש"פ נמשך שיתוף הפעלה הכלכלי והעברות כספים לרשות. אנו תומכים גם בתשתיות, 7% מיצור החשמל בישראל משמש ליצור חשמל עבור הפלשתינים כאשר אף אחד מהצד השני לא מדבר חלילה על תשלום ובוודאי שלא רוצה לשנות את המצב. גביית מכסים לסחורה הנכנסת לרשות מתבצעת על ידי ישראל וזאת בהתאם לפרוטוקול פאריס גבייה זו מהווה את החלק הארי של התקציב הממשלתי הפלשתיני שכן הרשות אינה מצטיינת בגביית מיסים וזאת מבלי להזכיר את מאות המשאיות שהעבירו יום יום תוצרת חקלאית לעזה כאשר מהצד השני ירו עלנו טילים הישר למרכזי האוכלוסייה הישראלית.
שוב, במצב המורכב שבין ישראל והרשות היחסים הכלכליים לדעתי דווקא איכשהו מתפקדים, אז אולי נטיל קצת אחריות כלכלית על שחקנים אחרים? למשל על חמא"ס? האם יהיה פקיד אחד אמיץ באיזה ארגון בין לאומי שיעז לכתוב משפט אחד, מילה, משהו… על לקיחת אחריות על ידי החמא"ס?
מדוע הדוח שדורש מישראל ויתורים, תשלומים, פתיחת מעברים, העברת חומרי בניה ועוד ועוד לא מזכיר במשפט אחד דרישה מהצד השני לקבלת אחריות, להתחייבות שלא יעשו בחומרי הבניה שנעביר שימושים לבנייה צבאית, שלא יוברחו חומרי נפץ במסווה של סחורה אזרחית. אל תטרחו לקרוא, קראתי לעומק, הדוח לא מזכיר אף לא פעם אחת את חמא"ס, ישראל אגב מוזכרת 28 פעמים.
אז אם לא מזכירים את חמא"ס אולי שחקנים אחרים, מדינות ערב לדוגמא, אלו שהתכנסו בועידת קהיר בסתיו 2014 ותרמו לכלכלה הפלשתינית ולשיקום עזה.
הדוח בעברית מציין (בסוגריים הערות שלי): ההעברה האיטית של סיוע תורמים. מתוך סכום כולל של 3.5 מיליארד דולר שהובטחו בוועידת קהיר לשיקום עזה, הועברו עד כה 1.23 מיליארד דולר, שהוא שיעור העברה של 35 אחוזים. הסכום שכבר הועבר נמוך ב-881 מיליון דולר ממה שתוכנן מראש (להגיע לשטח בזמן שעבר מאז ועידת קהיר), בעיקר מאחר והתשלומים של התורמים הגדולים ביותר ממשיכים להיות נמוכים מהמצופה. רוב התשלומים שהועברו עד כה תמכו בפעילות אונרוו"א (כלומר מדובר בתורמים ותקציבים בעיקר דרך מוסדות האו"ם, קרנות סיוע חירום של האו"ם ועוד), בעוד שפחות מ-20% שימשו למימון התערבויות שהותוו ב"הערכת הנזק והצרכים" (על ידי מדינות תורמות). הדוח מציין 5 מדינות מרכזיות שעד כה לא העבירו את הכספים להם התחייבו והן: ערב הסעודית, קטאר, טורקיה, איחוד האמיריות, כווית וכן בנוסף את האיחוד האירופאי ואת ארה"ב.
לסיכום, אני יודע שבעולם הנאור זה פוליטיקלי קורקט בימנו להיות אנטי ישראלי ומעבר לזה, זו ממש דרישת יסוד לקבלה לעבודה להיות אנטי ישראלי בכל גוף בין לאומי המכבד את עצמו, אבל בכל זאת אז יש לי הצעה לחברי הכלכלנים בנק העולמי – היצמדו לעובדות ואל תפחדו, דירשו מהצד השני לקבל אחריות גם כן:
- בגדה המערבית יש ריבון מוכר הן בין לאומית והן על ידי ישראל, יש שם פרגמטיזם, מלחמה בקיצוניות וכתוצאה מכך יש חיים כלכליים סבירים בהרבה מאלו שבעזה. בעזה יש ריבון קיצוני, מחרחר מלחמה מנותק בין לאומית ולכן הכלכלה קורסת – כן אפשר להאשים את החמא"ס בקריסת הכלכלה העזתית וזה יהיה אפילו נכון עובדתית.
- אם כוונת הבנק היא הטבת המצב הכלכלי של הפלשתינים ולא רק השמצת ישראל אז יש שחקנים נוספים שממש יכולים לעזור (אם הם ימלאו את ההתחייבויות שהוטלה עלהם בועידה בין לאומית כפי שמצופה מישראל). נראה לי שאף אחד לא חייב את קטאר לתרום מילארדי דולרים אבל אם הם התחייבו באופן פומבי וגם גזרו את הקופון התקשורתי מול האוכלוסייה הפלשתינית אז גם הם צריכים לעמוד בהתחייבויותהם בנוסף לחרחורי המלחמה והמהומות שהם מלבים באמצעות אל ג'אזירה
ולסיום סיומת, אני חייב להבהיר שבאופן אישי אני מאמין גדול בשלום כלכלי או בכלכלה כגשר לחיים סבירים זה לצד זה ולכן לא תמצאו תומך גדול ממני בפיתוח הכלכלי הפלשתיני. אהבה גדולה בינינו לבין הפלשתינים, וההפך, כנראה לא תהיה כאן בדורות הקרובים אבל – לפי המודל עם מצריים – אפשר לבנות מערכת כלכלית שבה יהיו אינטרסים כלכליים משני הצדדים שיעזרו לייצב ולווסת את התפרצויות האלימות. השותף הטוב ביותר לחיים סבירים זה לצד זה (לא שלום חלילה נגיד בציניות – רק הפסקת אש מתמשכת) ביננו לבין הפלשתינים הוא 'מעמד ביניים' פלשתיני חזק והוא יבנה רק מכלכלה פלשתינית מתפקדת וצומחת. הכלכלה הפלשתינית מקרטעת ויש אינטרס ישראלי חזק בתמיכה בכלכלה הפלשתינית אבל לא בצורה חד צדדית שאליה חותרים בבנק העולמי.